בזכות הנורמליותצילום: בועז לניר

בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת קָרָאתִי
כַּמָּה סְפָרִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת
הִשְׁכַּבְתִּי אֶת יְלָדַי לִישֹׁן
בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת הֵינַקְתִּי אוֹתָם
עַד שֶׁדַּי הָיָה
לָהֶם
אוֹ לִי.

בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת הִתְחַתַּנְתִּי,
הִתְגָּרַשְׁתִּי, הִתְאַהַבְתִּי בְּאִשָּׁה.
בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת שָׁכַבְתִּי אִתָּהּ
(וְשָׁכַבְתִּי אִתָּהּ וְשָׁכַבְתִּי אִתָּהּ)
בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת חָלַמְתִּי עָלֶיהָ חֲלוֹמוֹת
בִּזְכוּת הַנּוֹרְמָלִיּוּת אֶתְחָרֵט

מְעַט

יום עצוב

הַיּוֹם שֶׁבּוֹ
יְלָדַי יַפְסִיקוּ לְהַשְׁאִיר לִי
נְיָרוֹת מִבֵּית הַסֵּפֶר עַל שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה,
נַעֲלַיִם וְגַרְבַּיִם מַסְרִיחִים בַּסָּלוֹן,
חֶלְקֵי צַעֲצוּעַ שֶׁהִתְפָּרֵק עַל שֻׁלְחַן הָאֹכֶל,
בַּקְבּוּק שֶׁל מַיִם רֵיק בַּמְּקָרֵר,
מַגָּבוֹת רְטוּבוֹת עַל הָרִצְפָּה,

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ
לֹא אֶקַּח, אַסִּיעַ, אַחְזִיר, אֲכַבֵּס,
אֲקַפֵּל, אֲבַשֵּׁל, אֶמְזֹג, אֲרוֹקֵן,
אֶרְחַץ, אֶאֱסֹף וְאֶשְׁפֹּךְ לַפַּח,

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ
לֹא יִצְרַח הַסְּפוֹג הַמְּרֻבָּע בְּסָלוֹנִי
וְלֹא יָגִיחוּ מִן הַמַּחְשֵׁב קוֹלוֹת זָרִים,
הַיּוֹם הַזֶּה,
רָאוּי שֶׁיָּבִיא אִתּוֹ גַּרְבַּיִם מְלֻכְלָכִים מֵאַיִן שֶׁהוּא,
שֶׁלֹּא יָעֵז לְהִתְקָרֵב בִּלְעֲדֵיהֶם.

בפירנצה

בְּפִירֶנְצֶה,
לֹא יָדַעְתִּי אֶת שְׁמִי,
אוֹ אֶת שֵׁם הוֹרַי,
גַּם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אִישִׁי לֹא הִכַּרְתִּי.

בְּפִירֶנְצֶה,
הָרוּחַ מָסְרָה אֶת נַפְשָׁהּ,
הַשֶּׁמֶשׁ פָּרְקָה אֶת עֻלָּהּ,
הַשָּׁמַיִם הָיוּ צְמֵאִים
וְרָכְנוּ בַּנָּהָר לִשְׁתּוֹת.

בְּפִירֶנְצֶה,
נִפְרְמוּ גְּשָׁרִים,
הִתְנַשְּׁקוּ גָּדוֹת,
עֲנָנוֹת שָׁתְקוּ בִּמְעוֹפָן,
וְשָׁתְקוּ

כִּי יָפְתָה לָהֶן שְׁתִיקָתָן.

מסטקטומי

הָרוֹפְאִים עוֹמְדִים מֵעַל מִטַּת הַחוֹלָה:
מַסְטֶקְטוֹמִי צַד שְׂמֹאל
הֵם מְכַנִּים אֶת זוֹ הַשּׁוֹכֶבֶת.
מַאסְט טוֹק טוּ מִי
מַאסְט טוֹק טוּ מִי
הִיא חוֹשֶׁבֶת.

אֵיזֶה מִין כִּנּוּי הוּא לְאִשָּׁה:
שָׁד אָבוּד בְּצַד שְׂמֹאל
יִתָּכֵן שֶׁהָיָה עָדִיף:
שָׁד מְשֻׁמָּשׁ בְּמַצָּב סָבִיר בְּצַד יָמִין.

אוֹי אֱלֹהִים,
מְקַוָּה שֶׁיְּלָדַי לֹא יַגִּיעוּ לָעַמּוּד הַזֶּה בַּסֵּפֶר

ספירת שד

כְּשֶׁהָיִינוּ בְּיַחַד לִפְנֵי שֶׁ
הָיוּ לָנוּ אַרְבָּעָה שָׁדַיִם.
אֵין סָפֵק,
הָיָה רֶגַע שֶׁהָיִינוּ שְׁתַּיִם.

אַחֲרֵי שֶׁאֶחָד הוּסַר
נוֹתְרוּ לָנוּ שְׁלוֹשָׁה,
כִּמְעַט זוּגִיּוּת הֶטְרוֹ
אִשָּׁה בְּתוֹךְ אִשָּׁה.

וְאַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַדְנוּ
נוֹתַר לִי אֶחָד
נוֹתַרְתִּי אַחַת

וּשְׁאֵרִית.

קפה הפינה

בְּבֵית הַקָּפֶה שֶׁלִּי
לְכֻלָּן יֵשׁ לֶפְּטוֹפּ
וּבַלֶּפְּטוֹפּ לְכֻלָּן יֵשׁ
חַיִּים.

בַּלֶּפְּטוֹפּ
תַּחֲזִית מֶזֶג אֲוִיר
טַבְלָאוֹת אֶקְסֶל
מֵיְלִים
בַּלֶּפְּטוֹפּ
טֶקְסְטִים טִיפּ
טוֹפּ.

בְּבֵית הַקָּפֶה שֶׁלִּי
כֻּלָּן רוֹצוֹת אַהֲבָה.
אֶצְבָּעוֹת מַקִּישׁוֹת
עַל מִקְלֶדֶת.
מִלִּים מִתְאַוּוֹת
לְלֶחֶם
כֶּלֶב מְבַקֵּשׁ
לִטּוּף.

בית

בַּבַּיִת שֶׁלִּי יֶלֶד יָשֵׁן עַל סַפָּה בַּסָּלוֹן
כֵּלִים מֵאֶתְמוֹל נִשְׁטְפוּ הַבֹּקֶר
מְקָרֵר חֲצִי מָלֵא
כְּבִיסָה לֹא מְקֻפֶּלֶת
מִכְתָּבִים לְלֹא מַעֲנֶה מֵחֶבְרַת הַבִּטּוּחַ
הַפְנָיוֹת לְרוֹפְאִים הָפְכוּ סִימָנִיּוֹת בְּסִפְרֵי שִׁירָה
סֵפֶר צִיּוּרִים שֶׁל הוֹקְנִי זָרוּק עַל הַמִּטָּה
גַּם הַטְּרֵנִינְג שֶׁלָּהּ זָרוּק עַל הַמִּטָּה
גַּם הַכַּלְבָּה זְרוּקָה עַל הַמִּטָּה
גַּם הַמִּטָּה זְרוּקָה עַל הַמִּטָּה
רַק אֲנִי בָּעֲבוֹדָה

השירים מתוך "צעד גבוה בחצות", אש קטנה הוצאה לאור 77, סדרה בעריכת אפרת מישורי

קישורם חיצוניים

הספר "צעד גבוה בחצות" באתר של עיתון 77

הספר "צעד גבוה בחצות" בדף הפייסבוק של "אש קטנה 77"

שיר של גלית כץ בדף הפייסבוק של "אש קטנה" 

הקראה של השיר "יום עצוב" בתכנית הרדיו של מרסל מוסרי ברדיו 103fm

גלית כץ מקריאה את שירה "בזכות הנורמליות", ערב הקראה ב'תדר', ת"א 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 102"