שיר
צילום: אורנה איתמר
אֲנִי אוֹכֵל לְבַדִּי אֶת הָעוֹף בְּרֹטֶב שֶׁבִּשַּׁלְתִּי כָּל אַחַר הַצָּהֳרַיִם,
עִם נְשִׁיקַת לֶחֶם מֵאֶתְמוֹל וּמְעַט יַיִן
לָבָן, פּוֹשֵׁר. לִפְנֵי רֶגַע עוֹד קיפָּלְת כְּבִיסָה לְיָדִי
וְעַכְשָׁו נְקִישׁוֹתַיךְ עַל הַמִּקְלֶדֶת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ מִסְתַּנְנוֹת לְכָאן
בֵּין הַסַּקְסוֹפוֹן מֵרַדְיוֹ הַמִּטְבָּח וְרַחַשׁ הָאוֹטוֹבּוּס הַחוֹלֵף
בָּרְחוֹב שֶׁמֵּעֵבֶר לָעֵצִים, אֵלּוּ שֶׁמַּמָּשׁ הַשָּׁבוּעַ הִזְדַּעֲקוּ פִּתְאֹם
אֶל תּוֹךְ לִבְלוּבוֹ הַיָּרֹק שֶׁל מֶרְץ מְאֻחָר.
הָרֹטֶב מְעֻלֶה.
כְּבָר מִזְּמַן הִתְרַגַּלְתִּי לִסְלִידָתֵךְ מֵעוֹף לְסוּגָיו וְזֶה בְּסֵדֶר,
בֶּאֱמֶת. גַּם הַקְּטַנָּה, הַנּוֹשֶׁמֶת עַתָּה אֶת שְׁנָתָהּ בְּשַׁלְוָה
אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ רַק לְסֵירוּגִין. אֲנִי הוֹפֵךְ אֶת הַכֶּרָע
וְנוֹגֵס בָּהּ עַד תֹּם, מְנַגֵּב עַד הַיְסוֹד אֶת הָאָדֹם
הַטּוֹב הַזֶּה בִּשְׁאֵרִית הַלֶּחֶם. הִנֵּה, אֲנִי שׁוּב
כּוֹתֵב. לֹא, אֵינֶנִּי פּוֹחֵד
כְּרֶגַע. כֵּן, זֶהוּ שִׁיר אַהֲבָה.
טקסי הערב, הקיבוץ המאוחד, 2012
מַעבר קוֹנוֹר
"אֲדָמָה וּמַיִם בְּשׂיאָם"
שיימוס היני
בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל נִבְקָע לָנוּ מַפָּל. זְמַן
שֶׁל סְלָעִים שְׁחֹרִים מִקֹּר וּמַיִם, מַעֲבַר הָרִים
חַד כאִדְרַת דָּג, עִקּוּל אַחַר עִקּוּל שֶׁל אֵדִים קָרִים,
לְפִיתָה צוֹנֶנֶת שֶׁל נוֹף. (וּלְמָה נְדַמֶּה אֶת הָרֹךְ הַלָּבָן
הַשָּׁט לְצִדֵּנוּ?) הַמְּכוֹנִית הָאֲדֻמָה
מַחְלִיקָה עַל הַכְּבִישׁ הַמָּרוּט כְּתַפּוּחַ
שֶׁל עוֹנָה חֲדָשָׁה. הַכֹּל סְבִיבֵנוּ אָחוּז אֵיבְרֵי רוּחַ
וְעָנָן, כְּמוֹ שׁוּב יוֹלֶדֶת הָאֶרֶץ הָזּוֹ אֶת עַָצְמָהּ
מִתּוֹךְ עַצְמָהּ: שְׁכָמוֹת גְּמִישׁוֹת, כָּתֵף חֲלָקָה
שֶׁל סֶלַע, קִרְעֵי שָׂדוֹת נִפְקָחִים לְרַאֲוָה
כִּמְנִיפָה שֶׁל מַיִם וַאֲדָמָה מִתּוֹךְ בֶּטֶן הָקֹּר
הַחַי. הִנֵּה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר:
פִּסְגָּה חֲרִיפָה. אֵד מוֹלִיד. מַפָּל נִבְקָע
אֶל תּוֹכֵנוּ כְּמִלָּה טוֹבָה.
מעבר קונור נמצא בחצי האי דינגל שבמערבה של אירלנד
הדף הוא מישור, הקיבוץ המאוחד, 2004
בתי, במושב המכונית האחורי
שְׂמָאלִי חוֹבֶקֶת אֶת כִּסֵּא הַבְּטִיחוּת
אֵלָיו הִיא חֲגוּרָה כְּאַסְטְרוֹנָאוּטִית וְרֻדַּת חֲלִיפָה, יְשֵׁנָה
וְרֹאשָׁהּ אֶל הַצַּד, בַּשֶּׁמֶשׁ, אֶצְבָּעִי מְהֻדֶקֶת בְּכַפָּה הַזְּעִירָה
כְּאִלּוּ הָיִיתִי עֲנָק טוֹב לֵב. בְּאֵיזוֹ זְהִירוּת
עָלֵינוּ לִרְכֹּשׁ אֶת אֱמוּנָם שֶׁל יְצוּרִים קְטַנִּים.
אִשְׁתִּי מִלִּפְנִים, נוֹהֶגֶת, וְהַנּוֹף מְגַלֶּה לָנוּ פָּנִים אֲבִיבִיוֹת:
עֵמֶק הָמַּצְלֵבָה מוּאָר, שְׁקֵדִיוֹת חֲסוּדוֹת מַוְרִידוֹת בָּמוֹרָד.
אֲבָל הָרַדְיוֹ בּוֹלֵל מִבְזָקִים, וַאֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי מְהַרְהֵר
בְּמִשְׁאֲלוֹתָיו הַחֲמוּרוֹת שֶׁל יֵיטְס, שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל יַלְדָּתוֹ
מוּל רוּחַ אוֹקְיָנוֹס אֲפֵלָה.
הַשֶּׁמֶשׁ מַחְלִיקָה עַל עַפְעַפַּי וְגַם אֲנִי נִשְׁמָט פִּתְאֹם
לְתוֹךְ נִמְנוּם דְּרָכִים עָצֵל. חֲלוֹם מָהִיר פּוֹתֵחַ לִי נָהָר שׁוֹטֵף,
זִרְמוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, הַמִּישׁוֹרִים שֶׁלִּגְדוֹתָיו נוֹשְׁמִים זָהָב וְצָהֳרַיִם,
וְקוֹל פְּנִימִי מוֹרֵה לִי לְהָסִיר אֶת כָּל בְּגָדַי, לִטְבֹּל בְּמַיִם אֵלֶּה
שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִים, מִבְּלִי לָדַעַת אִם וְאֵיךְ
אַגִּיעַ אֶל הַחוֹף מִנֶּגֶד.
הָרַמְזוֹר מִתְחַלֵּף, וּתְנוּעַת הַמְּכוֹנִית מְשִׁיבָה אוֹתִי
אֶל הַהֹוֶה. שִׁיר שֶׁאֵינֶנִּי מְזַהֶה בָּרַדְיוֹ. פַּסִים שֶׁל אוֹר
בָּחַלּוֹנוֹת. יָדִי עוֹד אֲחוּזָה בְּיָד בִּתִּי.
באור החם, הקיבוץ המאוחד, 2008
לצאת מהשירים
שֶׁהַשִּׁירִים יְלַמְּדוּ אוֹתִי לָצֵאת מֵהַשִּׁירִים.
אַבִּיט בַּאֲנָשִׁים הַחוֹלְפִים יָפִים בָּרְחוֹבוֹת
וּכְמוֹ שֶׁמֶשׁ אֶצְעַד אֶל תּוֹךְ שְׁמֵךְ, אֲהוּבָתִי הַחֲדָשָׁה.
זֶה קוֹרֶה, זֶה קוֹרֶה, הִנֵּה זֶה קוֹרֶה,
תַּבְעֵרָה שֶׁאֵינֶנָּהּ בּוֹחֶלֶת בְּקִיטְשׁ.
כִּי אִם קִיטְשׁ הוּא עֵינֵי לַיְלָה חַמּוֹת,
שֵׂעָר הַדּוֹרֵך כְּנִצְרָה אֶת הָעֶרֶב, אָז בְּבַקָּשָׁה!
תִּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת, שָׁלְחוּ אֶת הַיּוֹנִים!
אִידְיוֹט אֶחָד הֶחְלִיט לִכְפֹּר בָּעֶצֶב,
מָכַר עַצְמוֹ בְּנָּזִיד שֶׁל יוֹם שִׁמְשִׁי.
שֶׁהַשִּׁירִים יְלַמְּדוּ אוֹתִי לָצֵאת מֵהַשִּׁירִים.
לִחְיוֹת.
באור החם, הקיבוץ המאוחד, 2008
המשורר ליאור שטרנברג בלקסיקון הספרות העברית החדשה
המשורר ליאור שטרנברג קורא את שירו "שמחה" בחגיגות ה-20 להליקון
מתוך מפגש שנערך במסגרת הסדרה "יש כתובת" במקום לשירה 2011
מנחה/מראיין: שי דותן
