ליאורה בינג היידקר

 הלאהliora bing צילום: דרורה שפיץ

*   *   *

עָנָן אֲפַרְפַּר הִתְרוֹמֵם מֵעַל לַשָּׂדֶה -
הָאִם הָיוּ אֵלֶּה שַׁרְשִׁירִים? וְאִם הָיוּ, מֵאַיִן בָּאוּ וּלְאָן הָלְכוּ,
וְעַל שׂוּם מַה הִמְרִיאוּ לַשְּׁחָקִים?

רַבִּים סָבְרוּ שֶׁהֵם נִמְנִים עַל הַמִּינִים הַנִּכְחָדִים,
אֲבָל אֲנַחְנוּ זִיהִינוּ בְּמִלְמוּלָם אֶת קוֹלֵנוּ, בְּכַנְפֵיהֶם -
אֶת עֶרְגַּתֵנוּ הַכְּמוּסָה לַמֶּרְחָבִים.

הָיִינוּ הֲגוּנִים. סִיַּגְנוּ אֶת מִמְצָאֵינוּ בַּנּוֹקְדָנוּת הָרְאוּיָה.
הִסְבַּרְנוּ פָּנִים, וּפָנֵינוּ נוֹתְרוּ חֲתוּמִים.
גַּם אִם הִתְקַשֵּׁינוּ לְהַסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים
מָצָאנוּ לָהֶם נִמּוּקִים מְלֻמָּדִים.

חָשַׁקְנוּ שְׂפָתַיִם. אֱלֹהִים -
כַּמָּה שְׂפָתַיִם חָשַׁקְנוּ
שָׁעָה שֶׁגָּרַסְנוּ דְּבָרִים קָשִׁים
לְחַשֵּׁל בָּהֶם אֶת חַיֵּינוּ הַקַּלִּים כִּפְרוּטָה.

בְּנוֹת הַיַּעֲנָה שֶׁבֵּינֵינו טָמְנוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן בַּחוֹל
וְרַכּוֹת הַלֵּב זָרוּ אַבָק בְּעֵינֵי הַקְּטַנְטַנִּים.
הָיוּ שֶׁצָּרְחוּ שִׁירִים מֵאֲחוֹרֵי מִיקְרוֹפוֹן וּמִשְׁקְפֵי-שֶׁמֶשׁ כֵּהִים.
הָיוּ שֶׁצָּרְכוּ אֶת שִׁירֵיהֶם בְּחַדְרֵי-חֲדָרִים כְּמוֹ פַּת אַחֲרוֹנָה.

אֶת הַיָּפִים שֶׁבִּגְבִיעֵי הַבְּדֹלַח הִגְבַּהְנוּ
וְהֵרַקְנוּ אֶל פִּינוּ יָיִן אָדֹם מִבָּצִיר מְשֻׁבָּח,
כְּדֵי שֶׁגּוּפוֹ הֶעָגֹל יְחַבֵּק אוֹתָנוּ
בְּרֵיחַ הַגֶּשֶׁם.

הָיִינוּ זְהִירִים. רַק מְתֵי-מְעַט שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם.
עַיִן בְּעַיִן הִבַּטְנוּ אֶל פִּי תְּהוֹם:
וְהָאַיִן - הֵישִׁיר בָּנוּ מַבָּט.


*

לֹא הָיָה שָׁם אֶחָד מִלְבַדֵנוּ. רַק גֶּשֶׁם שָׁתַת.
עָמַדְנוּ עַל פִּי תְּהוֹם.

זֶה הַחֹם שֶעָלָה בָּנוּ
בְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְלַיִם יָרְדוּ לַמָּקוֹם

בּוֹ זִהִינוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְיָדָעְנוּ גֵּיא- הִנּוֹם עַד בִּרְכַּיִם
וַעֲדַיִן בַּקֹּר הַמַּקְפִּיא שֶׁמֵּעַל, אֲבָל מַה שֶׁמִּתַּחַת חֻשָּׁל,
וּמִי שֶׁעָמַד, עָמַד,
וּמִי שֶׁלּא - נָפַל

וּמִי שֶׁדִּיֵּק בַּמִרְוָחִים שָׂרַד וּמִי שֶׁהִסֵּס הִתְאַבֵּן,
וְאַף עַל פִי כֵן, הָלְאָה -

לִשְׁקֹעַ.
לֹא לִרְקֹעַ עוֹד כְּשֶׁהַחֹם עוֹלֶה וְהַלֵּב רוֹצֶה -

מַה שֶׁרוֹצֶה. הָלְאָה.


*

כְּמוֹ לִטּוּף עַכְשָׁו,
עַל לֶחִי עֲיֵפָה.

לִפְנֵי שֶּׁיִּהְיֶה מְאֻחָר לַעֲשׂוֹת
מַה, וַאַחֲרֵי שֶׁהַחֹשֶׁךְ יִצְנַח, וְהַיּוֹם יִפַּח, וְהָאַהֲבָה תִּדְעַך,
וּמִישֶׁהוּ יִצְרַח וַאֲנַחְנוּ אוּלַי כְּבָר נִשְׁכַּח שֶׁכַּךְ

וְכַךְ צָּרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת וְלֹא הָיָה,
אוֹ הָיָה –


*   *   *

גָּבוֹהַּ עַל גַּג הָעוֹלָם הָלְכוּ הַדֻּבִּים הַשְּׁחֹרִים.
וַאֲנִי הָיִיתִי הַפַּרְפַּר שֶׁרִפְרֵף בִּכְנָפָיו
וַאֲנִי הָיִיתִי הַפַּרְפַּר שֶׁהֵבִיא אֶת הַשֶּׁלֶג לְסִין.

אַחַר כָּךְ בָּאוּ יָמִים וְלֵילוֹת לְבָנִים
וּמִישֶׁהוּ צָעַק מְאֹד
וַאֲנִי הִתְחַנַּנְתִּי שֶׁיִשְׁתֹּק
וּבַסּוֹף - נִשְׁאֲרָה הַשְּׁתִיקָה
עָבָה יוֹתֵר מִשְּׁתִיקוֹת שֶׁל שְׁלָגִים
וּשְׁכָבוֹת לא נְמַסּוֹת שֶׁל זְרָמִים תַּת-קַרְקַעִיִים
תַּת-עוֹרִיִים, בָּהּ נִכְלְאוּ כְּנָפָי.

גָּבוֹהַּ, עַל גַּג הָעוֹלָם, הָלְכוּ הַדֻּבִּים הַשְּׁחֹרִים.
רַק אֶחָד מֵהֵם קָפַץ אֶל לֵב הַשֶּׁלֶג
וּנְפִלָתוֹ הָרַכָּה סִמְּנָה אֶת קְצֵה הַמֶּרְחָב.


השירים מתוך הספר "הלאה"בהוצאת קשב לשירה (2012)

 

המשוררת ליאורה בינג היידקר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

"היכולת להתאבל, היכולת להיות נאמן" - על הפואמה "קרב פנים אל פנים", עיתון "הארץ"

"קנטטת הזמן" על ספר שיריה של ליאורה בינג היידקר "הלאה", עיתון "הארץ"

 

ליאורה בינג היידקר - מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש שירה מספר 8