אבֵדהצילום: דניאל צ'צ'יק

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מוֹדִיעַ בְּמִקְצָב אוֹבְּסֶסִיבִי

כִּי יִתָּכֵן שֶׁאִבַּדְתִּי מַשֶּׁהוּ

אוֹ שָׁכַחְתִּי

בְּבֵית הַקָּפֶה אוֹ בַּחֲנוּת הַסְּפָרִים

בָּהֶם עָצַרְתִּי

סָרַקְתִּי אֶת חֲפָצַי

וְלֹא נִמְצְאָה בָּם אֲבֵדָה

לֹא גִּלִּיתִי מָה אָבַד

אֲבָל הָאָבְדָן

הִמְשִׁיךְ לְהוֹדִיעַ עַל קִיּוּמוֹ

כִּפְעִימוֹת אוֹ הֶתְקֵפִים קַלִּים

סוֹפִיסְטִים אָתוּנָאִים הִתְפַּלְפְּלוּ –

"דָּבָר שֶׁלֹּא אִבַּדְתָּ

בְּהֶכְרֵחַ מָצוּי בִּרְשׁוּתְךָ

לֹא אָבַד לְךָ זָנָב – יֵשׁ לְךָ, עַל כֵּן, זָנָב

אוֹ לְהֵפֶךְ:

מַה שֶּׁאִבַּדְתָּ בְּהֶכְרֵחַ הָיָה שֶׁלְּךָ"

אַךְ מָה אָבַד לִי?

עָלַי לְחַפֵּשׂ אֶת אֲבֵדָתִי

כְּדֵי לָדַעַת מַה לְּחַפֵּשׂ

הַאִם הוּא חֵפֶץ אוֹ דָּבָר אוֹ הַדָּבָר

וְהַאִם הָיָה שֶׁלִּי לִפְנֵי שֶׁאָבַד

אוֹ שֶׁרָשׁוּת פְּנִימִית כָּלְשֶׁהִי

מְנַסָּה לְנַכֵס לִי, כְּסוֹפִיסְט הֶלֶנִי,

דָּבָר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה לִי

לְמָשָׁל סִכּוּי

כְּאִלּוּ הָיָה לִי סִכּוּי

 

 *

הָיְתָה לִי הֶאָרָה

בַּסּוּפֶּרְסֶנְטֶר שֶׁבַּסֶּנְטֶר –

עוֹדֶנִּי מוֹדֵד חֻלְצַת פּוֹלוֹ

בְּגָוֶן שֶׁל יָרֹק תַּפּוּחַ

וּבֵין שְׁתֵּי מַרְאוֹת

רָאִיתִי אֶת פָּנַי

וְאֶת קֶטַע גּוּפִי הֶחָשׂוּף

וְהִבְלִיחַ לִי שֶׁאֲנִי מַבְשִׁיל

וְעוֹד מְעַט אֶנְשֹׁר כְּתַפּוּחַ

וְאֵחָבֵט בָּאֲדָמָה הַחַמָּה

וּצְלִיל חֲבָטָה יִשָּׁמַע

 

וְהָאָרֶץ לֹא תִּרְעַד

וְהַיָּם לֹא יִגְאֶה

וְהַמְּאוֹרוֹת לֹא יִלְקוּ

 

הגוף

גּוּף אַתְלֶטִי שָׁחוּם וְחָלָק

שֶׁעוֹרוֹ זוֹהֵר כְּשָׁזִיף רָטֹב

וּשְׁרִירָיו מוּצָקִים וּגְמִישִׁים

הוּא כָּעֵת מֻשָּׂא תְּשׁוּקָתִי

כְּכָל שֶׁאֲנִי מַזְקִין וּמִתְקָרֶבֶת שְׁעָתִי

גּוּף זֶה מַעֲצִים אֶת תְּשׁוּקָתִי

כְּכָל שֶׁגּוּפִי מִתְמַעֵט

דִּמְיוֹנִי אוֹחֵז בּוֹ בִּדְבֵקוּת

הֲרֵיהוּ נִשְׂגָּב כְּמִין אֵל נִמְנָע

שֶׁכְּכָל שֶׁהוּא נֶעֱדָר יוֹתֵר

כָּךְ הַנֶּפֶשׁ נִכְסֶפֶת אֵלָיו

כִּי מְסָרֶבֶת הִיא לִלְבֹּש

אֶת בֶּגֶד הָעוֹר הַמְקֻמָּט וְהַמֻּכְתָּם

שֶׁהוֹעִידָה לוֹ הַזִּקְנָה

בְּטִפְּשׁוּת מְסֻכֶּנֶת אֵינָהּ נִכְנַעַת

לַבִּלְתִּי נִמְנַעַת

וּמַעֲדִיפָה אֶת יְפִי הָעוֹר עַל הָאוֹר

 

קעקוע

בָּאוֹטוֹבּוּס יוֹשֵׁב מוּלִי

חֲתִיךְ

שֶׁאוֹת יַפָּנִית מְקֻעְקַעַת עַל צַוָּארוֹ

 

אוּלַי תִּתְקַעֲקֵעַ גַּם אַתָּה

אוֹמֵר מֹחִי

דְּרָקוֹן אוֹ שַׁחַף אוֹ חַד קֶרֶן

יַקְנוּ לְךָ מַרְאֶה צָעִיר וְסֶקְסִי

לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר דֵּי מְאֻחָר

 

וְאוּלַי כְּבָר יֵשׁ בְּךָ קַעֲקוּעַ

מַמְשִׁיךְ מֹחִי

קַעֲקוּעַ סוֹדִי

רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה

שֶׁהָיָה מְקֻבָּל בִּשְׁעָתוֹ בְּמִשְׁפַּחְתְּךָ

שׁוּרַת סְפָרוֹת כְּחֻלּוֹת

מִסְפָּר בַּתּוֹר לַהַשְׁמָדָה

 

שֶׁהֲרֵי בְּבֹקֶר קֵיצִי זֶה

אַתָּה בַּתּוֹר לַהַשְׁמָדָה

לְפִי הַגִּיל

וּלְפִי מַצַּב הָרוּחַ

 

וּבָאָה מַחְשָׁבָה מְפַיֶּסֶת –

זֶהוּ מִסְפַּר הַנַּיָּד

שֶׁל אָהוּב שֶׁאָבַד בְּמֶרְחַקָּיו

הֶחָקוּק בִּכְתֵפִי, בִּזְרוֹעִי, עַל לוּחַ לִבִּי

 

השירים לקוחים מהאסופה המקיפה משירתו של מרדכי גלדמן "הלכתי שנים לצדך" כרך א' 2010,הקיבוץ המאוחד/מוסד ביאליק.

 

 

 

*

וַדַּאי לִי שֶׁאַתָּה מִתְכּוֹנֵן

וְתַרְאֵנִי בִּמְהֵרָה אֶת עֹצֶם יָדְךָ

 

אַתָּה שֶׁהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי

זוֹמֵם בַּמִּסְתָּרִים

אֶת הָרֶגַע הַמַּכְרִיעַ

אֶת הָרֶגַע בּוֹ תַּכְרִיעֵנִי

כְּשֶׁתִּתְגַּלֶּה לִשְׁאֵרִיּוֹת רְאִיָּתִי

וְתִטֹּל אֶת חַיַּי

 

כְּמִי שֶׁמֵּפִיץ בִּנְשִׁיפָה תִּפְרַחַת סַבְיוֹן

אוֹ מַנִּיחַ לְנוֹצָה לִנְשֹׁר מִכַּף יָדוֹ

 

המשורר מרדכי גלדמן בויקיפדיה

המשורר מרדכי גלדמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה

על הספר "הלכתי שנים לצדך", כרך א', כרך ב', באתר טקסט

"הנוסע ביקומי התודעה" על "הלכתי שנים לצדך", Ynet ספרים

ספריו של מרדכי גלדמן לרכישה באינדיבוק

 

המשורר מרדכי גדלדמן, זוכה פרס ביאליק, 2010, קורא את שירו "רציתי לומר לכם"

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 6"