שָׁמַיִם חֲדָשִׁים שֶׁל בּוֹקֶר

תַּחַת שָׁמַיִם חֲדָשִׁים שֶׁל בּוֹקֶר עָנָן קָטָן נִנְשַף.
הַשָּׁמַיִם נוֹשְׁמִים. שֶׁמֵּיי שַׁבָּת מְכַסִּים שָׁבוּעַ בְּשֶׁקֶט
חוֹלֵף. לֹא לְהַעִיר קֹדֶשׁ, לֹא לְלַכְלֵךְ בְּחוֹל
רַגְלַיו לוֹחֲשׁוֹת בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה צְעַדִים.
הִתְּגַשְּׁמוּתוֹ מְגֻשֶּׁמֶת, דּוֹרֵךְ עָלַי בְּדַרְכּוֹ תּוֹפֵס
מְנוּחָתִי. אָמַרְתִּי לוֹ, רַבִּים עוֹבְרִים פֹּה
בְּגְּרִירַת רַגְלַיִם וּבְצַעֲדֵי אַיָּלָה מְדַלְּגִים עָלַי
וְגַם מִמְּךָ אֶשְׁכַּח. בְּטְּרִיקָת הַכּוֹכָב הָרִאשׁוֹן אֶשְׂמַח
אֲבָל אֶת הַשַּׁבָּת אֶקַּח בִּשְׁאִיפָה עֲמוּקָה אֶנְשֹׁף
כְּמוֹ מִשְּׁאֵלַת יוֹם הֻלֶּדֶת בִּקְצֶה עוּגָה
עָנָן קָטָן בְּשָׁמַיִם חֲדָשִׁים שֶׁל בּוֹקֶר.

באנג, באנג

קִלְקוּל קֵבָה הִפְסִיק אֶת הַשִּׂיחָה בְּבֵית הַקָּפֶה.
עַל הָרְחוֹב הַתֵּל אֲבִיבִי הַזֶּה פֵּרַקְתִּי נֶשֶׁק,
בַּשְּׁרוּתִים הוֹרַדְתִּי אֶת הַמַּיִם. שׁוּב יָרִיתִי בַּאֲוִיר
רוֹקַנְתִּי אֶת הַמַּחְסָנִית לָאַסְלָה
שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת בְּבֵית הַקְּלִיעָה וִדֵּאתִי
שׁוּב חָזַרְתִּי לְהַזִּיעַ בְּכוֹס הַקָּפֶה שֶׁלִּי. אוֹמְרִים
שֶׁלָּאֲנָשִׁים עִם כְּאֵב זֶה טוֹב, זֶה מוֹצִיא אֶת הַקִּלְקוּל.
לֹא רָצִיתִי שֶׁתִּלְחַשׁ לִי בַּשְּׁפוֹפֶרֶת
הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי נָעָה בְּחָלָל דָּבִיק
בּוֹ אֲנִי מוֹצִיאָה אֶת כֹּל הָאֲוִיר וְנוֹתֶרֶת
קָרָה וְלֹא נוֹשֶׁמֶת כְּשֶׁאֲנִי סוֹחֶטֶת אֶת הַהֶדֶק
בַּאנְג בַּאנְג. סוֹפֶרֶת רַמְזוֹרִים בְּמָקוֹם לִסְפֹּר כְּבָשִׁים
לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר בְּאָדֹם עַכְשָׁו
לֹא יָכֹלְתִּי לְחַיֵּךְ אֵלֶיךָ, זָר
בְּמַעֲלִית תְּקוֹעָה עִם אַרְגָּז עָמוּס בֵּין שְׂפָתֶיךָ הָרַכּוֹת
בַּאנְג, בַּאנְג. בְּתוֹךְ מְגֵרָה מִתְחַלֶּקֶת עַל מְסִלַּת אֶקְסְפְּרֶס אֲנִי
מַנִּיחָה כִּבְשָׁה אַחַת שֶׁהָרַגְתִּי מִתַּחַת לָרֹאשׁ.

שבשבת

הֶעָבָר שֶׁחוֹלֵף בִּי מַסִיחַ אֶת דַּעְתְּךָ
אָמַרְתִּי לְךָ לֹא לִפְתֹּחַ אֶת הָעֵינַיִם כֹּל כָּךְ גָּדוֹל כְּשֶׁאַתָּה מַבִּיט בִּי
עַכְשָׁו הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ בּוֹעֵר
וְחַם לִי נוֹרָא
תֵּן לִי לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה
לְשַׂחֵק אִתְּךָ בְּחוֹל הַיָּמִים
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת בָּנוּ כֹּל מָה שֶׁחָשׂוּף
בָּעֲדִינוֹת הַזּוֹ הַיְנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת הַגַּלִּים שֶׁלָּהּ
אֲבָל הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ מֵדַפְדֵפוֹת בִּי
וְהֶעָבָר שֶׁמִּשְׁתַּפְשֵׁף מַצִּית אֶת דַּעְתְּךָ
עַכְשָׁו הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ בּוֹעֵר וְחַם לִי נוֹרָא
תֵּן לִי לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה
רוּחַ הַסְּתָו הֵרִימָה אֶת הַשְּׂמִיכָה
נוֹתַרְתִּי לְמוֹלְךָ כְּמוֹ שֶׁבְּשַׁבָּת חֲשׂוּפָה
הֶעָבָר שֶׁחָלַף בִּי הִסִּית אֶת דַּעְתְּךָ
כְּשֶׁאֶצְבְּעוֹתֶיךָ שִׂחֲקוּ בַּמָּחוֹג שֶׁלִּי
הַיָּמִים הִרְטִיבוּ אֶת הַחוֹף כְּמוֹ גַּלִּים
מָה שֶׁנּוֹתַר חָשׂוּף בָּעַר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
אַרְמוֹנוֹת שֶׁבָּנִינוּ הִתְפּוֹרְרוּ מִקָּצֶה עַבָרִי הַמְגֻלְגָּל בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִתְפֹּס אֶת הֶעָשָׁן הַזֶּה
אַתָּה פָּתַחְתָּ אֶת הָעֵינַיִם גָּדוֹל מִדַּי
הֶעָבָר שֶׁנָּשַׁב בִּי הָפַךְ בֵּין יָדֶיךָ לִסְעָרָה
עַכְשָׁו חוֹל נוֹפֵל כְּמוֹ גֶּשֶׁם מִתְעַרְבֵּב בַּגַּלִּים
וְקַר לִי נוֹרָא
תֵּן לִי לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

תפוח דם

תְּחִלָּה תִּתֵּן לִי אֶת הַתַּפּוּחַ וְאָז חִבּוּק
בַּסֵדֶר הַזֶּה
לִקְרַאת לַיְלָה
תְּהַבְהֵב בְּתוֹךְ יָדִי כְּמוֹ אֲחִיזָה
אֹזֶן לְאֹזֶן נִלָּחֵץ
מַשֶּׁהוּ קָשֶׁה יִשְׁתַחֵל בֵּין לְבֵין
כְּשֶׁנִּלְעַס אֶת כֹּל מָה שֶׁאָסוּר
אֲנִי אֶשְׁאַל
מָה מְקַלְּפוֹת עֵינֵיךָ עַכְשָׁו
אוּלַי תּוּכַל לְסַפֵּר לִי עַל זֶה סִפּוּר
סַפֵּר לִי מָה הַטַּעַם שֶׁל זֶה
תְּתָאֵר לִי אֶת הַנְּגִיסָה
אָח, הַנְּגִיסָה הָרִאשׁוֹנָה
סַפֵּר לִי עַל הַמַּבָּט שֶׁאַתָּה שׁוֹתֵל כְּמוֹ גַּרְעִין
כְּשֶׁאַתָּה אוֹחֵז בְּקוֹלִי
וְהוּא מְהַבְהֵב וְרוֹטֵט כְּמוֹ הַתְחָלָה
כְּמוֹ הַנְּגִיסָה הָרִאשׁוֹנָה.
אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לְךָ
שֶׁהַשִּׁנַּיִם צוֹמְחוֹת, שֶׁיֵּשׁ דָּם
שֶׁיֵּשׁ חֶרֶב אֲמִתִּית שֶׁיּוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת בֵּין הָאָזְנַיִם
הַלָּשׁוֹן עוֹמֶדֶת כְּמוֹ קִיר רָטֹב בֵּינֵינוּ
הַהִבְהוּב הוֹלֵךְ וּמַחְשִׁיךְ
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַקְּלִפּוֹת עַל הָרִצְפָּה
סַפֵּר לִי עַל הַנְּגִיסָה הַחֲשׂוּפָה
יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת כְּמוֹ חֶרֶב
וְדָם
הַתַּפּוּחַ נִגְמַר עַכְשָׁו
תִּתֵּן לִי אֶת הַחִבּוּק.

אלסקה

אִם מִישֶׁהוּ מְחַפֵּשׂ אוֹתִי, אֲנִי בְּאָלַסְקָה.
הָלַכְתִּי לְהִתְחַמֵּם בֵּין הַזְּרוֹעוֹת הַפַּרְוַותִיוֹת שֶׁל הַדֹּבִּים שָׁם.
הִקְפֵּאתִי אֶת עַצְמִי בְּרֶגַע וְנָשַׁפְתִּי אֶת כֹּל הָאֵשׁ שֶׁשְּׂרָפָהּ לִי אֶת הַפְּנִים
אֲנִי בְּאָלַסְקָה מַטְבִּיעָה יָרֹק בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי מִשְׁתַּמֶּשֶׁת
בַּקֹּר מִבַּחוּץ וְעוֹשָׂה אֶת הָרַעַד מִבִּפְנִים הֶגְיוֹנִי
אִם מִישֶׁהוּ מְחַפֵּשׂ אוֹתִי שֶׁיֶּדַע; מָכַרְתִּי אֶת הָאוֹטוֹ
כְּדֵי לְכַבּוֹת אֶת הָרַגְלַיִם הַבּוֹעֲרוֹת שֶׁלִּי עִם הָאֲדָמָה
אִם מִישֶׁהוּ תּוֹהֶה אֵיפֹה אֲנִי בְּאָלַסְקָה
בֵּין זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל דֹּב קֹטֶב יָשֵׁן, יְשֵׁנָה
הָלַכְתִּי לְהִתְנַחֵם אֵיפֹה שֶׁקַּר
הִכְנַסְתִּי אֶת הַקֹּר לְתוֹךְ הָאֵשׁ בְּתוֹכִי
אִם מִישֶׁהוּ מְחַפֵּשׂ אוֹתִי שֶׁיַּבִּיט בִּי
הָאֵשׁ כָּבְתָה.

הבלוג של עדי תשרי

ספרה של עדי תשרי "אדן" באינדיבוק

חזרה לדף של סופ"ש שירה מספר 36