קוֹלְךָ שׁוֹמֵר עַל פְּקַעַת צִפְעוֹנִים?
קוֹלְךָ נִשְׁמָע לִי
נִשְׁפָּךְ מִלֹּעַ מְדֻכָּא.
דֶּרֶךְ מִשְׂרֶפֶת קְרָבַיִם
כְּמוֹ צִפּוֹר עָפָה
בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה.
לְלֹא פְּעֻלַּת כְּנָפַיִם
עָפָה אַחַר שֹׁבֶל
נוֹצוֹתֶיהָ.
כְּמוֹ כַּלָּה מִתְחָרֶטֶת.
קוֹל שֶׁל צִפּוֹר מְדֻכָּאָה.
הַנִּבְגָּד
להרמן
פָּתַחְתָּ סֵפֶר כְּמוֹ פֶּה גָּדוֹל.
פָּקַחְתָּ עַיִן רוֹאָה הַכֹּל.
זְמַנִּים מִשְׁתַּנִּים
כְּמוֹ תַּחְתּוֹנִים.
לְהַחְלִיף.
בֹּקֶר
וְעֶרֶב
בֹּקֶר וְעֶרֶב.
שׁוֹתָה.
הַדְּמָעוֹת שֶׁלְּךָ שָׁווֹת יַיִן
בַּשּׁוּק הַשָּׁחֹר.
אַתָּה
הַיּוֹם הַזֶּה פָּתַח פֶּה גָּדוֹל.
וּבָלַע אוֹתִי.
לֹא מָצָאתִי עַצְמִי. הָיָה רַק יוֹם.
וְהָעוֹלָם שָׁלֵו הָיָה. בְּצֶבַע אֶחָד.
אָסוֹצְיָאטִיבִי.
הַיּוֹם גָּלַשׁ בַּזְּמַן כְּמוֹ דָּג גָּדוֹל.
וְחָלָק.
מֶשִׁי מֵעוֹלָם אַחֵר.
בָּלַע אוֹתִי. הָיָה רַק יוֹם.
אָחַזְתִּי בְּשִׁנָּיו
וְהֵצַצְתִּי הַחוּצָה.
דָּבָר לֹא נָגַע בִּי.
פְּצָעִים בַּחוּץ חִטְּטוּ בְּעַצְמָם.
וַאֲנִי אֶת שִׁנָּיו לִקַּקְתִּי.
בְּדִידוּת
שָׁכַבְתִּי. בְּרִכּוּז תְּהוֹמִי.
קְצוֹת עֲצַבַּי דְּרוּכִים בְּחִבּוּק.
מְאַהֲבִי חֲסַר הַגַּפַּיִם. וְהָרֹאשׁ.
בָּא אֵלַי.
שָׁכַבְתִּי. בְּרִכּוּז תְּהוֹמִי.
וְהִתְמַסַּרְתִּי.
לָהֶם – וַלְס אוֹ אַף
מְחוֹלוֹת שֶׁל פֶּרֶא.
לִי – אָהוּב חֲסַר גַּפַּיִם וְרֹאשׁ.
שָׁכַבְתִּי. בְּרִכּוּז. תְּהוֹמִי!
גַּבִּי נִדְרָךְ מִנְּגִיעוֹת.
מְעוֹף צִפּוֹר
מֵרָחוֹק
הַיָּם שׁוֹתֵק.
אִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת בְּרַגְלַיִם פְּסוּקוֹת.
עוֹרָהּ שֶׁל יַעַר
עַלְוַת שְׁכָמוֹת.
עֶרְוַת חֲמוּצִיּוֹת
הָרִים וְעֵמֶק.
הַיָּם בַּחֲשַׁאי חוֹמֵק.
מִתְבַּיֵּשׁ מִן הָאָרֶץ הַנִּפְשֶׁטֶת
דְּמוּתוֹ אֶל תּוֹךְ
אֶלֶגְיָה כְּחֻלָּה
נִשְׁפֶּכֶת.
מתוך דֶּרֶךְ / הִתּוּךְ קַר
הִתְחַבַּרְתִּי לַחַשְׁמַל. אֶל צוּרוֹת
הַהִתְבּוֹנְנוּת הַטְּהוֹרוֹת. יוֹתֵר.
הִתּוּךְ קַר שֶׁל מִלִּים!
הִתּוּךְ קַר שֶׁל נְשִׁיקוֹת!
הִתּוּךְ קַר שֶׁל שְׁקָרִים!
הִתּוּךְ קַר שֶׁל מִלִּים!
מתוך מכתב ראשון
לֹא שֶׁלֹּא שִׁעַרְתִּי מֵרֹאשׁ שֶׁאֵיבָרְךָ
הוּא חֶרֶב, הָיִיתִי מְלֵאָה הַשְׁעָרוֹת כְּרִמּוֹן.
וּבָאוּ הַיָּמִים לִטְעוֹת בָּהֶם.
הַיָּמִים הָאֲהוּבִים עָלַי מִכֹּל.
כְּשֶׁמֻּתָּר לִי לִטְעוֹת, אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתִי
לִנְטֹעַ טָעֻיּוֹת עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל,
רְצִינוּת מִתְגַּלְגֶּלֶת. כְּמוֹ עָבָר מְהֻפָּךְ.
פֶּרַח שֶׁשָּׁרָשָׁיו הֵם עֲלֵי כּוֹתֶרֶת
בָּאֲדָמָה, וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הֵם
הַשָּׁרָשִׁים, חֲשִׂיפָה
מֻחְלֶטֶת שֶׁל הַגַּרְעִין.
חֲלָקִים וְשָׁלֵם.
*
וּמִבַּחוּץ –
נִכְנְסוּ הַכּוֹכָבִים. פְּנִימָה.
מֵרָחוֹק – הִבְרִיקוּ בַּחֲמֵשֶׁת הָרַגְלַיִם
אֶל תּוֹדַעְתִּי.
כּוֹכָבִים עָפִים
שְׁמִירָה לוּלְיָנִית עַל שִׁוּוּי־הַמִּשְׁקָל
בַּחֲמֵשֶׁת הָרַגְלַיִם.
כּוֹכָבִים נוֹפְלִים?
אֲזַי נוֹתָר אָדָם בִּלְתִּי מְכֻסֶּה
וְחָשׂוּף –
אַתָּה בְּוַדַּאי עָרוּם מִפְּחָדִים.
*
כְּמוֹ בַּקְבּוּק בְּפִנַּת הַכְּבִישׁ.
נְשִׁיקָה.
פִּקָּדוֹן שֶׁל רֶבַע שֶׁקֶל.
רֶבַע פָּנִים.
עַיִן.
עוֹרְבִים לִי.
מַאֲרָב בְּפִנַּת כָּל כְּבִישׁ.
נִשְׁבַּרְתִּי לְרֶגַע.
אֵין פִּקָּדוֹן.
נְשִׂיאָה בְּעֶגְלַת רְפָאִים, נָסַעְתִּי.
וְהַצִּמָּאוֹן נִשְׁבַּר.
מתוך מכתב רביעי
עַפְעַפַּי נִסְגָּרִים נִפְתָּחִים
כְּמוֹ
לִבְלֹעַ יַתּוּשׁ.
כְּמוֹ פִּיו שֶׁל מְאַהֵב.
וְרִיסַי לוֹ שִׁנַּיִם.
נִסְגָּרִים וְנִפְתָּחִים.
לְזַנֵּק עַל תְּחוּשָׁה שֶׁרִפְרְפָה
שְׁנִיּוֹת בַּחוּץ
וְנָפְלָה.
נִסְגָּרִים
וְנִפְתָּחִים
וְשׁוּב
וְשׁוּב
עַפְעַפַּיִם.
*
הָעִסּוּק בַּטּוֹב וּבָרַע הוּא כְּמוֹ שׁוּלַיִם שֶׁל מִטָּה.
רֶגֶל הַנֶּחְבֶּטֶת בָּהֶם בִּזְמַן
קִיּוּם אֲהָבִים
לֹא מַרְגִּישָׁה דָּבָר.
הֲזוֹכֵר אַתָּה, צַיַּר הָרוּחוֹת?...
הַגְשָׁמָה וְגֶשֶׁם.
יֵשׁוּת עַצְמָאִית בַּחַלּוֹן רוֹטֶנֶת:
"מְדֻבָּר בְּאַשְׁמַת סִפּוּק, סִפּוּק אַשְׁמָה,
בְּיָדֶיהָ שֶׁל בְּדִידוּת עֲטוּיָה כְּסָיוֹת וְרֻדּוֹת.
מַרְכִּיבֵי עוֹלָם לֹא קַיָּם".
שִׁטְפוֹן נְהָרוֹת מְלֵאֵי זִיזִים.
השירים מתוך ספר השירים "חלומו של צייר הרוחות", הוצאת פרדס, 2012
זהו ספרה הראשון של תמר זיגי. ילידת חיפה, אמנית, בוגרת החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה
על ספר שיריה הראשון של תמר זיגי באתר של הוצאת פרדס
לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 32
