האיש מטנזניה
*
אִתְּרַע מַזָּלְךָ
לְהִוָּלֵד
בַּצַּד הַלֹּא נָכוֹן.
דַּמְיֵן מַעֲבַר
חֲצִיָּה
מַקְפֵּצָה
דַּמְיֵן
מִדְרָכָה
בְּרֵכַת שְׂחִיָּה
לְלֹא מַצִּיל
אוֹ רַחֲמִים. רַק שְׁבִיל
מִתְפַּתֵּל, מָה
הוּא מְסַמֵּל?
עֵצִים
דֶּרֶךְ מִשְׁקֶפֶת, גֶּשֶׁר
בְּלִי חֲבָלִים. לִבְּךָ
רֵיק
וְיָדֶיךָ
מַזִּיעוֹת;
קובע פלדה
הַהוֹלְכִים וְהַשָּׁבִים
אֵינָם רוֹאִים דָּבָר
מְמַהֲרִים לִפְתֹּר חִידָה סְבִיב לַמִּזְרָקָה
הָעֲגֻלָּה אֲנִי רוֹדֵף אַחַר בִּתִּי, אַחַר עַצְמִי וְהַיּוֹנָה
הָאֲרוּרָה, לוּ הָיָה עֵץ. לוּ הָיָה
אַתְּ מְבִינָה
הַכֹּל אַךְ אֵינֵךְ יְכוֹלָה
הַסֶּדֶק, הַשְּׁתִיקָה, יָפְיֵךְ
מְסַמֵּא וַאֲנִי
בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא לִמְעֹד
הַמֶּרְחָק קָצָר, חֲטֹף, מִן הַסּוֹף
לַהַתְחָלָה. חוֹבֵשׁ בִּדְמָמָה אֶת
קוֹבַע הַפְּלָדָה.
הצייד
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִלִּים וְאִישׁ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶת הַמּוּבָן מֵאֵלָיו.
הַחַיָּה חָפְשִׁיָּה. מִתְהַלֶּכֶת בֵּינֵינוּ
מֻרְעֶבֶת, פְּגוּעָה. לֹא פֶּלֶא שֶׁנִּמְלְטָה.
אִישׁ אֵינוֹ פּוֹצֶה פִּיו כְּשֶׁהַצַּיָּד עַל נִשְׁקוֹ
חוֹצֶה אֶת הַכִּכָּר. אוֹתָהּ הַכִּכָּר בָּהּ הִתְחִיל, דּוֹמֶמֶת,
לְשָׁם הוּא דּוֹרֵךְ אֶת קַשְׁתּוֹ;
צָבוּעַ בְּצַעַר הֲלִיכָתוֹ קַמָּאִית אוֹרֵב
מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר מַבִּיט בְּמַה שֶׁנּוֹתַר.
כָּל עוֹד הַחַיָּה פְּצוּעָה, הוּא יוֹדֵעַ
מְטוֹסֵי הַסִּילוֹן לֹא יִשְׁקְטוּ. אֶת קְרָבֶיהָ הֵם רוֹצִים
אֶת עַצְמָם הֵם שׁוֹכְחִים. הַחַיָּה
מִסְתַּתֶּרֶת, זְמַנָּהּ קָצוּב. תְּפִלָּה לַאֲדוֹנֶיהָ לֹא תִּשָּׂא
גַּם כָּךְ אֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ אֶת זַעֲקָתָהּ. חַיָּה עֲלוּבָה.
נִרְדֶּפֶת.
אֻמְלָלָה.
בבית של אופרה וינפרי
הָיִיתִי בַּבַּיִת שֶׁל אוֹפְּרה וִינְפְרִי
יֵשׁ לָהּ גוֹגֶן וְרוּתְ'קוֹ בַּכְּנִיסָה
וְשֻׁלְחָן מָהָגוֹנִי שֶׁל אַחַד הַלּוּאִים
מֵימֵי טְרוֹם הַמַּהְפֵּכָה.
יֵשׁ לָהּ בַּת שְׁחֹרָה וּבַת לְבָנָה
זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ מָקוֹם נֶהֱדָר לִכְתֹּב בּוֹ.
אֲבָל כְּשֶׁהִיא דָּחֲפָה לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ לַחֲדַר הַתַּחְזוּקָה
הֵבַנְתִּי אֶת מְקוֹמִי בָּעוֹלָם.
שִׁירַי
מְחַזְּקִים אֶת הַצַּנֶּרֶת מְשַׁמְּנִים אֶת הַגָּדֵר
מְרַפְּדִים אֶת מַנְעוּלֵי הַכְּלוּבִים
מְכַבְּסִים וּמַכְשִׁירִים אֶת הַשֶּׁרֶץ הַמְּנֻוָּל.
גַּם גּוֹי זְכוּתוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁרֶץ כָּשֵׁר.
רָאִיתִי אֶת כֻּלָּם, אַךְ הֵם לֹא רָאוּ אוֹתִי
שָׁמַעְתִּי אוֹתָם צוֹחֲקִים
אוֹפְּרָה לֹא מְבִינָה עִבְרִית
וַאֲנִי דּוֹמֵם כְּשֶׁסְּבִיבִי יְדוּעָנִים
שֶׁרַק צוֹלִים מֵעַל הָאָח אֶת דִּמּוּיַי הַמְּשֻׁפָּדִים.
אָזַרְתִּי אֹמֶץ וְשָׁאַלְתִּי אֶת הַשִּׁפְחָה
לָמָּה אֲנִי? לָמָּה דַּוְקָא עָלַי מֻנָּח הָאֵסֶל
בְּבוֹאִי לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים?
מַדּוּעַ חֲרוּזַי נִדְרָשִׁים לְהַבְרִיק אֶת אֲחוֹרֶיהָ הַכֵּהִים?
הַמֶּקְסִיקָנִית לֹא עָנְתָה
הִגִּיעוּ אוֹרְחִים נוֹסָפִים.
אוֹפְּרָה צִוְּתָה לֶאֱסֹף אֶת הַכֵּלִים
לְצַחְצֵחַ אֶת הַשְּׁיָרִים
וּלְדַקְלֵם עֲבוּרָהּ מִסְפַּר מִלִּים.
מָחָר הִיא שׁוּב מִצְטַלֶּמֶת
הַמְּחִיצוֹת זְקוּקוֹת לְפּוֹלִישׁ לִפְנֵי שֶׁיִּצְפּוּ בָּהֶן הַהֲמוֹנִים.
*
אָדָם בָּא אָדָם
קַיָּם
כָּלֶה
וְתָם.
לְשֵׁם מָה קָם לְשֵׁם מָה
נָדַם.
לֹא הַשָּׁנִים לֹא הַשְּׁלוּחִים לֹא הַפְּחָדִים לֹא הַמִּלִּים
יוֹמְךָ קָרֵב
יוֹמְךָ
הוּא גּוּף רַק גּוּף. אַתָּה
וְהֵם
וְאֵלּוּ שֶׁהָיוּ
נִפְעָרִים בְּךָ פּוֹצְעִים אוֹתְךָ זוֹלְגִים מִמְּךָ
תּוֹהִים: אָדָם.
קַיָּם
כָּלֶה
וְתָם.
*
לְמוֹסֵס אֶת הַצַּעַר
לִכְמוּסָה, לְפוֹרֵר
כָּל יוֹם
בְּתוֹךְ מְחוּגָה, לְסַמֵּן
מַעְגָּל בַּמֶּרְכָּז
לְהַנְחִית הֶלִיקוֹפְּטֶר
עַל זְרוֹעִי הַפְּגוּמָה, וְלִקְרֹא לַמָּשִׁיחַ
בִּשְׁמוֹ
הַפְּרָטִי,
אִיסְטַנְבּוּל. אַתְּ
יוֹדַעַת,
אֲנִי מְאֹהָב
שׁוֹמְרֵי רֹאשׁ
בַּשּׁוּק הַתּוּרְכִּי מַזְכִּירִים כִּי זְמַנֵּנוּ
חָלַף,
נוֹתְרוּ רַק
גְּלוּיוֹת, נְיָר שֶׁשָּׁכַחְתָּ
מִסְפָּרַיִם מָחָר
צָרִיךְ לֶאֱרֹז, הוּא
מַמְתִּין. הוּא שׁוֹמֵעַ
הַכֹּל, יֵשׁ לוֹ
שְׁמִיעָה מְפֻכַּחַת.
האיש מטנזניה
הָאִישׁ מִטַּנְזַנְיָה זוֹעֵק עֵינָיו
נוֹטְפוֹת אֶגְרוֹפָיו נֶעֱרָמִים:
גַּם אֶת חַיּוֹת הַטֶּרֶף גַּם
אֶת מִצְעַד הָאִוֶּלֶת גַּם
אֶת הַשְּׁתִיקוֹת; מִלָּה
הִיא קַרְדֹּם בַּסְּבַךְ
זִכָּרוֹן רוֹבֵץ בְּצֵל
הַצַּמָּרוֹת. הֶהָמוֹן נֶאֱנָח
בִּדְמָמָה אֶל בֵּית הַקַּשׁ. סוּפָה
מִדַּפֶּקֶת מֵעַל לָעֲמָקִים הַיְּבֵשִׁים.
קישורים חיצוניים
ראיון בעיתון מעריב לרגל צאת הספר "האיש מטנזניה"
שירים מתוך הספר "האיש מטנזניה" - קול המוסיקה
"שם" - שיר מתוך הספר "האיש מטנזניה"
אדם בא אדם - וידאו שיר מאת גילי א. דנון
חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 31