שִׁירִים לְפַנְיָה

בְּמַקֵּל דְּיוֹ וְטִפַּת מַיִם

אַתְּ נִלְחֶמֶת בִּכְאֵבֵי הָעוֹלָם.

 

אִי־נַחַת נִסְפֶּגֶת בִּנְיַר אֹרֶז מְשֻׁבָּח.

 

אֶת נוֹכְחוּת לִבֵּנוּ

אַתְּ פּוֹרֶשֶׂת מוּלֵנוּ.

אָנוּ נְמוֹגִים

בַּעֲרָפֶל וָרֹד.

 

צִפֳּרִים שֶׁיָּצַרְתְּ

בִּנְשִׁימַת אֶצְבַּע זְרִיזָה,

מְעוֹפְפוֹת אֶל תּוֹךְ עָנָן שָׁקוּף.

 

אָנוּ, הַנּוֹשְׁמִים לְאַט,

מִתְמַלְּאִים גַּעְגּוּעִים.

 

כֶּתֶם דְּיוֹ –

אַתְּ מַסְפִּיגָה בְּלִבֵּנוּ

הָעוֹמֵד לְהִשָּׁבֵר.

 

מִתּוֹךְ שְׁקִיפוּת הַנְּיָר

זִכְרוֹנוֹת שְׁבוּרִים בּוֹקְעִים.

שָׁרְשֵׁי הַבֹּץ שֶׁלָּנוּ

מַצְמִיחִים פִּרְחֵי לוֹטוּס טְהוֹרִים.

 

בֵּין חוֹלוֹת הַזְּמַן

עַל גְּדַת אֲגַם זָהֹב

אַתְּ חוֹמֶלֶת עָלֵינוּ.

 

רֵיק רֵיק רֵיק

נְיַר הָאוֹרֵז.

וְכָל כָּךְ מָלֵא.

 

אַתְּ שֶׁמְּשַׂחֶקֶת עִם הַזְּמַן,

עִזְרִי לָנוּ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ

שֶׁאִישׁ לֹא הוֹלֵךְ בָּהּ.

 

מֶרְחַקִּים אַתְּ מְקָרֶבֶת

בְּיַד קְסָמִים

מַנְבִּיטָה רְצוּעוֹת דֶּשֶׁא

מִבֵּין אַבְנֵי הַסֶּלַע.

 

נְהַר הָעֲרָפֶל שֶׁיָּצַרְתְּ

חוֹצֶה אֶת חוֹלוֹת הַזְּמַן.

 

אֶת פֶּרַח הַלּוֹטוּס הַשָּׁקוּף

שֶׁשָּׁתַלְתְּ בְּלִבִּי

אִישׁ לֹא יוּכַל לַעֲקֹר.

 

18.1.2012

 

 

 

לַיְלָה

עָמַדְתִּי מוּל יָם

לְצִידִי הַאוֹר הַהוּא,

חוֹמֵל בִּמְלוּכְסָן עַל יְאוּשִי.

וְשָלַחְתִּי אֶצְבַּע מְהוּסֶסֶת

וְלִיטַפְתִּי אֶת צַלְּקוֹת מֵימָיו

וְעֲדַיין לא יָדַעְתִּי

שֶמוּתָר לִי לְהַגִּיעַ

לְעוֹמְקוֹ הַכָּחוֹל.

 

 

 

מוֹדָה

הוֹרַי הַמֵּתִים שׁוּב פְּלִיטִים

בְּתוֹכִי,

לוֹחֲשִׁים אֶת חַיֵּיהֶם

בְּמִרְפֶּסֶת סְגוּרָה,

עֵרִים לְיַד רֶבַע שֻׁלְחָן מְכֻסֶּה שַׁעֲוָנִית

גּוֹמְאִים תֵּה מֻחְלָשׁ

מִשַּׂקִּיּוֹת מְשֻׁמָּשׁוֹת,

מְרַשְׁרְשִׁים אֶת סִפּוּרָם

עִם פְּרוּסַת עוּגַת שְׁמָרִים,

וְאוֹתוֹ שָׁעוֹן מְעוֹרֵר הַמֻּדְבָּק בְּסֶלוֹטֵיְפּ

עֲדַיִן מְכַוֵּן אֶת כֻּלָּנוּ.

 

 

 

וּשְׁתֵּי מַחְשָׁבוֹת

בְּסֶרֶט הָיוּ מַרְאִים אוֹתִי יוֹרֶדֶת מֵהָרַכֶּבֶת, נִכְנֶסֶת לְמוֹנִית, עוֹלָה בַּמַּעֲלִית, דּוֹפֶקֶת בַּדֶּלֶת, וְאוֹתְךָ – פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת.

מֵאֲחוֹרֶיךָ עוֹמֶדֶת גְּבֶרֶת וְאַתָּה תּוֹפֵס אֶת רֹאשְׁךָ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כָּל הַדָּם אוֹזֵל מִפָּנֶיךָ.

בְּקִצּוּר, הָיוּ מַרְאִים אוֹתָנוּ בִּדְמוֹתָם שֶׁל "נֵלִי וּמַר אָרְנוֹ" בְּסִרְטוֹ שֶׁל קְלוֹד סוֹטֶה, חַיִּים אֶת פּוֹטֶנְצְיָאל הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה
יְכוֹלָה לִהְיוֹת לָנוּ אִלּוּ נִפְגַּשְׁנוּ בִּתְנָאִים אֲחֵרִים.

 

 

 

גִלּוּי מַצֵּבָה

לָחֲשׁוּ שֶׁעָבַרְתָּ עוֹלָם, אֲבָל אֲנִי

יוֹדַעַת שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הֶחְלַפְתָּ דִּירָה,

וְזֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן

שֶׁאֶשְׁמַע שׁוּב אֶת נְקִישַׁת קוֹלְךָ.

כֵּן, אֲדוֹן מְחַנֵּךְ, אַתָּה עוֹד גָּר כָּאן מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת

וְלָאַחֲרוֹנָה הִשְׁתַּלַּטְתָּ

עַל שְׁנֵי חֲדָרִים וּפְרוֹזְדוֹר.

פִּזַּרְתִּי אֶת הַדּוּקִים הַסִּינִיִּים יָשָׁר עַל הַשָּׁטִיחַ

שֶׁיִּדְקְרוּ. טִפַּת דָּם

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹרְךָ מִתְקַשֶּׁה סְבִיב עַצְמוֹ.

אַחַר־כָּךְ, בְּעֵט,

לִכְלַכְתִּי עַל בְּיָאלִיק שֶׁלְּךָ.

מוֹדָה, הִתְכַּוַּנְתִּי לָרַע בְּיוֹתֵר:

לְהַרְגִּיז פֵּרוּשׁוֹ לִחְיוֹת.

כָּךְ לִמַּדְתָּ אוֹתִי.

בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּד זָרָה מְלַטֶּפֶת אֶת רֹאשִׁי,

עֵינֶיךָ מַשְׁחִירוֹת עָלַי. אֲפִלּוּ אֵינְךָ מִסְתַּכֵּל בִּי

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹרֶמֶת אֶת עַצְמִי

לְהִתְכַּנֵּס חֲפוּיָה לְתוֹךְ כִּיסְךָ הַמְעֻמְלָן.

שָׁם חָיִיתִי אֶת מֵיטַב אַהֲבוֹתַי.

רַק פַּחַד הַמָּוֶת הֵעִיר אוֹתִי. עַכְשָׁו

אֲנִי מְיַשֶּׁרֶת אֶת קִמְטֵי פָּנַי, מַקְשִׁיבָה.

מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי כֹּה מוּכָנָה

לַעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ.

בְּמוֹ־יָדַי

אֲלַטֵּף אֶת מִפְרְצֵי עֲפָרְךָ

וְאֶשְׁכַּח.

 

השירים מתוך הספר "שעת הסדקים" הוצאת כרמל 2010

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יהודית דריגס - רעבה לאור. הוצאת אבן חושן, 2014

 

 

קישורים חיצוניים

שיריה של יהודית דריגס ב-ynet

ספריה של יהודית דריגס באתר "סימניה"

מקום לשירה -  על חיים, זיכרון שכחה ומוות בספר 'שעת הסדקים' מאת יהודית דריגס. 

הספרים של יהודית דריגס לרכישה באינדיבוק

שיר של שבת: עם המשוררת יהודית דריגס - Walla

ביקור בשירי ילדוּת ויער של דנה לובינסקי ויהודית דריגס - פסיכולוגיה עברית 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 30"