יצחק לאור

עוד רגעizik laorצילום: דודו בכר

הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם

יוֹדְעִים מְאוּמָה, הָנַח לָהֶם לְאַבֵּד

בָּשָׂר, צוּרָה, פָּנִים, לֹא גַּעֲגוּעַ יַעֲלֶה

מֵהַשִּׁיר, וּמַה תֵּדַע אֵיךְ נֶחְנָק זוּלָתְךָ

הַקּוֹרֵא לְעֵת עֶרֶב, לְבַד, מוּל חַלּוֹן

מַחְשִׁיךְ, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ אֶת הָאַיִן הַטּוֹרֵף

אֶת הַחֻרְשָׁה, הַכְּבָשִׂים, הַכַּלָּנִית, הַכְּבִישׁ

הַשְּׁבִילִים, הַיָּם, הַיְלָדוֹת, וּמַטְבִּיעַ אֶת

כֻּלָּם בַּעֲרֵמָה גְּדוֹלָה מִחוּץ לַזִּכָּרוֹן, וּמָה

עוֹד תְּסַפֵּר לְעַצְמְךָ, אִישׁ שׁוֹכֵב מוּל חַלּוֹן

לְעֵת עֶרֶב, אֵשׁ אוֹחֶזֶת בָּעֵצִים וְלַיְלָה גַּלְמוּד

מְסָרֵב לְקַחְתְּךָ עִמּוֹ? הָיִיתִי יֶלֶד, אִמִּי אָהֲבָה

אוֹתִי, אֲנִי צָמֵא לְאַהֲבָה, אֲנִי מְוַתֵּר, מוּכָן

לָלֶכֶת, רַק עוֹד רֶגַע

 

 

 

מלא

בַּחֲלוֹמִי הָיִיתִי מָלֵא

אַהֲבָה, כְּמוֹ חַרְצִית

כְּמוֹ עָטִין שֶׁל פָּרָה

מְנִיבָה, כְּמוֹ מֹחַ

מָלֵא מַחְשָׁבוֹת

נִשְׁכָּחוֹת, כְּמוֹ פֶּצַע

מְסָרֵב לְהֵרָפֵא

כְּמוֹ עֻבָּר. מִדְבָּר

עֲנָק בֵּין הָרֶחֶם

עַד הַחִפּוּשׂ הָעִוֵּר

הָאִלֵּם הַגִּדֵּם

 

 

 

גשם

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל עֲצֵי

הָאַלּוֹן הַגְּדוֹלִים מִחוּץ

לְחַלּוֹנִי, עוֹמְדִים רְטֻבִּים

בְּסַבְלָנוּת שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה

לִשְׁאֵרִית חַיַּי. בַּחֶדֶר

בְּרַהמְס, בְּמִקְרֶה, וּבְדִידוּתִי

הַגְּמוּרָה, וּמִי שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לָהּ

אֶת הַשִּׁיר הָעַצְבָּנִי הַזֶּה, בֵּין

הַגֶּשֶׁם בַּחוּץ וְהַמּוּסִיקָה בִּפְנִים.

יוֹתֵר מִזֶּה אֵין לִי פְּנִים, הַגֶּשֶׁם

הַמּוּסִיקָה, הָאִשָּׁה הָרְחוֹקָה

 

 

 

פריחת הלילך

בְּחֹדֶשׁ מַאי הַנִּפְלָא, בְּבֶּרְלִין, לְיַד הַסָּגֹל

הַבּוֹעֵר שֶׁל פִּרְחֵי הַלִּילָךְ, רָצִיתִי לְצַלֵּם אוֹתָךְ

אֲבָל הָיָה זֶה בֶּאֱמֶת בִּלְתִּי-הוֹלֵם, וְרַע מִכָּךְ הָיָה

בִּדְרִישָׁתִי הַמַּפְגִּיעָה לְהִצְטַלֵּם אִתָּךְ, וּכְשֶׁתַּרְאִי

לְאוֹרְחַיִךְ תַּצְלוּם שֶׁלָּךְ עִם בַּעֲלֵךְ וִילָדַיִךְ, לְיַד

לִילָךְ פּוֹרֵחַ, בְּחֹדֶשׁ מַאי נִפְלָא כָּזֶה, הֵם לֹא

יֵדְעוּ שֶׁהַתַּצְלוּם שֶׁלִּי, לְיַד אוֹתוֹ לִילָךְ, הוּא

בִּלְעָדַיִךְ, כִּי הַלִּילָךְ פּוֹרֵחַ בַּגִּנּוֹת, בָּרְחוֹבוֹת

בְּגָלוּי בָּאוֹר, בִּמְקוֹם אֱמֶת, כְּלוֹמַר בְּתוֹךְ

אֱמֶת, וּבַמַּרְתֵּף שׁוֹכֶבֶת נְבֵלָה שֶׁל מֵת, וּמְדַשֶּׁנֶת

אֶת גִּנַּת בֵּיתֵךְ, לִילָךְ וְרַקָּפוֹת, הַנִּזּוֹנִים בְּדֶרֶךְ

כְּלָל, בְּבָתֵּיכֶם, מִן הַבִּיּוּב וְהַגּוּפוֹת. בִּכְלָל, בְּכָל

תַּצְלוּם מוּטָב לִרְאוֹת רַק אֶת יְפִי הַסֵּדֶר, כָּךְ נִכְתַּב

גַּם חֶלְקֵךְ בְּסֵפֶר הָעֵדֶר, "וּמַה שֶּׁנֶּעֱדַר מִן הַתַּצְלוּם"

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת בִּכְאֵב (מַס פִּיּוּט שֶׁמְּשַׁלְּמִים [גְּבָרִים

נָשִׁים] עַל אַהֲבָה צְדָדִית), "כְּלוּם לֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ

מַשֶּׁהוּ בַּלֵּב?" וַדַּאי, יַקִּירָתִי, אֲבָל רָאוּי לְכַסּוֹתוֹ

בְּבַעַל, בִּילָדִים, בַּאֲרוּחוֹת הֶחָג, עַד שֶׁיֵּרָקֵב

 

 

 

בן לוּ היה לי

בֵּן לוּ הָיָה לִי, עוֹד בֵּן אֶחָד

הָיִיתִי מְלַמֵּד אוֹתוֹ לְצַיֵּת

לַחֹק, לָלֶכֶת אַחֲרֵי מְפַקְּדָיו

גַּם לַמִּלְחָמָה, לֹא חָשׁוּב עַל

מָה, שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹמֵר חֹק, גִּבּוֹר

מְקֻבָּל עַל עוֹרְכֵי הָעִתּוֹנִים וְעַל

וַעֲדוֹת הַחֲקִירָה וְהַסַּתָּתִים הָעַרְבִים

כְּפוּפֵי גַּב יֵשְׁבוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וְיַחְקְקוּ אֶת

שְׁמוֹ בַּשַּׁיִשׁ וְעַל יָדוֹ עֲנַף זַיִת שְׁטַנְץ

כְּמוֹ כֻּלָּם, אֲבָל בְּנִי, אֵין לִי עוֹד בֵּן

וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לָתֵת לְדָמְךָ לִהְיוֹת דְּיוֹ

לְתִקּוּן שְׁגִיאוֹת, וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לִכְתֹּב

שִׁיר שֶׁיִּהְיֶה מוֹטוֹ לַדּוּחַ הַבָּא. בּוֹא

כְּבָר הַבַּיְתָה

 

 

עצות

רַק בִּגְלַל הַזְּמַן, בְּנִי, אַל תִּהְיֶה גַּנָּן.

כַּמָּה זְמַן עַד שֶׁעֵץ אֶחָד פּוֹרֵחַ

תִּשְׁתֹּל אוֹתוֹ עַל מַיִם וְעַל דֶּשֶׁן, עַד

יַכֶּה שֹׁרֶשׁ, יְלַבְלֵב, יוֹרִיק, עוֹנוֹת יַעַבְרוּ, עַד

פֶּרַח אֶחָד מֵנֵץ, כְּמוֹ דַּג זָהָב. רַק בִּגְלַל הַזְּמַן

בְּנִי, אֶל תִּהְיֶה בַּנַּאי. כַּמָּה זְמַן עַד שֶׁבַּיִת מוּכָן

תַּחְפֹּר יְסוֹדוֹת וְתִצֹּק טִיט וְגֶבֶס וְתַנִּיחַ לְבֵנָה

אַחֲרֵי לְבֵנָה, בְּגַב כּוֹאֵב, בְּיָד פְּצוּעָה וּמְחֻסְפֶּסֶת

בְּעֵינַיִם צוֹרְבוֹת, מוֹדְדוֹת. חַלּוֹן תִּקְרַע בַּקִּיר

וְצֶבַע וּמַסְמְרִים וְאִזְמֵל, וְדַג זָהָב בַּחֶדֶר שֶׁל הַיֶּלֶד.

וּבִגְלַל הַזְּמַן, בְּנִי, אַל תִּהְיֶה אִשָּׁה. בְּדָמֶיהָ חַיָּה

מִתְעַבֶּרֶת, כַּמָּה זְמַן עַד שֶׁצּוֹמֵחַ בָּהּ, לְאַט לְאַט

נִרְקָם תִּינוֹק, וְעַד שֶׁהוּא נוֹלָד, בִּכְאֵב, יוֹנֵק, לוֹמֵד

לָלֶכֶת, לְדַבֵּר, אַבָּא, אִמָּא, פֶּרַח, פָּרָה, עֵץ, עָנָן

בַּיִת, גַּן, דַּג זָהָב, זְמַן, וְכַמָּה זְמַן עַד שֶׁהוּא נַעַר

בַּחוּר, הַכֹּל כָּל-כָּךְ אִטִּי, בְּנִי. הֱיֵה טַיָּס, דַּקָּה

וְהַכֹּל נֶהֱרָס, עֻבָּר, יֶלֶד, בָּחוּר, גַּן, בַּיִת

דַּג זָהָב. הֱיֵה טַיָּס, בְּנִי, מַכָּה וְנִגְמָר

 

31.12.2008

 

 

 

שוברט

בַּתְּמוּנוֹת מֵהַכִּתָּה הָיִיתָ חִוֵּר כִּמְעַט כָּמוֹנִי, אָרֹךְ וְרָזֶה, וּבַשָּׁנִים

שֶׁחָלְפוּ שָׁמַנְתִּי, קָנִיתִי תַּקְלִיטִים, סְפָרִים, תַּקְלִיטוֹרִים, נָסַעְתִּי כַּמָּה

פְּעָמִים לְחוּ"ל, הֶחְלַפְתִּי מְקוֹמוֹת עֲבוֹדָה, מְגוּרִים, אָהַבְתִּי כַּמָּה

אֲהָבוֹת עַזּוֹת, אַחַת מַמָּשׁ בַּשִּׁכּוּן שֶׁלְּךָ, עַל הַסַּפְסָל בַּגִּנָּה לְמַעְלָה

הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּהַפְגָּנוֹת, חָבַרְתִּי לְכָל מִינֵי אִרְגּוּנִים, הָיִיתִי בְּעַד

שָׁלוֹם, נֶגֶד מִלְחָמָה, לָמַדְתִּי בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, הִתְחַתַּנְתִּי פַּעֲמַיִם

הוֹלַדְתִּי בֵּן אֶחָד, לֹא קָרָאתִי לוֹ עַל שִׁמְךָ (אֵינִי יוֹדֵעַ מָתַי וְאֵיךְ

מֵתָה אִמְּךָ, אָמְרוּ שֶׁהָיְתָה קוֹמוּנִיסְטִית, אָמְרוּ שֶׁבָּאָה אַחֲרֵי מוֹתְךָ

לְבֵית הַכְּנֶסֶת לוֹמַר יִזְכֹּר, כָּל שָׁנָה, צַמּוֹתֶיהָ קְשׁוּרוֹת הָיוּ לַקָּדְקוֹד

כְּמוֹ נַעֲרָה, לִבָּהּ וַדַּאי חָרַב).

 

וּפַעַם בְּשָׁנָה מְבִיאִים אוֹתְךָ אֵלַי וּמַשְׁבִּיעִים גַּם אוֹתִי לִזְכֹּר

אֶת כֻּלָּם, אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם, וַאֲפִלּוּ אֶת הַמְּעַטִּים

שֶׁהִכַּרְתִּי אֲנִי זוֹכֵר כְּמוֹ תַּצְלוּם שָׁחוֹר-לָבָן, וּבְכָל זֹאת אֲנִי זוֹכֵר

אוֹתְךָ טוֹב מִשֶּׁאֲנִי זוֹכֵר אֲחֵרִים מֵהַכִּתָּה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם חַיִּים

וּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם הִשְׁתַּנָּה, וּמִן הַסְּתָם הִתְכַּעֵר, כְּמוֹ שֶׁלִּי, וַאֲנִי

מַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּבָר נְכָדִים, וְצָהֳלָה עוֹלָה מִבָּתֵּיהֶם בְּסוֹפֵי

שָׁבוּעַ וּבַחַגִּים, וְגַם הַרְבֵּה בְּדִידוּת שֶׁל מִזְדַּקְּנִים, וּכְדֶרֶךְ כָּל

הַמִּזְדַּקְּנִים אֲנִי לוֹקֵחַ כַּדּוּרִים נֶגֶד לַחַץ-דָּם וְנֶגֶד כּוֹלֶסְטֶרוֹל

וּוִיטָמִינִים כָּל עֶרֶב, וַאֲנִי מַנִּיחַ שֶׁאֲחֵרִים לוֹקְחִים גַּם תְּרוּפוֹת

נֶגֶד סֻכֶּרֶת וְאוּלַי נֶגֶד כַּמָּה מַחֲלוֹת אֲיֻמּוֹת יוֹתֵר, לֹא שָׁמַרְתִּי

אִתָּם עַל קֶשֶׁר, אֵין אֲהָבוֹת מְקֻדָּשׁוֹת, לֹא בְּדָם וְלֹא בְּשׁוּם דָּבָר

אַחֵר, אֲבָל בְּכָל מִינֵי בָּתִּים זוֹכְרִים אוֹתְךָ לְפָחוֹת פַּעַם בְּשָׁנָה

 

בְּיַחַד עִם אֲחֵרִים, בְּהַקְבָּצוֹת אֲחֵרוֹת, מִמִּלְחָמוֹת אֲחֵרוֹת

מִמִּבְצָעִים אֲחֵרִים, כָּכָה שֶׁאַתָּה חָבֵר בְּכָל מִינֵי אֲגֻדּוֹת דּוֹמְמוֹת

שֶׁלֹּא בָּחַרְתָּ בָּהֶן, וְיֵשׁ שָׁם שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת וּתְשׁוּבוֹת מְשֻׁנּוֹת, שֶׁאֵינְךָ

יָכוֹל לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן, אַתָּה, עוֹד הַגָּהָה זְעִירָה בְּצִפֹּרֶן דְּיוֹ אֲדֻמָּה עַל

מַפּוֹת הַהִתְקַדְּמוּת שֶׁל מַצְבִּיאִים חַיִּים (וּבַקְּרָב שֶׁנֶּהֱרַגְתָּ חִלְּקוּ אַחַר

כָּךְ כַּמָּה צַלָּ"שִׁים, שֶׁתֵּדַע, וְאַחַד הַמְפַקְּדִים הָיָה אַחַר כָּךְ רָמַטְכָּ"ל

וְאַחַר כָּךְ גַּם סָחַר בְּנֶשֶׁק, כָּכָה סִפֵּר לִי חָבֵר שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בַּקְּרָב הַהוּא

אִבֵּד רֵאָה בִּקְרָב אַחֵר, חַי בִּנְיוּ יוֹרְק וּבָא דַּוְקָא הַרְבֵּה לְבַקֵּר) וַאֲשֶׁר

לַשְּׁאֵלָה לָמָּה הָיִיתָ צָרִיךְ לָמוּת, יִתְעַסְּקוּ בָּהּ עַכְשָׁו אֵלֶּה שֶׁמֶּשֶׁךְ

שָׁנִים פָּטְרוּ עַצְמָם בִּקְלִישָׁאוֹת וּכְבָר אֵינָם בְּטוּחִים בַּתְּשׁוּבָה.

 

כָּל שָׁנָה מְבִיאִים אוֹתְךָ, וַאֲנִי נִכְנָע וּמוּכָן לְדַבֵּר בְּגוּף שֵׁנִי, כַּנָּהוּג

בַּכְּאֵב הַזֶּה וַאֲנִי מְקַבֵּל אֶת הַהֲבָאָה בְּאַהֲבָה, כְּמוֹ אָב בְּפֶתַח חֲדַר

יוֹלְדוֹת, וּכְאִלּוּ יֵשׁ לִי חוֹב שֶׁלֹּא שִׁלַּמְתִּי, אֲנִי חַי וַאֲנִי לֹא זוֹכֵר בְּכָל

רֶגַע אֶת מוֹתְךָ, וּמוּל מוֹתְךָ אֲנִי עוֹמֵד כְּאִלּוּ הוּא בֵּיתְךָ, וְאֵין לִי

תְּשׁוּבוֹת, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי שְׁאֵלוֹת, אֲפִלּוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה לָמָּה נַעַר רַךְ

הוֹלֵךְ כָּכָה מִבֵּית הַסֵּפֶר אֶל מוֹתוֹ, אֲנִי כְּבָר לֹא שׁוֹאֵל כִּי אַף פַּעַם

לֹא יָדַעְתִּי מַה בֶּאֱמֶת רָצִיתָ לִהְיוֹת אַחֲרֵי הַצָּבָא וְלֹא הָיִיתָ כְּבָר

אַחֲרֵי הַצָּבָא, שֶׁמְּטַפֵּחַ אֶת קִבְרְךָ כָּל כָּךְ יָפֶה, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וּמַה

שֶּׁמִּתְפּוֹרֵר בָּאֲדָמָה לְאָבָק הָיִיתָ אַתָּה, יְהוֹשֻׁעַ שׁוּבֶּרְט, כִּתָּה י"ב שְׁנִיָּה

הַמְחַנֶּכֶת פְּנִינָה בַּר-סֵבֶר, הִיסְטוֹרְיָה-מֻרְחָב אֵצֶל ד"ר יַעֲקֹב הִירְשְׁבַּיְן

 

 

 

על הדיבור

 

1.

אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּם, לֹא לְנַגֵּן בִּפְסַנְתֵּר, לִהְיוֹת אוֹהֵד

הַפּוֹעֵל, וּבֶאֱמֶת, יֵשׁ רֶגַע בַּחַיִּים, שֶׁבּוֹ כְּבָר אֵין אֲוִיר לִנְשֹׁף

לְתוֹךְ הַמִּלִּים, הַכֹּל הָיָה כְּבָר, אֲפִלּוּ הַבֹּקֶר הַצָּלוּל אֵינוֹ יָכוֹל

לְהִתְחַזּוֹת עוֹד לְחַד-פַּעֲמִי, וְלֹא פְּרִיחַת הַמִּדְבָּר אַחֲרֵי שָׁנָה

גְּשׁוּמָה, וְלֹא נִצַּת הָעַרְמוֹן, וְלֹא שִׂיחֵי הַלִּילָךְ הַבּוֹעֲרִים, וְלֹא

הַשִּׂמְחָה, וְלֹא הַסֵּבֶל, אֲפִלּוּ לֹא חֶדְוַת הַהַחְלָמָה, וְלֹא הָאַהֲבָה

הַנִּשּׂוּאִים, הַמַּסָּעוֹת, הַמְּכוֹנִית הַיְשָׁנָה, הַדִּירָה הַשְּׂכוּרָה, אוֹתָהּ

אֵינְךָ זוֹכֵר כְּבָר, וְהַדִּירָה הַשְּׂכוּרָה שֶׁעוֹדְךָ זוֹכֵר, וְזוֹ שֶׁתִּזְכֹּר

לָעַד, וְאֵין, אַחֲרֵי הַכֹּל, מַרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת, זוּלַת

הֻלַּדְתְּךָ, כִּי קֹדֶם שֶׁהָיִיתָ, לֹא יָדַעְתִּי, אַף פַּעַם לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר

אֵיךְ אֶמְדֹּד אֶת עוֹלָמִי, כֻּלּוֹ, מוּלְךָ, כִּקְנֵה מִדָּה, אַתָּה חַד-פַּעֲמִי

מֻחְלָט שֶׁלִּי, וְלִפְעָמִים, כְּמוֹ לֵיצַן קִרְקָס, אֲנִי מַשְׁעִין אֶת הָעוֹלָם

עַל הַסַּנְטֵר, מוּל אֶדֶן הַחַלּוֹן, מֶרְחַק אַלְפֵי מִילִים מֵחַדְרְךָ, קוֹרֵא

חָזָק חָזָק "לַיְלָה טוֹב, בֵּן", אוּלַי תִּשְׁמַע וְגַם תָּשִׁיב לִי בְּתוֹרְךָ

"לַיְלָה טוֹב", וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, הַטּוֹב, שׁוֹפֵךְ בִּדְמָמָה מִקַּרְקָעִית

רְקִיעָיו אֶת רִבּוֹאוֹת כּוֹכָבָיו, שֶׁכְּבָר כָּבוּ לְפָנֵינוּ, אוֹ יִכְבּוּ אַחֲרֵינוּ

וְגַם אֲנַחְנוּ נִסָּפֶה כַּחֲרָקִים בַּגֶּשֶׁם, אִישׁ בְּתוֹרוֹ, וְנִשָּׁכַח, אִישׁ בְּתוֹרוֹ

וּמַכְאוֹבֵינוּ וְאָשְׁרֵינוּ יַבְהִיקוּ לְרֶגַע וְיִמָּחֲקוּ, אֲבָל מִדֵּי 11 בַּחֹדֶשׁ

כְּבָר שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, אֲנִי חוֹגֵג לְךָ, בְּאֵלֶם, יוֹם הֻלֶּדֶת, שִׂמְחָה

שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי, עַד שֶׁלֹּא הָיִיתָ, שֶׁלֹּא אֵדַע בְּשׁוּם מָקוֹם עַל פְּנֵי

הָאֲדָמָה הַזֹּאת, הָעֲטוּפָה בְּיֹפִי וְחוֹשֶׁדֶת בְּמִלִּים

 

2.

בֶּן שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וּבָרִיא וְחָכָם וְיָפֶה, וְעוֹד מְעַט יִקְּחוּ אוֹתְךָ

לְפּוֹלַנְיָה, לְמַסַּע מַחֲנוֹת, שֶׁתִּהְיֶה אֶחָד מִכֻּלָּם (אֲבָל לֹא

תּוּכַל לְשַׁעֵר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכְּבָר לָמַדְתָּ: אָב מֻשְׁפָּל לְעֵינֵי

בְּנוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה לֹא צָרִיךְ מַסַּע מַחֲנוֹת, דַּי לְהִשָּׁאֵר פֹּה)

וּכְבָר קִבַּלְתָּ תְּעוּדַת זֶהוּת כְּמוֹ כֻּלָּם מוּל הָעִיר הַכְּבוּשָׁה

(וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ לֹא לִנְסֹעַ), וְאַחַר כָּךְ תֵּלֵךְ לַצָּבָא, כְּמוֹ

כֻּלָּם, וְלֹא אֹמַר לְךָ דָּבָר עַל מַה שֶּׁתִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת, אֵינְךָ

צָרִיךְ לִהְיוֹת קְנֵה מִדָּה שֶׁל אָבִיךָ, רַק אֲנִי אֵינִי יָכוֹל אַחֶרֶת

אֶלָּא לְקַיֶּמְךָ בְּמִלִּים, כִּי בַּדְּמָמָה אֹבַד

 

3.

וְאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְחַסְפֵּס עוֹד, כְּגֶזַע הָאַלּוֹן, לִשְׁתֹּק, וְעָלַי לְדַבֵּר

אֶת תּוֹלְדוֹת הַוִּתּוּר עַל גַּבְרוּתִי: הַמְיַלֶּדֶת נָשְׂאָה אוֹתְךָ עָטוּף

עַל פְּנֵי הַמִּסְדְּרוֹן, מֵחֲדַר הַנִּתּוּחַ אֶל הַפַּגִּיָּה, וְקָרְאָה בְּרִיצָה

"יֵשׁ לְךָ בֵּן קָטָן וְחָמוּד" וְהִמְשִׁיכָה, וּלְיָדֵנוּ אִמְּךָ הוּבְלָה בְּאוֹתוֹ

מִסְדְּרוֹן, בִּמְהִירוּת, בְּמִטָּה, בְּלֹא הַכָּרָה, מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ

וְדֶלֶת נִסְגְּרָה גַּם אַחֲרֶיהָ, וְהָרוֹפֵא אָמַר: "הוּא חָסֹן, רוֹאִים

עַל הַצַּוָּאר, הוּא יַעֲבֹר אֶת זֶה", וּבִקַּשְׁתִּי לִלְחֹש לְךָ, זָעִיר

הָיִיתָ בְּתֵבָה שְׁקוּפָה, עַל פְּנֵי יְאוֹר פְּחָדִים, עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת

מֵחֻלְשָׁה, "חֲיֵה, חֲיֵה", וְלֹא הַלַּחַשׁ הַמְדֻמֶּה הֶחֱיָה אוֹתְךָ, אֶלָּא

אַתָּה, שֶׁהָיִיתָ, וְקֹדֶם לֹא הָיִיתָ, רָצִיתָ לִהְיוֹת, כֹּחַ פִּעֵם בְּךָ, וּבַבֹּקֶר

הוֹלַכְתִּי אֶת אִמְּךָ בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים, חִוֶּרֶת הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ וּבֵין

כָּל הַזְּעִירִים הִצְבִּיעָה עָלֶיךָ וְאָמְרָה: "הוּא", וַאֲנִי זַזְתִּי, מְמַלֵּא

מְקוֹם אִמְּךָ, מֵאָז, וְעַכְשָׁו אֲנִי מַבִּיט בְּךָ בְּאַהֲבָה, אַתָּה הֲרֵי מַפְנֶה

לִי עֹרֶף חָסֹן, וַאֲנִי אוֹמֵר: וּלְוַאי שֶׁעָשַׂנִי אִשָּׁה, וְהָיִיתָ יוֹצֵא גַּם

מִבְּשָׂרִי וּמִדָּמִי, וְלֹא מִן הָרוּחַ, וְלֹא מִן הַמִּלָּה, וְלֹא מִן הַקּוֹל

אֶלָּא מֵאַהֲבַת אֵם שֶׁאֵין לָהּ מִלִּים, כְּמוֹ שְׁנֵיכֶם מוּלִי. זֶה דְּבַר

הַשִּׁיר, בְּנִי

 

 

יש לי די

בַּחֲלוֹמִי הִלְבִּין שְׂעָרֵךְ הַשָּׁחוֹר, רַק רֶמֶץ

חִיּוּכֵךְ בָּעַר, שְׁעוֹן חוֹל שֶׁלִּי, שְׁעוֹן עֶצֶר

מַד זְמַן שֶׁלִּי לַכְּלָיָה וְלַיֵּצֶר, אֲבָל אֲנַחְנוּ

יַחַד, כִּמְעַט לְבַדֵּנוּ, כְּבָר עֶשְׂרִים-וְחָמֵשׁ

שָׁנָה, וְעוֹד אֵין כְּלוּם בְּיָדַי, וּבְכָל זֹאת

יֵשׁ לִי דַּי

 

אֵין לַחַיִּים שׁוּם מַשְׁמָעוּת, אַתְּ אוֹמֶרֶת

זוּלַת נְשִׂיאָה בָּעֹל, וַאֲנִי כְּמוֹ מֵאָז מְצָאתִינִי

לוֹמֵד מִמֵּךְ וּמַסְכִּים בַּכֹּל, וּבְכָל זֹאת, הַלֶּחֶם

אֵינֶנּוּ רַק לֶחֶם, וְהַיַּיִן אֵינֶנּוּ רַק יַיִן, וְלִפְעָמִים

לְיַד הַשֻּׁלְחָן, יֵשׁ לְפָנַיִךְ אוֹר אַחֵר, גָּדוֹל.

אֵין כְּלוּם בְּיָדַי, יֵשׁ לִי דַּי

 

לְאִבּוּד הָלְכוּ: הַתַּצְלוּם מִן הַחֻפָּה שֶׁלָּנוּ

סִרְטֵי הַוִּידֵיאוֹ מֵהַטִּיּוּל שֶׁעָשִׂינוּ פַּעַם

בְּחוּ"ל, סִימָנֵי עָבָר, רְזוֹנֵנוּ, אֱמוּנָתֵנוּ הָעַזָּה

בֶּעָתִיד, פְּעִילוּתֵנוּ בָּעֵדֶר הַגַּס, וְגַם אִלְמָלֵא

נִרְשַׁמְנוּ בְּסֵפֶר הָעֵדֶר, בַּבַּנְק, בַּטָּאבּוּ, בָּרַבָּנוּת

בְּמִשְׂרַד הַפְּנִים, בַּשַּׁבַּ"כּ, בְּבֵית חוֹלִים לִפְנֵי

נִתּוּחַ, גַּם אִם הָאַהֲבָה נִמְרְטָה כְּצִפּוֹר שְׁבוּיָה

הָיִיתִי שָׁב אֵלַיִךְ, אָשׁוּב אֵלַיִךְ. בְּיָדַי אֵין לִי

כְּלוּם. יֵשׁ לִי דַּי

 

בֵּיתֵנוּ חַם וּמְבֻצָּר, חוֹמָה מִתְעַבָּה וְהוֹלֶכֶת

מְגוֹנֶנֶת עָלַי מִפְּנֵי נָשִׁים אֲמִידוֹת, אֲנַחְנוּ

חוֹגְגִים עִם יַיִן זוֹל וּמִתְאַהֲבִים מֵחָדָשׁ, לְקוֹל

שְׁמוּעוֹת הָאֲגַמִּים בְּפִינְלַנְד, הַמּוּזֵיאוֹנִים

בְּפֶּטֶרְבּוּרְג, נִפְלְאוֹת מַדְרִיד, הַסְּתָו שֶׁל פָּרִיז

(שָׁם הָיִינוּ פַּעַם יַחַד וְאָהַבְנוּ). לִי, אֵין בְּיָדַי

כְּלוּם. אֲבָל יֵשׁ לִי דַּי

 

וּבְחַלּוֹנִי עִם עֶרֶב, רִבּוֹא עֲטַלֵּפִים נוֹפְלִים

כְּמוֹ עָלִים מִן הָעֵצִים. גְּוִיַּת הַיּוֹם מִתְפָּרֶקֶת

מַכְחִילָה, מַאֲפִילָה. אֵינִי פּוֹחֵד מִן הַחֹשֶךְ, פַּחַם

עֵינַיִךְ הוּא יַהֲלוֹם גָּדוֹל בְּתוֹךְ הַיְקוּם הַמִּתְפּוֹרֵר

שֶׁלִּי. בְּנֵי אָדָם מִתְרוֹצְצִים, שָׁבִים, נוֹסְעִים, כְּאִלּוּ

יִמְצָא הַצָּמֵא מָקוֹם שָׁקֵט אֶחָד בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ. (הִתְחַלְתִּי

אֶת הַשִּׁיר בַּלַּיְלָה בְּלִי לָדַעַת אִם אַשְׁכִּים, וּבַבֹּקֶר אֲנִי

מְסַיְּמוֹ וְשֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה וַאֲדֻמָּה בְּחַלּוֹנִי). מוֹדֶה אֲנִי

לְפָנַיִךְ. אֵין כְּלוּם בְּיָדַי. יֵשׁ לִי דַּי

 

השירים לקוחים מתוך "ספר העדר" שראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד", 2012

 

 קישורים חיצוניים

המשורר יצחק לאור בויקיפדיה

המשורר יצחק לאור בלקסיקון הספרות העברית החדשה

המשורר יצחק לאור ב"שירשת" - אתר סנונית

"ספר העדר" מאת יצחק לאור - הוצאת הקיבוץ המאוחד

"מטעם שירה" - שני שירים מאת יצחק לאור

הספר "אהבת עולם" לרכישה באינדיבוק

 

דודו אלהרר ויצחק לאור על "יוצאים לאור"

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

דודו אלהרר, קים קידר - נוקטורנו - מאת יצחק לאור

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לעמוד הראשי - סופ"ש שירה 23