אהבה סיציליאנית

כְּמוֹ כְּפָר סִיצִילְיָאנִי שֶׁנִּלְפָּת אֶל מַרְגְּלוֹת הָאֶתְנָה

כְּפָר שֶׁאוֹהֵב אֶת הַר הַגַּעַשׁ שֶׁלּוֹ עַד כְּלוֹת

שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּפְנֵי הַהִתְפָּרְצוּת

וּלְאַחֲרֶיהָ,

אֶת הַגְּפָנִים הַכְּבֵדוֹת וְאֶת יֵינָן הַמְעֻנָּן

כְּמוֹ כְּפָר סִיצִילְיָאנִי מְאֻיָּם

שֶׁמַּשְׁקִיף מִגָּבוֹהַּ עַל נְהַר הָאֵשׁ שֶׁהוֹלֵךְ לַיָּם.

 

 

מסדר זיהוי

הָלַכְתִּי בַּהַלְוָיָה שֶׁל אָדָם מְפֻרְסָם.

 

אֶת הַצְּעִירִים לֹא הִכַּרְתִּי בִּגְלַל צְעִירוּתָם

וְאֶת הַזְּקֵנִים לֹא הִכַּרְתִּי בִּגְלַל הִזְדַּקְּנוּתָם.

 

לוּ נֶעֱרַךְ לִי הַיּוֹם מִסְדַּר זִהוּי,

אֶת עַצְמִי הָיִיתִי מִתְקַשֶּׁה לְזַהוֹת.

 

הָיוּ חַיָּבִים לְהֵעָזֵר

בַּתְּמוּנוֹת שֶׁלִּי

שֶׁהוּפְצוּ בֵּין כָּל תַּחֲנוֹת חַיַּי,

בַּיָּמִים שֶׁהָיִיתִי מְבֻקָּשׁ.

 

 

 

לקבור

נָתַנּוּ לָהּ וִיטָמִינִים

נָתַנּוּ לָהּ בַּרְזֶל

הַוֶּטֶרִינָר חִבֵּר לְאִינְפוּזְיוֹת

אֲנִי שָׁכַבְתִּי עַל הָרִצְפָּה לְהַאֲכִיל אוֹתָהּ.

 

מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְתִּי לְהִפָּגֵשׁ עִם פְּרִידָה

וּלְנֹעָה לֹא סִפַּרְנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה.

 

הִיא כָּעֲסָה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא סִפַּרְנוּ וְלֹא קָבַרְנוּ,

כָּל אַהֲבָה חַיֶּבֶת לְהִסְתַּיֵּם בִּקְבוּרָה, אָמְרָה,

אָסוּר לְהַשְׁאִיר אֶת כָּל זֶה פָּתוּחַ.

 

 

 

את ואני

אֲנִי לֹא אַתְּ וְאַתְּ לֹא סִילְבְיָה פְּלַאת' אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר טֶד

שֶׁלֹּא נִטְרָף וְלֹא מִתְאַבֵּד.

 

 

גשם

רַק לַגֶּשֶׁם יֵשׁ יוֹתֵר מַצְּבֵי רוּחַ

מִשֶּׁיֵּשׁ לִי.

 

לִפְעָמִים הוּא בָּא מִסְּעָרָה

וְלִפְעָמִים מִשְּׁתִיקָה לֹא רוֹעֶמֶת

בִּכְלָל.

 

לִפְעָמִים הוּא מְלַטֵּף וְעוֹטֵף

וְלִפְעָמִים הוּא שׁוֹט שׁוֹטֵף.

 

לִפְעָמִים אֲנִי מִסְתַּתֵּר

וְלִפְעָמִים יוֹצֵא.

 

לִפְעָמִים אֲנִי סוֹגֵר חַלּוֹן

וְלִפְעָמִים פּוֹתֵחַ – בּוֹא גֶּשֶׁם,

בּוֹא.

 

לִפְעָמִים הוּא נוֹתֵן רֵיחַ

וְלִפְעָמִים לוֹקֵחַ.

 

רַק הַגֶּשֶׁם יוֹתֵר הֲפַכְפַּךְ מִמֶּנִּי.

 

לִפְעָמִים הוּא קַר

וְלִפְעָמִים חַם וּמְנֻחָם.

 

אֲנִי מִתְקַשֵּׁר לְבִתִּי שֶׁלֹּא גָּרָה כָּאן

כְּדֵי לִשְׁאֹל

הַאִם גַּם אֶצְלָם יוֹרֵד עַכְשָׁו גֶּשֶׁם.

 

 

 

תרומתי למדע

בְּהִזְדַּמְּנוּת זֹאת אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת מִקֶּרֶב לֵב –

תּוֹדָה לַמַּדָּע, בֶּאֱמֶת תּוֹדָה,

שֶׁעֲדַיִן מְגַלֶּה עִנְיָן בְּגוּפִי

שֶׁאַתְּ, לְדֻגְמָה, כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מִתְעַנְיֶנֶת בּוֹ.

מִלֵּאתִי, כַּמְקֻבָּל, אֶת הַטֹּפֶס הָרִשְׁמִי

וְהוֹסַפְתִּי אֶת חֲתִימָתִי

שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בְּתֹקֶף עַד יוֹם מוֹתִי

וּלְאַחֲרָיו.

אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי שָׁם

אֶת קְהִלַּת הַמַּדָּע

מַה בְּדִיּוּק הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת

עִם הַלֵּב הַבָּלֶה שֶׁלִּי

עִם הָרֵאוֹת הַנּוֹחֲרוֹת וְהַמְחַרְחֲרוֹת שֶׁלִּי

עִם הַקַּרְנִיּוֹת הָעֲכוּרוֹת שֶׁלִּי,

אֻמְלָל מִי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָאֵיבָרִים הָרְקוּבִים שֶׁלִּי.

אֲבָל אִם אַתֶּם דַּוְקָא רוֹצִים אָז קְחוּ,

אֲנִי הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם מֵרֹאשׁ.

לוּ הֱיִיתֶם מִתְיָעֲצִים אִתִּי קֹדֶם

הָיִיתִי מַמְלִיץ לָכֶם עַל נִשְׁמָתִי

שֶׁנִּרְאֵית כָּרֶגַע בְּמַצָּב קְצָת יוֹתֵר טוֹב

וְאוּלַי עוֹד נִתָּן לְגַלְגֵּל אוֹתָהּ,

וּבִכְלָל, זֶה דֵּי מְשֻׁנֶּה שֶׁדַּוְקָא בְּאֶרֶץ

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גְּוִיּוֹת צְעִירוֹת לָרֹב

הֲכִי יָפוֹת בָּעוֹלָם

נִטְפָּלִים לְאִישׁ שֶׁכְּמוֹתִי

וּבוֹנִים כָּאן אֶת הַמַּדָּע עַל מוֹתִי.

אֲבָל, אִם לְמֵחוֹשִׁים שֶׁל קְשִׁישִׁים

יֵשׁ לְדַעַתְכֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שִׁמּוּשִׁים

אָז שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לַבְּרִיאוּת,

רַק שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ שֶׁלֹּא נָתַתִּי

גַּם לְאַחַר שֶׁמַּתִּי.

 

 

קשיש מחכה

הִיא פִילִיפִּינִית אוֹ תַאיְלַנְדִית

אוֹ שֶׁהִיא בִּכְלָל מִסִּין –

דָּבָר אֶחָד בָּרוּר:

הִיא כָּאן וְהִיא הוֹלֶכֶת לְבַדָּהּ בִּשְׂדֵרוֹת נוֹרְדַאוּ –

יֵשׁ לָהּ הֲלִיכָה עִכּוּסִית כָּזֹאת –

אֶפְשָׁר לְהִתְקַנֵּא בַּקָּשִׁישׁ שֶׁאוֹתוֹ הִיא סוֹעֶדֶת

וּמְחַכֶּה לָהּ עַכְשָׁו כְּדֵי לִסְעֹד

וּמָה עוֹד, מָה עוֹד

 

עוֹד יֵשׁ לִי עָתִיד, הֶעֱרַכְתִּי,

אַךְ יֵשׁ כָּאן שְׁאֵלָה:

הַאִם כָּל הַהִתְנַעֲמוּת הַזֹּאת יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֻקִּית.

 

 

קינה על צב

וְעוֹד יְדִיעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת

עַל דַּיָּג סִינִי שֶׁשָּׁלָה מִיַּם-סִין צַב-יָם

בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.

 

וְהַדַּיָּג – כָּךְ נִמְסַר – עָמַד לְבַשֵּׁל אוֹתוֹ

וּלְהָכִין מִמֶּנּוּ מָרָק.

 

הַסּוֹף הָיָה טוֹב, כִּי זָקֵן אֶחָד

שִׁלֵּם שִׁבְעִים דוֹלַר, שֶׁהֵם הַרְבֵּה מְאֹד כֶּסֶף בְּסִין,

וּפָדָה אֶת הַצָּב.

 

בָּזֹאת אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹדוֹת לוֹ

בְּשֵׁם כָּל הַגִּמְלָאִים:

חַיִּים שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה –

אֲפִלּוּ הֵם הָיוּ עֲלוּלִים לְהִסְתַּיֵּם

בְּסִיר מָרָק נָפוּחַ.

 

 

הסעודה האחרונה

אֵין דָּם בַּמַּצּוֹת,

אַךְ יֵשׁ מַצּוֹת בַּדָּם,

וְיֵשׁ פִּתּוֹת.

 

הַסְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה בְּעֶרֶב פֶּסַח.

 

אִמָּא שֶׁלּוֹ נֶהֶרְגָה בְּטָעוּת

שֶׁעָלֶיהָ יֵשׁ לְהִצְטַעֵר

וּגְאֻלָּתוֹ מֵעַכְשָׁו הִיא גְּאֻלַּת הַדָּם.

 

בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, וְרַק מִנִּמּוּקִים שֶׁל הֲגַנָּה עַצְמִית,

הִיא נֶהֶרְגָה

וְהוּא נֶהֱרַג אִתָּהּ,

שֶׁלֹּא יָקוּם לָהּ גּוֹאֵל דַּם הַטַּבּוּר.

 

בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל פַּעֲמַיִם –

אוֹר רִאשׁוֹן עַל אֶל-בּוּרֶג' –

שָׁלֹש פְּעָמִים יִתְכַּחֵשׁ הַקָּצִין הַבָּכִיר,

מְיֻחָד לְמַהֲדוּרַת הַבֹּקֶר.

 

השירים לקוחים מתוך "שירים אחרי" שראה אור בהוצאת "אבן חושן", 2010

 

קישורים חיצונים

יוסי שריד בויקיפדיה

יוסי שריד - ויקיציטוט

יוסי שריד בלקסיקון הספרות העברית החדשה

אלי הירש קורא שירה - יוסי שריד

האתר של אבן חושן - ספרו של יוסי שריד "שירים אחרי"

ראיון עם יוסי שריד - "גלריה" - עכבר העיר

הספר "שירים אחרי" לרכישה באינדיבוק 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 23"