תמרה אור סלילת

שַׁבָּת מִתְגַּנֶּבֶתtamara or צילום: חאלד משארגה

אוֹר בֵּין עַרְבַּיִם, מוּפָז

תְּכֵלֶת וְחִטָּה קְצוּרָה, הַשַּׁבָּת מִתְגַּנֶּבֶת

עַל כַּפּוֹת חָתוּל בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁלֶף מֵעַל הַכִּנֶּרֶת.

מַשֶּׁהוּ נִכְנַע, מַשֶּׁהוּ מִתְמַתֵּחַ, מְפוֹקֵק

פְּרָקִים שֶׁהִלְבִּינוּ מִמַּאֲמָץ –

חַמְצָן מְבֻשָּׂם פִּרְחֵי הָדָר

מְקַלֵּף רֹק מֶתַח יָבֵשׁ.

שַׁלְוָה הִיא עֵין חַרְדּוֹן עֲצוּמָה בַּשֶּׁמֶשׁ,

קְרוֹבָה מְאֹד לָעוֹר, נוֹשֶׁמֶת

 

 

הַחְלָמָה מִשְּׁבַץ מוֹחַ

כְּשֶׁהֵחֵל אָחִי שׁוּב לְדַבֵּר

הִתְגַּלְגְּלוּ הַמִּלִּים מִפִּיו כְּרוּכוֹת בָּשַׁל הַסָּרוּג

שֶׁל סָבְתָא מוּמִי, מַדִּיפוֹת רֵיחַ לִימוֹנִי, זֶה פַּרְפוּם 4711, חוֹרְקוֹת

כָּעוּגִיּוֹת הַיְּבֵשׁוֹת בִּכְלִי הַפּוֹרְצֶלָן רוֹזֶנְטָל, בִּיטֶה, מַיְּין לִיבְּסְטֶה, בִּזְהִירוּת

אָנוּ מְמַשְּׁשִׁים אוֹתָן אַחַת אַחַת, מַעֲבִירִים לְאַט

מֵאֹזֶן

לְאֹזֶן

וּלְעַיִן לַחָה.

עַכְשָׁו שׁוּב הִשְׁתַּנָּה לוֹ הַמִּבְטָא,

אָבְדָה סָבָתִי, אָבְדָה.

 

 

עַכְשָׁו, נוֹשֶׁמֶת

וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וּבִרְבוֹת הַשָּׁנִים,

בִּרְבוֹת יְרֵחִים זוֹרְחִים, מִתְמַעֲטִים וְזוֹרְחִים,

בִּרְבוֹת צַלְּקוֹת מַצְטַלְקוֹת וְחַרְבוֹת מְרִיבוֹת,

בִּרְבוֹת אֲהָבוֹת נִלְהָבוֹת שֶׁנָּמוֹגוּ אֶל קִצָּן,

הִגִּיעַ הַזְּמַן, בֶּאֱמֶת שֶׁמִּזְּמַן כְּבָר הִגִּיעַ הַזְּמַן

 

שֶׁאַפְסִיק.

               כָּךְ,

                      פָּשׁוּט אַפְסִיק.

לֹא עוֹד הִתְנַצְּלֻיּוֹת, הִצְטַדְּקֻיּוֹת, לֹא עוֹד הִתְפַּתְּלֻיּוֹת

נִסְתָּרוֹת אוֹ גְּלוּיוֹת, לֹא עוֹד.

 

הִנְנִי כָּל מַה שֶּׁהִנְנִי, לְאֹרֶךְ שְׁנוֹתַי וּלְרֹחַב נִשְׁמָתִי,

לְגֹבַהּ הָאֵין אֲוִיר וּלְעֹמֶק הִתּוּךְ אֵין מִסְפָּר,

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, בְּכָל תָּא וְתָא, בְּכָל תָּו וְתָו -

אֲנִי.

 

השירים מתוך הספר "קיץ, סתיו, חורף, אביב" שיצא באנגלית באמזון, 2010

 

 

 

כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר

בְּרֵאשִׁית נְטָלַנִי בּוֹרְאִי:

גּוּשׁ חֹמֶר הִיּוּלִי,

טָמַן בִּי נִיצוֹץ חַיִּים מִזְעָר

וְסָגַר אוֹתִי בְּחוֹתָם שֶׁאָמַר:

"בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ. כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין ".

וְכָךְ יָצָאתִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם:

פְּקַעַת קְטַנָּה וּצְפוּפָה שֶׁל תַּבְהֵלָה.

וְשׁוּב מֵהַתְחָלָה:

נְטָלוּנִי הוֹרִי, טִלְטְלוּנִי טַלְטֵלָה ,

(הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלֹּא אֶהְיֶה כְּמוֹתָם

הֶעֱבִירָה אוֹתָם עַל דַּעְתָּם)

אִם כְּבָר אָדָם -

אָז רַק בְּצַלְמָם וּבִדְמוּתָם.

עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת.

אֲנִי עֲדַיִן כּוֹרַעַת תַּחַת מַשָּׂא הַצִּפִּיּוֹת.

 

מתוך ספר השירים הראשון "ילדים עשויים מחומר חלומות", בעריכת נתן יונתן, הוצאת ספרית פועלים, תל-אביב 1991

 

סְמַיְלִי

"אַבָּא אַל תִּכָּנֵס לַחֶדֶר ", הוּא כָּתַב

עַל דַּף הַנְּיָר שֶׁהֻדְבַּק לַדֶּלֶת,

"זֶה לֹא יִהְיֶה מַרְאֶה נָעִים. תֵּן לַמִּשְׁטָרָה

לְהִכָּנֵס קֹדֶם". אֲפִלּוּ עַל זֶה

הוּא חָשַׁב, הַיֶּלֶד הָרָגִישׁ, הַמֻּפְנָם,

עִם הַמַּבָּט הַשָּׁקוּף,

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁלָּחַץ עַל הַהֶדֶק

 

קְצָת מַזְכִּיר לִי אוֹתְךָ, בֵּן שֶׁלִּי,

שֶׁבִּקַּשְׁתָּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה עֲצוּבִים

אַחֲרֵי מוֹתְךָ, וְחָתַמְתָּ בִּסְמַיְלִי

 

השיר טרם פורסם בכתובים

 

 

 

גְּלוּיוֹת מִצָּרְפַת

(אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בָּאַלְבּוֹם וּמְדַבֶּרֶת עִם בְּנִי הַמֵּת)

א. שַׁאטוֹ דֶה שַׁמְבּוֹרְד

אוֹמְרִים שֶׁלֵּאוֹנַרְדוֹ דֶה-וִינְצִ'י בִּכְבוֹדוֹ
וּבְעַצְמוֹ תִּכְנֵן אֶת גֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת הַכָּפוּל כִּסְלִיל דִּי אֶן אֵי.
פְּנֵי הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים נִבָּטִים לְרֶגַע מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת
אַתָּה צוֹפֶה בִּדְמוּתְךָ, לַנֶּצַח נָעָה בְּסֻלַּם חַיֶּיךָ.
מַּלְאָכִים אֲחֵרִים הֵם הֶבֵּטִים שׁוֹנִים שֶׁלְּךָ.
מְסֻחְרָר מִגֹּבַהּ, אַתָּה רוֹאֶה לְמַטָּה אֶת הָאֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב
וְהִנֵּה הוּא עוֹטֶה אֶת פָּנֶיךָ.

                                      רַק עַכְשָׁו אֲנִי מְבִינָה: כְּשֶׁאַתָּה עָלִיתָ
                                      אֲנִי יָרַדְתִּי. אַתָּה הִשְׁתַּחְרַרְתָּ
                                      וַאֲנִי נִדּוֹנְתִּי לְעַבְדוּת. אַתָּה הָיִיתָ
                                      כֻּלְּךָ אוֹר
                                      וַאֲנִי - חֲשֵׁכָה מְפָרֶכֶת.

 

 

 

ב. גַּנֵּי וִילַנְדְרִי

הַמָּתֶמָטִיקָה שֶׁל הַטֶּבַע מִתְנַסַּחַת בַּעֲרוּגוֹת
עִשְׂבֵי הַתִּבּוּל. יֵשׁ נֶחָמָה בַּזָּוִית הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁבָּהּ
נִפְגָּשִׁים הֶעָלִים. הָעֵצִים מְשַׁלְּמִים מְחִיר הַיֹּפִי הַנּוֹרָא
הַכּוֹפֶה מִסְגְּרוֹת נֻקְשׁוֹת
עַל יְצוּרִים שֶׁל חֹפֶשׁ אַקְרָאִי:
שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל עֵצִים נָכִים עוֹמְדִים בְּהַכְנָעָה שְׁפוּפָה,
עַנְפֵיהֶם הַמְּעֻוָּתִים מִשָּׁנִים שֶׁל גִּזּוּם קַפְּדָנִי
מִסְתַּיְּמִים בְּאֶגְרוֹפֵי זַעַם חֲסַר אוֹנִים.

                                                    אוּלַי הָיִיתָ עֵץ כָּזֶה, גָּזוּם לַמָּוֶת
                                                    בִּידֵי בֵּית הַסֵּפֶר, הַמּוֹרִים
                                                    וְצִפִּיּוֹת הוֹרִיּוֹת.

 

 

 

ג. קֶבֶר נָפּוֹלֵאוֹן (הוֹטֶל דֶז אִינְבַאלִיד)

שִׁגְעוֹן גַּדְלוּת מֻגְדָּר מֵחָדָשׁ
כְּשֶׁמַּבִּיטִים לְמַטָּה אֶל סַרְקוֹפָג הַשַּׁיִשׁ,
חֲמִשָּׁה גוֹלְיָתִים גָּבְהוֹ וְרָחְבּוֹ, הַמֵּכִיל
גְּוִיָּתוֹ שֶׁל קֵיסָר זָעִיר אֶחָד.
גָּבוֹהַּ מֵעַל לַאֲרוֹן מִתְנַשֵּׂאת כִּפַּת זָהָב,
מְצֻיֶּרֶת כָּחֹל עִם כְּרוּבִים מְרַחֲפִים,
כְּמוֹ בִּקֵּשׁ לוֹ הַקֵּיסָר
כְּנִיסָה פְּרָטִית לְגַּן עֵדֶן.

                                          לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁתָּבִין זֹאת כִּפְשׁוּטוֹ.

 

 

 

ד. יֹפִי מִדַּבֵּק

הַיֹּפִי כָּאן מִדַּבֵּק, נִשָּׂא בָּאֲוִיר, מִתְפַּשֵּׁט
בְּזָוִיּוֹת רְחוֹבוֹת, חַדּוֹת וְקֵהוֹת,
כְּאִלּוּ נָקְטוּ כָּל אַדְרִיכְלֵי פָּרִיס שְׁבוּעָה:
לְעוֹלָם לֹא זָוִית יְשָׁרָה,
(צוּרָה הַמּוֹנִית וּסְדוּרָה).

יֹפִי נוֹזֵל מִתַּחֲרַת הַבַּרְזֶל הַמְּרֻקָּע,
הֶעָשׂוּי פִּתּוּחִים: כּוֹתָרוֹת, צִיצִים וּפְטוֹרִים.

כָּאן גַּם הַמְּחָאָה מִתְעַדֶּנֶת.
צִיּוּרֵי הַגְּרָפִיטִי בְּמִנְהָרוֹת הָרַכֶּבֶת
מִתְחָרִים בְּהַצְלָחָה עִם עֲבוֹדוֹת הָאָמָּנוּת
הַמּוֹדֶרְנִית בְּמֶרְכַּז פּוֹמְפִּידוּ.

                                                          זֶה הִצְחִיק אוֹתְךָ, מְאֹד,
                                                          כְּשֶׁאָמַרְתִּי אֶת זֶה.
                                                          הִתְאִים לַהוּמוֹר שֶׁלְּךָ, צִינִי וּבוֹטֶה.
                                                          שָׂנֵאתָ מִסְגְּרוֹת מְמֻסָּדוֹת, תָּמַכְתָּ בַּמֶּרֶד.
                                                          שִׁנַּנְתָּ בְּהִתְלַהֲבוּת: לִיבֶּרְטֶה, אֶגַלִיטֶה, פְרַטֶרְנִיטֶה.

 

 

 

ה. בַּמֶּטְרוֹ

בַּכְּנִיסָה לַמֶּטְרוֹ יָשַׁב קַבְּצָן עַל הָרִצְפָּה,
שְׁנֵי בָּנִים וְרֻדֵּי לְחָיַיִם יְשֵׁנִים עַל רַגְלָיו.
עֲטוּפִים בִּשְׂמִיכָה הֵם נִרְאִים כְּמוֹ גְּוִיּוֹת
אַךְ הֵם נוֹשְׁמִים.

גַּם אֶתְמוֹל הָיָה כָּאן. אֲנִי זוֹכֶרֶת
שֶׁחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי כַּמָּה מוּזָר,
הַיְּלָדִים יְשֵׁנִים בְּשַׁלְוָה
בְּאוֹתָהּ תְּנוּחָה לֹא נוֹחָה.

                                                     לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר, לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר.
                                                     הִתְעַלַּמְתִּי מֵהַמַּחְשָׁבָה הַמַּטְרִידָה.
                                                     אֵין לִי דָּבָר לוֹמַר לַהֲגָנָתִי.

 

מתוך ספר בעבודה לקראת הוצאה לאור בעריכת אילן שיינפלד בהוצאת 'שופרא'

 

קישורים חיצונים

שירה של תמרה אור סלילת "נשים" באנתולוגיה בינלאומית לשירה בנושא "אלימות נגד נשים"

סיפור של תמרה אור סלילת "תאנים רקובות ורימון בוסר", זכה במקום שני בתחרות הסיפור הקצר

שירה של תמרה אור סלילת "בריאת עולם" בכתב העת "זוטא"

 

תמרה אור סלילת בפרויקט "סופרים קוראים" - ארכיון הווידאו של כלל סופרי ישראל

.You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 18"