אלי הירש

שׂממיתeli hirshצילום: מיכל היימן

 

סִפַּרְתָּ שֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ לְמָקוֹם רָחוֹק

אַךְ לא שִׁעַרְתִּי שֶׁתְּאַחֵר לַחְזוֹר.

שָׁמַעְתִּי שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁנָּסַעְתָּ אֵלָיו

נוֹטְעִים פִיקוּסִים מַמָּשׁ כְּמוֹ פּה

גּוֹזְמִים שִׂיחִים שֶׁל לַנְטָנָה וַהֲדַס

וְעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים מְלַבְלְבִים עֲצֵי פְרַנְגִ'יפָּנִי.

אָז נוּ, תַּעֲשֶׂה טוֹבָה, כְּשֶׁתַּחְזוֹר

תִּזְכּוֹר לְהָבִיא לִי פֶּרַח לָבָן זָהוֹב?

אוֹמְרִים שֶׁפִּרְחֵי הַפְרַנְגִ'יפָּנִי שָׁם

יָפְיָם וְנִיחוֹחָם לא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.

תַּחְשׁוֹב אֵיזוֹ נַחַת תִּהְיֶה לַשְּׂמָמִית

שֶׁבָּקְעָה כְּשֶׁנָּסַעְתָּ וּמֵאָז מְקַנֶּנֶת

בְּמַדַּף הַצְּלָמִים בְּבֵיתִי כְּשֶׁאוֹשִׁיט

לְאַפָּהּ אֶת מִנְחָתְךָ הַלְּבָנָה זְהֻבָּה.

הִיא תִּשְׁאַף מְלוֹא רוּחָהּ הַכְּסוּפָה

אֶת יָפְיוֹ שֶׁל שׁוּבְךָ בִּדְמוּת פֶּרַח.

 

 

חלון

        בעקבות דוּ פ'וּ

 

בַּפְּרֵדָה מִן הַחַי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בִּסְקַיְפּ

בַּפְּרֵדָה מִן הַמֵּת אֵין לַצַּעַר מִפְלָט

אֶלָּא בְּמִלִּים מֻקְלָדוֹת עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב

וּמְיוֹעָדוֹת לְפִרְסוּם מְקֻוָּן אוֹ מֻדְפָּס.

 

אִלּוּ רָצִיתִי יָכלְתִּי לְהַקְלִיד, לְמָשָׁל,

"נִגְרַפְתָּ אֶל הוֹרֶיךָ", "הָלַכְתָּ לְבֵית עוֹלָמְךָ",

"פָּרַחְתָּ כְּצִפּוֹר", "הָלַכְתָּ כְּנָהָר אֶל הַיָּם",

וְהַשִּׁיר הָיָה מְצַיֵּץ כְּצִפּוֹר טֶרֶם זְרִיחָה.

 

קָשֶׁה לִי עִם הַגִּלְגּוּל שֶׁהוֹפֵךְ גַּעֲגוּעַ לְשִׁיר

וְעִם הַבִּלְבּוּל בֵּין גַּעֲגוּעַ לְקִינָה, אֲבָל

אוּלַי בֵּין הַמִּלִּים, כְּמוֹ בְּמִשְׁקַע קָפֶה,

תִּסְתַּמֵּן לְרֶגַע דְּמוּת הַדּוֹמָה לִדְמוּתְךָ.

 

וּבֵינְתַיִם, מְגַלְגֵּל עוֹד סִיגַרְיָה,

עֵינַי שׁוּב נוֹדְדוֹת אֶל הַחַלּוֹן.

עוֹד מְעַט, כְּשֶׁיַּעֲלֶה הָאוֹר,

אֶנְדּוֹד מִן הַמַּחְשֵׁב אֶל הַמִּטָּה.

 

 

היכן אני?eli hirsh_book

             בעקבות רחל

 

הֵיכָן אֲנִי? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת

לא פּוֹגֶשֶׁת יָד אָחוֹת? אוּלַי

כִּי הַיָּדִיד נֶחְצָה לִשְׁנַיִם

וְיָד רָחְקָה מִיָּד, יָמִין מִשְּׂמאל.

 

אוֹ יְדִידְךָ כְּבָר מֵת, גַּם זֶה קוֹרֶה,

וְהִתְפּוֹגֵג כְּעַרְפִלֵּי חֲלוֹם.

הַמַּעֲיָן חָתוּם אַךְ הוּא מַגִּיר

מְעַרְבּוֹלוֹת כְּאֵב וְזִכָּרוֹן.

 

וְאָז אַתָּה תּוֹפֵס: מִי שֶׁחָשַׁבְתָּ

לְיָדִיד, חָבֵר לַדֶּרֶךְ, רֵעַ,

שִׁנָּה מַצַּב צְבִירָה: הָפַךְ מִגּוּף

לְלֶהָבָה שְׁקוּפָה, לְצֵל יָרֵחַ.

 

מַה תַּעֲשֶׂה? תִּסְתּוֹם? תִּדְפוֹק תָּ'ראשׁ?

אוֹ שֶׁתָּשִׁיר, לא תִּתְבַּיֵּשׁ לִצְרוֹחַ:

כָּל עוֹד אֲנִי כָּאן, כּוֹכָבֶיךָ גַּם.

מִמֶּנִּי אֵין לְךָ סִכּוּי לִבְרוֹחַ.

 

 

ילדון

 

מֵאָז שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי, לא זוֹכֵר אֵיךְ, בְּמִלִּים

חֲצִי-כְּתוּבוֹת-חֲצִי-מְדֻבָּרוֹת, אֲנִי מַנִּיחַ,

אֶת הָאַגָּדָה עַל צֶמֶד הַמְשׁוֹרְרִים לִי בָּאי

וְדוּ פ'וּ – שֶׁהִכִּירוּ לְמֶשֶׁךְ סְתָו אוֹ שְׁנַיִם

 

וְהָיוּ נִגּוּדִים מֻשְׁלָמִים:

אֶחָד שִׁכּוֹר וּפָרוּעַ, רוֹקֵד בַּשְּׁחָקִים,

אֶחָד לֵב סָדוּק וְרָחָב, מִתְלוֹנֵן וְרָגִישׁ,

וְאַחֲרֵי שֶׁנִּפְרְדוּ כָּתְבוּ שִׁירֵי גַּעֲגוּעַ זֶה לָזֶה,

 

הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם

שֶׁאַתָּה לִי בָּאי וַאֲנִי דוּ פ'וּ – אִם כִּי

לְמַזָּלֵנוּ שְׁבִילֵנוּ יַחַד אָרַךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵי

סְתָוִים, וּלְיֶתֶר דִּיּוּק: עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם.

 

בְּמַבָּט לְאָחוֹר הָרַעֲיוֹן נִרְאֶה מְגֻחָךְ.

אֵיךְ הַהֶבֶל הַזֶּה נִכְנַס לִי לָראשׁ,

לְדַמּוֹת אֶת יְדִידוּתֵנוּ לִידִידוּתָם? אֲבָל

כָּכָה בְּדִיּוּק הִרְגַּשְׁתִּי, כְּמוֹ יַלְדּוֹן נִלְהָב.

 

מַה גַּם שֶׁמֵּעוֹלָם לא כָּתַבְתָּ לִי שִׁיר,

אִם כִּי אֲנִי מוֹדֶה שֶׁבְּתַרְגּוּמֶיךָ מִסִּינִית

רָאִיתִי תָּמִיד שִׁירָה שֶׁנִּכְתְּבָה לְמַעֲנִי:

עוֹד הֶבֶל שִׁכּוֹר וּפָרוּעַ, סָדוּק וְרָחָב.

 

 

נהר

 

הָיִיתָ רָחָב פִּי רִבּוֹא מִמַּה

שֶּׁרָאִיתִי בְּךָ, וַאֲנִי

רַק פֶּלֶג אֶחָד מֵרִבּוֹא נְחָלִים

שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתְךָ כְּנָהָר.

 

וּמַה שֶּׁבַּסֵּפֶר – אֶחָד מֵרִבּוֹא

מִמַּה שֶּׁבֵּינֵינוּ חָתַר:

כְּמוֹ מִמְּעוֹף הַצִּפּוֹר – רַק קֶשֶׁת אַחַת

מֵרִבּוֹא נְגהוֹת נָהָר.

 

אָדָם הוּא לא מַה שֶּׁהוּא מִבִּפְנִים,

גַּם לא מַה שֶּׁהוּא מִלְּבַר,

רַק מִלִּים מִתְנַגְּנוֹת פּה, וּבֵין הַמִּלִּים

הִבְהוּב מִתְרַחֵק שֶׁל נָהָר.

 

הַשִּׁירִים לא עָלֶיךָ, גַּם לא בִּשְׁבִילְךָ,

הֵם קוֹל הַצּוֹלֵל וְתָר

כְּצֵל אַחַר אוֹר, וְקוֹל אֵינוֹ אִישׁ

אַף כִּי יֵשׁ לוֹ גָּדוֹת כְּנָהָר.

 

 

בעקבות רחל

וְאוּלַי לא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם?

וְאוּלַי

מֵעוֹלָם לא טִפַּסְנוּ לָהָר לְהַשְׁקִיף

אֶל תְּכֶלְתָּם שֶׁל גַּגּוֹת בַּגַּיְא?

 

מֵעוֹלָם, מִמִּרְפֶּסֶת חֲשִׁישׁ שֶׁהִזְהִיב

כִּנְטוֹת יוֹם

לא צָפִינוּ בְּגָנֶשׁ מֻשְׁלָךְ אֶל נָהָר

וּמַפְלִיג עַל גִּגִּית חֲלוֹם?

 

מֵעוֹלָם לא טָהַרְנוּ בְּאוֹר תֵּל אָבִיבִי

בָּהִיר

שֶׁל יִפְעַת יְדִידוּת... הוֹ, רֵעִי מִשֶּׁכְּבָר,

לא אוּכַל לִכְבּוֹש בֶּכִי בְּשִׁיר.

 

השירים מתוך ספרו הרביעי של אלי הירש, "גני תל אביב התלויים", סדרת ריתמוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2013).

 

קישורים חיצוניים 

האתר "אלי הירש קורא שירה"

אתר הספר "מוזיקה חדשה" מאת אלי הירש.

קורס של אלי הירש על שירה תנ"כית בעלמא

שירו של אלי הירש "שיר המולדת" באתר של צור שיזף

הספר "גני תל אביב התלויים" לרכישה באינדיבוק

 

להקת DXM שרה את שירו של אלי הירש "אמא שלי"

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 17"