עמוס לויתן

אנחנו מדברים amos levitan

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הַחַיִּים
לֹא בְּשֶׁבַח הַמָּוֶת – לַמְרוֹת שֶ
הַמָּוֶת מַעֲנִיק לַחַיִּים אֶת עֶרְכָּם.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הֶעָתִיד
לֹא בְּשֶׁבַח הֶעָבָר – לַמְרוֹת שֶ
נִתְגַּעְגֵּעַ רַק לְמַה שֶׁהָיָה.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הַשִּׁנּוּי
לֹא בְּשֶׁבַח הַקַּיָּם – לַמְרוֹת שֶ
הַקַּיָּם הוּא נִדְבָּךְ לְשִׁנּוּי.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הָעוֹבְדִים
לֹא בְּשֶׁבַח הַמַּעֲבִידִים – לַמְרוֹת שֶ
בִּלְעֲדֵיהֶם הֵם בְּרָכָה לְבַטָּלָה.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הָאָמָּנוּת
לֹא בְּשֶׁבַח הַבּוּרְגָּנוּת – לַמְרוֹת שֶ
הִיא קְהָלָהּ הַנֶּאֱמָן.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הָאַחֵר
לֹא בְּשֶׁבַח הָעַצְמִי – לַמְרוֹת שֶ
בְּלֹא עַצְמִי אֵין אַחֵר.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הַקָּמוּר
לֹא בְּשֶׁבַח הַקָּעוּר – לַמְרוֹת שֶ
הֵם שְׁנֵי צְדָדֶיהָ שֶׁל קַעֲרַת הַמָּרָק.

וגם זה

אֲנִי אוֹמֵר חֶמְלָה וְאֵינִי חָשׁ חֶמְלָה
אֲנִי אוֹמֵר אַהֲבָה וְאֵינִי חָשׁ אַהֲבָה
וְזֶה קֵץ חֶמְלָה וְקֵץ אַהֲבָה וְגַם זֶה הֶבֶל.

אֲנִי אוֹמֵר אָיֹם וְאֵינִי חָשׁ אָיֹם
אֲנִי אוֹמֵר נוֹרָא וְאֵינִי חָשׁ נוֹרָא
וְזֶה אָיֹם וְזֶה נוֹרָא וְגַם זֶה הֶבֶל.

מהו ריח העולם?

מַהוּ רֵיחַ הָעוֹלָם?
אֲנִי בּוֹרֵחַ מִלּוֹמַר: אֲוִיר שָׂרוּף, חֹמֶר חָרוּךְ
אֲנִי בּוֹחֵר לוֹמַר: רֵיחַ תַּבּוּן וְעַפְצֵי אַלּוֹנִים

מַהוּ רֵיחַ הָעוֹלָם?
אֲנִי בּוֹרֵחַ מִלּוֹמַר: בָּשָׂר נִצְלֶה בַּפַּרְק עַל שִׁפּוּדִים
אֲנִי בּוֹחֵר לוֹמַר: רֵיחַ עָפָר אַחַר גֶּשֶׁם

מַהוּ הָעוֹלָם?
כְּלוּם טָעִיתִי לַחְשֹׁב שֶׁהוּא שָׁם,
מֵעֵבֶר לַבְּרִיחָה הַזֹּאת.

גם יופייך האלוהי amos levitan_book

גַּם יָפְיֵךְ הָאֱלֹהִי
אֵינֶנּוּ אִי

הוּא זָקוּק לְאִשּׁוּר
שֶׁל מַבָּט אֱנוֹשִׁי;

לְכָךְ עֲדַיִן
לֹא כָּהֲתָה עֵינִי,

הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן בָּךְ
מַבָּט מַחְמִיא.

כְּלוּם נַדְתְּ בְּרֹאשֵׁךְ
לְאַשֵּׁר אֶת אִשּׁוּרִי?

בחוף ים

בְּחוֹף יָם אֵינִי מִסְתַּכֵּל עַל
גּוּפִים חֲטוּבִים, אֶלָּא עַל
גּוּפִים כְּמֵהִים לְאַהֲבָה.

יֵשׁ לָהֶם בְּדֶרֶךְ כְּלָל פְּרוֹפּוֹרְצְיָה
חֲרִיגָה, אֲרֻכָּה אוֹ רְחָבָה מִדַּי,
חָזֶה צָמוּק אוֹ נָפוּל, יָרֵךְ גְּדוֹלָה

עוֹר לָבָן, בֶּטֶן כַּבִּירָה.
מְשֻׁפָּעִים בְּמִפְרְצֵי שֶׁמֶן,
פְּתוּחִים לַעֲגִינָה.

כאשר אתם אומרים

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים
מֶזֶג אֲוִיר נָאֶה
אֲנִי נוֹטֵל מִטְרִיָּה,

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים
שָׁלוֹם צוֹדֵק
אֲנִי מִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה,

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים
מְדִינַת חֹק
אֲנִי נוֹעָץ בְּעוֹרֵךְ הַדִּין,

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים
אֵין לָזֶה מְחִיר
אֲנִי מוֹנֶה אֶת פְּרוּטוֹתַי,

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם
אֲנִי יוֹצֵא לַגָּלוּת.

ה'לא' וה'כן'

אֶת הַ'לּא' בְּחַיַּי
אָמַרְתִּי רַק בְּשִׁירַי.
חוּץ מֵהֶם אָמַרְתִּי
'כֵּן' לְכָל נָבָל.

תֹּאמַר: זֶה מַה
שֶׁעָשַׂנִי מְשׁוֹרֵר.
אֹמַר: זֶה מַה שֶׁגּוֹרֵם
לִי בְּכָךְ לְהַרְהֵר.