יונתן ברקאי

 קברטyonatan barkaiצילום: תמר ברקאי

יוֹנַאס, יַעֲקֹב, Janek, יוֹנָתָן
בֶּרְקוֹבִיץ', שִׁיבִּינְסְקִי, לַנְגְסַם, קְלוֹץ, בַּרְקַאי
מִרְשַׁם הַתּוֹשָׁבִים, סִפְרֵי טֶלֶפוֹנִים, אַרְכִיּוֹן,
תְּעוּדוֹת לֵדָה, תְּעוּדוֹת פְּטִירָה,
קָלֵידוֹסְקוֹפּ שֶׁהוֹפֵךְ לְקָרוּסֶלָה
סַלְטוֹ מוֹרְטָלֶה,
אֲתָרֵי הַנְצָחָה, מוּזֵיאוֹנִים,
תְּעוּדוֹת עָפוֹת בָּרוּחַ,
בְּמַדָּפִים, בִּשְׁלוּלִיּוֹת
סְדוּרוֹת, מְסֻדָּרוֹת
נִשְׂרָפוֹת,
לֵיל הַבְּדֹלַח
הִיסְטוֹרְיָה
וִיָה דוֹלוֹרוֹזָה
קָטָלוֹגִים
רְשִׁימוֹת נֶעֱדָרִים
חִפּוּשִׂים, הִמָּלְטוּת
הַסְוָאָה, הִתְחַפְּשֻׂיּוֹת
מַסֵּכוֹת, הַצָּלָה וְעוֹד הַצָּלָה
Janek, אַל תְּדַבֵּר!
רֶעד נִישְׁט יִידִישׁ!
Zatkaj morde cholera!*
שַׁגְרִירֻיּוֹת, דַּרְכּוֹנִים, זִיּוּפִים, מְחִיקוֹת,
שִׁבּוּשִׁים, תִּקּוּנִים,
קַרְנָבָל
תֵּיאַטְרוֹן
הַצָּגוֹת
קַבָּרֶט.

 

* פולנית: סתוֹם את הלוע!

 

איפה, למה

אֵיפֹה הֻטְעֵיתִי בְּזָדוֹן{
אֵיפֹה שִׁתַּפְתִּי פְּעֻלָּה מֵרָצוֹן
אֵיפֹה בָּכִיתִי, אֵיפֹה זָנִיתִי,
אֵיפֹה הֻסְתַּרְתִּי בִּדְמוּת עַכְבָּר
אֵיפֹה הָיִיתִי צֵל שֶׁל שִׂיחַ
לָמָּה חִסְּלוּ הִצְמִידוּ לַקִּיר
לָמָּה נִזְרַקְתִּי לְתוֹךְ הַבּוֹר
לָמָּה רָאִיתִי קֶבֶר שָׁחוֹר
לָמָּה אִמַּצְתִּי זֶהוּת שְׁאוּלָה
לְמָה סָגַדְתִּי,
לָמָּה כָּבַשְׁתִּי בָּמָה רֵיקָה
לָמָּה הֵרִיעוּ, לָמָּה הִלְשִׁינוּ
לָמָּה בָּעֲטוּ, לָמָּה יָרְקוּ
לָמָּה לֹא מָחִיתִי
בְּזוֹל קָנִיתִי
סְטָטוּס שֶׁל פָּלִיט
יִלַּלְתִּי, לָמַדְתִּי לְשַׂחֵק
יֶלֶד שָׁחוּט
אֵיפֹה אַתְּ אִמָּא וְאֵיפֹה אַבָּא
לָמָּה אֵין צַעֲצוּעִים
לָמָּה הֻסְגַּרְתִּי, לָמָּה מַכִּים
לָמָּה דּוֹפְקִים לִי אֶת הַצּוּרָה
לָמָּה זֶה כָּכָה
לָמָּה זֶה
מָה

 

שירת הקתדרלות

נִסִּיתִי,
קִלַּלְתִּי,
יָרַקְתִּי דָּם,
מָחַקְתִּי,
מָחַקְתִּי בְּטֵרוּף,
הִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ,
גֵּרַדְתִּי אֶת הָרֹאשׁ בְּיֵאוּשׁ
הִשְׁפַּלְתִּי עוֹבֵר אֹרַח תָּמִים
נִטְפַּלְתִּי לְקֶבֶר זָנוּחַ
יִבַּבְתִּי עַל גּוֹרָלָהּ שֶׁל רַוָּקָה מִזְדַּקֶּנֶת.
בִּקַּשְׁתִּי מְעֹרָבוּת,
שָׁרָשִׁים, מַשְׁמָעוּת.
זִיַּנְתִּי אֶת הַחַיִּים,
אֶת הַגּוֹרָל
אֶת הַמֹּחַ.
בִּקַּשְׁתִּי הַשְׁרָאָה בְּכָל פִּנָּה מִזְדַּמֶּנֶת
נִתְקַפְתִּי בַּעֲוִיתוֹת שֶׁל אֹשֶר מִתְפָּרֵץ
וּתְנוּעוֹת גּוּף לֹא רְצוֹנִיּוֹת.
שָׁקַעְתִּי בִּתְהוֹמוֹת שֶׁל דִּכָּאוֹן מַרְטִיט
בָּלַעְתִּי גְּלוּלוֹת הַרְגָּעָה
וְעִשְּׂבֵי הַמְרָצָה לְמִינֵיהֶם.
בַּחֲלוֹמוֹת זְוָעָה עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר
הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּסַדְנְאוֹת מְשׁוֹרְרִים,
נִהַלְתִּי רוֹמָן סוֹעֵר
חֲשָׁאִי וּמְתֻקְשָׁר
עִם גְרֶטָה גַרְבּוֹ,
מַרְלֶן דִיטְרִיךְ,
מָרִיָה קַאלַאס,
אָגִי מִשְׁעוֹל.
הַיֵּאוּשׁ הִצְטַמֵּק,
הָרִיק גָּדַל וְתָפַח,
שָׁקַעְתִּי בַּהֲזָיוֹת
וּבָכִיתִי חֲרִישִׁית
לְתוֹךְ כָּרִית רְקוּמָה.
בִּצְפִירַת הָאַמְבּוּלַנְס
שָׁמַעְתִּי אֶת פַּעֲמוֹנֵי הַגְּאֻלָּה.

 

מבלי

מִבְּלִי לְהַזְכִּיר אֶת הַשּׁוֹאָה
מִבְּלִי לְהַזְעִיק שָׁמַיִם וָאָרֶץ
מִבְּלִי לְנַפְנֵף עִם שֵׁשֶׁת הַמִּילְיוֹנִים
מִבְּלִי לְטַלְטֵל אֶת הָעוֹלָם שֶׁשָּׁתַק
מִבְּלִי לְהִתְעַסֵּק בְּמַנְגְּנוֹנֵי הַהַכְחָשָׁה
מִבְּלִי לְיַבֵּב
מִבְּלִי לִשְׁאֹל אֵיפֹה הָיָה אֱלֹהִים
אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת הַצְּלָב
וּבִי הֻטְבְּעָה הַחוֹתֶמֶת
שֶׁהָיִיתִי שָׁם
וְנִנְעַלְתִּי.


קתדרלה גותית

אֲנִי בּוֹהֶה בְּחַלּוֹנוֹתֶיהָ הַצִּבְעוֹנִיִּים
שֶׁל קָתֶדְרָלָה גוֹתִית.
תַּהֲלוּכָה אִטִּית שֶׁל נְזִירוֹת וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה עֲרֻמִּים
מְפַזְּרִים פְּרָחִים לִפְנֵי הַצְּלָב.
הָאוֹר חוֹדֵר דֶּרֶךְ הַחֲרִיצִים, אוֹרוֹ הָאֲפַרְפַּר שֶׁל הַשַּׁחַר.
אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּזֵר הַקּוֹצִים הַמְדַמֵּם שֶׁל יֵשׁוּ
וּדְגָלִים מְצֻיָּרִים עִם צְלָבֵי קֶרֶס הוֹלְכִים וְתוֹפְחִים
וְכוֹבְשִׁים אֶת הַשָּׁמַיִם.
שְׂעָרִי הוֹפֵךְ לִבְּלוֹנְד.
אֲנִי מַשִּׁיל מֵעָלַי כָּל סַמְמָן יְהוּדִי.
אֲנִי מְמַלְמֵל פְּסוּקִים מֻטְרָפִים שֶׁל סְלֶנְג נוֹרְבֶגִי
וְגֶרְמָנִית צַוְחָנִית.
אֲנִי נִרְדָּף עַל יְדֵי סִפְרֵי תּוֹרָה מִשְׁתּוֹלְלִים,
נוֹשֵׁם עָמֹק,
עוֹמֵד לִפְנֵי הָרְאִי, בּוֹחֵן אֶת צְלָלִיתִי וּמְאוֹנֵן.
אֲנִי שָׁר pater noster בְּלָטִינִית,
עוֹצֵם אֶת עֵינַי, בְּעֵינֵי רוּחִי גַּן עֵדֶן.
אֲנִי מְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם,
קוֹשֵׁר בִּרְצוּעָה אֶת כַּלְבִּי הַגּוֹסֵס
וּמִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמוֹ.
רוֹאֶה אֶת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמּוֹדִיעִים עַל הָאֲבַדּוֹן.
מְגַמְגֵּם
שִׁירַת הַמַּקְהֵלָה מְשַׁתֶּקֶת
Gloria Gloria
אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת
לֶאֱהֹב,
לְזַיֵּן, לְהוֹלִיד יְלָדִים.
הַלְלוּיָהּ
עֵינַי נִפְקָחוֹת
אֲנִי עִוֵּר.
הַשִּׁירָה נֶחְלֶשֶׁת,
תְּנוּ לִי יָד
אֲנִי רוֹצֶה אֶת אִמָּא,
אַבָּא,
אֵיפֹה הֵם?
לָמָּה נָטְשׁוּ אוֹתִי?
אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת מִלְחָמָה.
אֲנִי מִסְתַּתֵּר בַּמַּרְתֵּף,
בַּבּוּנְקֶר,
מַכֶּה אֶגְרוֹף בַּקִּיר.

 

 

 

מתוך מרתון קלפים תת־קרקעי

*

כְּשֶׁמָּצָאתִי אֶת אִמִּי שְׁכוּבָה
בֵּין הַשֻּׁלְחָן וְהַמְקָרֵר,
נִדְמֶה הָיָה שֶׁהִיא בּוֹחֶנֶת אֶת תְּגוּבָתִי
אוֹ מְשַׂחֶקֶת.
מַהֵר מְאֹד הֵבַנְתִּי
שֶׁבָּא הַסּוֹף לַמִּבְחָנִים:

בֻּבָּה אַחַת נוֹתְרָה בָּעוֹלָם,
כְּחֻלָּה וּמְקֻמֶּטֶת.

 

 

 

*

וְלִפְנֵי שֶׁיִּתְיַצְּבוּ בַּבַּיִת קַבְּלָנֵי הָאֲסוֹנוֹת
וְיַצִּיעוּ אֶת מַרְכָּלְתָּם הַיְעִילָה -
הִתְחַלְתִּי, כְּשׁוֹדֵד יָם, לְהוֹרִיד מֵאִמִּי אֶת הַתַּכְשִׁיטִים.
מַדּוּעַ הֵם סֵרְבוּ לְהִפָּרֵד מִן הַגּוּף הַמְצֻמָּק?
אֲנָשִׁים זָרִים בְּפָנִים אֲטוּמוֹת לָקְחוּ אֶת אִמִּי
לְבֵית הַקֵּרוּר
כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל טְרִיּוּתָהּ.
וְרַק תַּכְשִׁיטֶיהָ צִלְצְלוּ לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן.

 

 

 

*

כְּשֶׁהֵעַפְתִּי עָלֶיהָ מַבָּט אַחֲרוֹן
הִיא נִרְאֲתָה כְּתִינֹקֶת רְחוּצָה וּמְקֻמֶּטֶת,
לֹא נוֹתַר בָּהּ עוֹד כֹּחַ
לִבְחֹן אֶת גֹּדֶל הַזֵּרִים,
מִי בָּא וּמִי אֵינֶנּוּ.

וְכָךְ שׁוֹכֶבֶת אִמִּי בְּעוֹלָם
שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ בְּשׁוֹאֲבֵי אָבָק.
הַחַיִּים כְּבָר לֹא מְלַכְלְכִים.

 

 

 

שיגרת יום שאין בו הפתעות

בְּיִלְלַת אַמְבּוּלַנְס,
בִּתְרִיסִים נִטְרָקִים,
בִּנְשִׁימָתוֹ הַלֹּא סְדוּרָה שֶׁל חֲסַר בַּיִת,
בִּלְחִישׁוֹתֶיהָ הָעַצְבָּנִיּוֹת שֶׁל זוֹנַת לַיְלָה
וּבַבְּכִי הַקָּטוּעַ, הַבִּלְתִּי מְזֻהֶה -

מִתְנַגֶּנֶת
מוּסִיקַת לַיְלָה זְעִירָה.

 

 

 

סינמה שואה

וְשׁוּב כִּכָּר לְמִצְעָדִים.
סְבִיבָהּ בָּתֵּי קוֹלְנוֹעַ, כּוֹכָבוֹת
אֲהוּבוֹת עַל הַפִיהְרֶר:
פּוֹלָה נֶגְרִי, אוֹלְגָה צֶ'כוֹבָה,
וְעַכְבְּרוֹשׁ הָעִיר, "הַיְּהוּדִי זִיס".
וְגַם אֲנִי עַכְבָּר קָטָן
הַמִּתְחַזֶּה לְנָמֵר, מִסְתַּתֵּר בְּצֵל
הַצְּלָב שֶׁל הַמּוֹשִׁיעַ - מַבִּיט בִּיהוּדֵי הַגֶּטוֹ
נִשְׂרָכִים בְּצִדֵּי הַכִּכָּר;
בַּצַּד, חַיָּל גֶרְמָנִי.
מֵעָיו שְׁפוּכִים וּמַבָּטוֹ מִתְחַנֵּן
לְעוֹד חֶמְלָה. לֹא אֶשְׁכָּחֵהוּ לְעוֹלָם.

 

 

 

מאחורי השפה, תמיד לבד

*

אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁלֹּא יִשְּׂאוּ אַחֲרַי הֶסְפֵּדִים,
שֶׁלֹּא יְצַיְּנוּ שָׁנָה לְמוֹתִי,
שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ עַל שְׁמִי רְחוֹב,
גַּם לֹא סִמְטָה אוֹ בֵּית תַּמְחוּי.
לֹא יַגִּידוּ שֶׁהָיִיתִי פֶּרַח, עָצִיץ, מִשְׁתָּלָה,
לֹא יֹאמְרוּ שֶׁבְּמוֹתִי צִוִּיתִי לָהֶם אֶת הַחַיִּים,
אִישׁ לֹא יַעֲשֶׂה עָלַי מֶחְקָר,
לֹא יַחְתֹּר לְדוֹקְטוֹרָט;
אִישׁ לֹא יִזְכֹּר שֶׁשָּׂרַדְתִּי, נִצַּלְתִּי,
הִכְנַעְתִּי אֶת הַגּוֹרָל,
לֹא יַחְשְׁבוּנִי לִנְשָׁמָה מִתְגַּלְגֶּלֶת.
לֹא יְחַפְּשׂוּ אוֹתִי בְּגוּגֶל
אוֹ בַּדַּפִּים הַמִּתְפּוֹרְרִים שֶׁל הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית,
גַּם לֹא בָּרְשִׁימוֹת הַקְּבוּרוֹת שֶׁל יָד־וָשֵׁם.
הָיִיתִי וְהִתְעוֹרַרְתִּי.

 

מתוך הספר "באווירה הפסטורלית של בית העלמין", הוצאת אבן חושן, 2014 

 

המשורר יונתן ברקאי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ארז שוייצר על ספרו של יונתן ברקאי "דו"ח קצר" - עיתון "הארץ"

 

מבחר משירי מרתה פודגורניק

מתוך "הלהט האדום של המצוק"
מבחר מהשירה הפולנית המודרנית
תרגום: יונתן ורינה ברקאי

 

יונתן ברקאי בשירו "מרילין מונרו"

 

חזרה לעמוד הראשי - סופ"ש שירה 11