מירי גלעד

 עורבmiri glad

עוֹרֵב עוֹמֵד עַל עָנָף עֶלְיוֹן
דַּק.
לוּלֵא שָׁמַיִם מְהַסְּסִים בְּגַבּוֹ,
לֹא הָיָה נוֹדָע.

לוּלֵא עוֹרֵב נָע בִּקְצֵה עָנָף
לֹא הָיְתָה נִרְאֵית תְּנוּעַת הַדָּם שֶׁל הָאֲוִיר.

לוּלֵא כְּמִיהַת הָעֶרֶב אֶל קַוֵּי קִיּוּם אַחֲרוֹנִים,
לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת מַרְאֵה עֵירֹם:

עוֹרֵב עַל עָנָף עֶלְיוֹן
צְנִיעוּת הַקִּיּוּם,
חַף מֵעַיִן מִתְבּוֹנֶנֶת.

 

סוף המסע

אִמִּי מַאֲכִילָה אֶת אָבִי הַגּוֹסֵס,
וְהוּא נַעֲנֶה.
חִזּוּר אַחֲרוֹן.

מַמְלֶכֶת עֵינֶיהָ מוֹלִיכָה אֵלָיו יָד אִטִּית.

כָּל אַהֲבָתָם אֲצוּרָה שָׁם בְּאוֹתָהּ תְּנוּעָה,
וְכָל הָעוֹלָם נֶעֱצָר בְּחַלּוֹנָם לְעֵת עֶרֶב
לַחֲזוֹת,
כִּמְעַט מְבַקֵּשׁ אֶת יָדָם.

 

ואבי הולך וחורש

הוֹלֵךְ וְחוֹרֵשׁ גַּם בְּעֵת מוֹתוֹ.
גֵּווֹ נָטוּי מִדַּי
הוּא נִזְהָר מִקּוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁרַק הוּא רוֹאֶה אוֹתָן
מַרְכִּין רֹאשׁוֹ כִּבְתוֹךְ בַּיִת נָמוּךְ,
מְפַנֶּה לְאִטּוֹ שְׁבָרִים מְפֻזָּרִים שֶׁל כְּלֵי חַיָּיו.

הֶחָלָל עָלוּל לִהְיוֹת פָּתוּחַ מִדַּי
לְמִי שֶׁחַיָּיו פְּרוּצִים מִמֵּילָא.

כָּל הָאֲדָמוֹת מוֹלִיכוֹת אֵלָיו.

אֲנִי מְנַסָּה לְפַנּוֹת אֶת הָעֲנָפִים מִדַּרְכּוֹ,
וְאֶת הָרָקָב שֶׁנֶּעֱרָם מִשֶּׁפַע הֶעָלִים.
אַךְ אֲנִי רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מֶרְחָק קָבוּעַ
שֶׁל שְׁלֹשָה יָמִים.

הָעִקָּר שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל קַו הַגְּבָעוֹת.
שֶׁלֹּא יִפֹּל.
שֶׁיָּנִיחוּ לוֹ הַפַּעַם.

יֶאֱסֹף אֶת מִטְעָנוֹ קָרוֹב לְגֵווֹ,
כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּת הָאָדָם
לֶאֱסֹף אֶת כָּל פְּרִיטֵי חַיָּיו אֶל יַלְקוּט אֶחָד,
סָגוּר וּמוּגָן.

 

מול כל הים

מַה נּוֹתַר בַּמַּסָּע הַזֶּה בֵּינִי לְבֵין קַרְנוֹת הַבַּיִת
כְּשֶׁהַיָּם עוֹמֵד כָּךְ בַּדֶּלֶת וְאֵינִי מוּכָנָה.
פָּתַחְתִּי אֶת קִיּוּמִי רַק בִּכְתֹנֶת לַיְלָה,
חָשַׁבְתִּי – עוֹבֵר אֹרַח הִזְדַּמֵּן, מְבֻלְבָּל,
אֵינוֹ מְבַשֵּׂר דָּבָר.
הִשְׁאַרְתִּי אֶת עֵינַי סְדָקִים מִקְרִיִּים.

לַעֲמֹד בְּגוּפִי מוּל הַיָּם עִם חַיַּי בִּלְבַד.

הָאַצּוֹת מְקִלּוֹת מְעַט בְּלַחַשׁ קִיּוּמָן,
מְחַתְּלוֹת אֶת הַסֶּלַע שֶׁנִּסְחַפְתִּי אֵלָיו.
וַאֲנִי, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ הַנַּוָּד, קְרוּעַ מַמְלָכָה
קוֹרֵא עַל הַצּוּקִים עֵירֹם וְעֶרְיָה
כְּשֶׁרַק חַיָּיו לְגוּפוֹ.

מַה כֹּחִי
אֲפִלּוּ יָדַי מֻפְתָּעוֹת – הֶחָלָל רַב בִּקְצוֹתֵיהֶן,
וְהָרוּחַ אֵינָהּ חָסָה עַל גֵּוִי הַנִּשְׁעָן עַל חֲזֵה הָאֲרָעִי.

מַה חַיַּי כָּעֵת – סֶדֶק בְּדֶלֶת נִפְתַּחַת
וְהַיָּם אוֹרֵב כָּל הַיּוֹם

 

שפע בלתי מוכר

                 ימים בשוויץ

א

הָאִכָּר שֶׁרָאִיתִי מִבַּעַד לַחַלּוֹן
גִּלְגֵּל עֲרֵמוֹת עֵשֶׂב כִּמְגַלְגֵּל אֶת יָמָיו הַגְּדוּשִׁים.
יָדָיו מוֹשְׁלוֹת בִּמְלֶאכֶת צְבִירָה רְווּיָה.
לְהֶרֶף עַיִן הוֹשַׁטְתִּי לוֹ אֶת חַיַּי.

תָּמִיד יָצָאנוּ לַדְּרָכִים בְּעִקְּבוֹת הָעֵשֶׂב.

הָלַכְנוּ אַחַר זִכְרוֹן הַבְּאֵר הָאַחַת,
וּבִקַּשְׁנוּ לָגֹל מֵעָלֶיהָ צִמְאוֹן אֶבֶן שֶׁבְּתוֹכֵנוּ.
דָּלִינוּ מַיִם מִתְּהוֹמוֹת לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָם אֶל הַגְּבָעוֹת.
וְחָסַרְנוּ,
וְשׁוּב יָצָאנוּ מִשָּׁרְשֵׁי זִכְרוֹנוֹת.

מִי שֶׁיַּגִּיעַ לְכָאן, יַחְשֹׁב
כִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ שָׂדֶה מוֹלִיד עֵשֶׂב כְּמַיִם
הַמָּוֶת נִשְׁכָּח, גַּם מִידֵי אֲבָנִים אוֹרְבוֹת.
יַחְשֹׁב כִּי גַּאֲוַת הַשֶּׁפַע
בָּזָה לַהִתְרַפְּקוּת עַל קַיִץ שֶׁעָבַר.

בְּעֵינֵי הַהוֹלֵךְ אַחַר הַמַּיִם בַּתְּהוֹמוֹת
מַמְאִיר הַשֶּׁפַע בְּנוֹכְחוּתוֹ.


ב

הַקּוֹלוֹת מְפֹרָשִׁים וּבְרוּרִים:
מַיִם, צִפֳּרֵי יַעַר, פַּעֲמוֹנִים, צְפִירַת סְפִינָה עַל הָאֲגַם.
נוֹף עָשׂוּי הֵיטֵב כְּמַעֲשֵׂה בְּרִית בֵּין אָדָם וְאֵל:
יַעַר, הַר, כְּפָר רָקוּם.

אֲנִי עֵדָה מֻפְתַּעַת. מִלִּים אֵינָן מַרְגִּיעוֹת.
שֶׁפַע הָעֵשֶׂב מֵבִיךְ, מַזְכִּיר כֹּחָהּ שֶׁל אֲדָמָה בְּטוּחָה.
וַאֲנִי שַׁיֶּכֶת לַנּוֹדְדִים, לַבּוֹרְחִים, אֵלֶּה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַשִּׂיגוּ.
רַק שׁוֹאֲלִים מַבָּטִים בִּגְנֵבָה לְאֶפְשָׁרוּת הַשֶּׁפַע,
לְסִדְרֵי עוֹלָם תְּמִימִים עַל פִּי חֻקֵּי בְּרִיאָה מְשֹׁעָרִים.

הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו הִגַּעְתִּי סָמוּי מֵעֵינַי.
אוּלַי אֵדַע לִהְיוֹת בּוֹ יָמִים אֲחָדִים.

 

קישורים חיצוניים

המשוררת מירי גלעד בלקסיקון הספרות העברית החדשה

'ביקור בית' עם המשוררת מירי גלעד

מירי גלעד באתר "טקסט"

המשוררת מירי גלעד באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד

ספריה של מירי גלעד לרכישה באינדיבוק

שיר של מירי גלעד במדור "עיטורי שירה"

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש שירה מספר 10