פרופ' יוסי גמזו

שִירָה, אִם הִיא שִירָהyosi gamzu

שִירָה, אִם הִיא שִירָה, אֵינָה מִלִּים כְּתוּבוֹת, הִיא עוֹר
מָתוּחַ, לֹא מִדַּי, עַל הָרַקָּה קְצוּבַת הַדֹּפֶק
שֶבָּהּ אֵיזֶה וָרִיד תָּכֹל, רוֹטֵט, מְפַעְנֵחַ
אֶת הַמּוֹרְס הָאִלֵּם, הָאָדֹם שֶל הַדָּם הַפּוֹעֵם אוֹתָהּ בְּלִי מִלִּים.

מַה זֶּה מִלִּים? זוֹ קִדַּת הָאַנְטֶנוֹת בִּפְנֵי הַמּוֹנְסוּן. הָאוֹקְיָנוֹס
אַף פַּעַם אֵינֶנּוּ שוֹאֵג אֶת כֻּלּוֹ לִתְנוּכֵי קוֹנְכִיּוֹת הַחוֹף.
זֶה תִרְגּוּם סִימוּלְטָנִי שֶל רַעַם אֶחָד לְהַרְבֵּה חֵרְשֻיּוֹת, מַגִּיעַ
רַק אֵיזֶה רָץ מִתְנַשֵּם וּבוֹדֵד מִגִּלְבֹּעַ, מִמּוֹת שָאוּל.

מָה שֶנִּשְאָר הוּא הַלֹּא-נֶאֱמָר, כְּמוֹ הָרֹב הַמֻּחְמָץ שֶל הַזֶּרַע
בְּלֵיל-אַהֲבָה שֶמִּמֶּנּוּ נִדּוֹן לְחַיִּים רַק סִכּוּי יְחִידִי.
מָה צוֹעֲקִים יְלָדֵינוּ שֶלֹּא יִוָּלְדוּ? מָה נוֹגֶנֶת הָרוּחַ
מִחוּץ לְאָזְנִי הַקּוֹלֶטֶת כָּל-כָּךְ מְעַט מִכָּל-כָּךְ הַרְבֵּה?

אַךְ הַיָּד הָעִוֶּרֶת עוֹבֶרֶת כְּצֵל עַל כְּתַב-בְּרַיְל-הַשְּתִיקוֹת בֵּין מִלֶּיהָ
וְנוֹתֶנֶת בָּהֶן סִימָנִים כִּכְוִיּוֹת: דְּצַ"ךְ, עֲדַ"ש, בְּאַחַ"ב.
כָּאן הִתְפַּחֵם אֵיזֶה לֵב, כָּאן כָּאַב אֵיזֶה יֹפִי מַמְאִיר, שָם הִגְבִּיהַ
אֵלֶם חָנוּק כָּזֶה עַל בְּהוֹנוֹת הַדְּמָמָה אֶת רֹאשוֹ
וְזָעַק.

 

הַמֵּתִים אֵינָם מֵתִים

הַמֵּתִים אֵינָם מֵתִים כָּל עוֹד הֶעָדְרָם נוֹכֵחַ בָּנוּ
כְּמוֹ הָאֵבֶר הַכָּרוּת בִּכְאֵב הַגֶּדֶם הַזּוֹכֵר,
כְּמוֹ שֵׂעָר וְצִפָּרְנַיִם שֶאֵינָם פּוֹסְקִים מִצְּמֹחַ
גַּם אַחַר שֶנִּשְתַּתֵּק לָנֶצַח מֶטְרוֹנוֹם הַלֵּב.

הֵם נִמְשָכִים בָּנוּ בְּלִי הֲפוּגָה כְּמוֹ זִרְמוֹ הָעִקֵּש שֶל הַנַּחַל
שֶשִּפְכוֹ עוֹד מֵינִיק הַרְדּוּפִים וּקְנֵי סוּף גַּם אַחַר שֶחָרַב מְקוֹרוֹ,
כְּמוֹ טִירָה מְאֻכְלֶסֶת רוּחוֹת-רְפָאִים הַגּוֹדְשוֹת אֶת חֶשְכַת פְּרוֹזְדוֹרֶיהָ
אֵין עוֹד הוֹוֶה שֶאֵינוֹ מְהֻדְהָד תִּשְדּוֹרוֹת שֶל עָבָר לֹא נִקְבָּר.

אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת בּוֹגֵר וְקַר וְרַצְיוֹנָלִי
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, בָּעֱנוּת וּבַפַּחַד, בְּלֵב הַיֵּאוּש אוֹ הַיָּם
פּוֹרֶצֶת בּוֹ פֶּתַע תְחִיַּת הַמֵּתִים וְהַיֶּלֶד שֶבּוֹ צוֹעֵק: "אִמָּא!"
גַם אִם שָנִים כְּבָר מוּגֶפֶת אִמּוֹ בִּשְתִיקַת תַּכְרִיכֵי הֶעָפָר.

אִשָּה יְכוֹלָה לְהָקִיץ בַּלֵּילוֹת וְלִשְמֹעַ דְפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת
וּבְנָהּ הֶהָרוּג, בְּמַדִּים וַחֲגוֹר, מִתְדַּפֵּק עַל פִּתְחֵי חֲלוֹמָהּ
וְהִיא מְדַשְדֶּשֶת פְּרוּעָה וִיחֵפָה וּפוֹתַחַת לוֹ, כְּמוֹ מְהֻפְּנֶטֶת,
לֵב וְעֵינַיִם וָדֶלֶת אַךְ כָּל שֶמַּמְתִּין לָהּ הוּא חֹשֶךְ שַכּוּל.

לָמָּה אִם כֵּן מִשְתַּטֶּה הָאָדָם וְקוֹרֵא לָהּ, לָאֵם שֶאֵינֶנָּה?
לָמָּה הִיא קָמָה לִפְתֹּחַ לוֹ דֶלֶת, אִמּוֹ שֶל הַבֵּן הֶהָרוּג?
לָמָּה הַלֵּב, כְּמַבְרִיחַ-גְּבוּלוֹת, לֹא חָדֵל מִלִּגְנֹב בְּמַפְתִּיעַ
אֶת גְּבוּל הָאוּלַי וְהָאִלּוּ שֶכָּל סְבִיבָתוֹ מְמֻקֶּשֶת גְּוִיּוֹת?

מִשּוּם שֶהַמֵּתִים אֵינָם מֵתִים, הֵם בְּתוֹכֵנוּ
כְּמוֹ הַחַיִּים עַצְמָם, כְּמוֹ מִשְבְּרֵי הַזִּכָּרוֹן
הַשָּבִים כִּמְטֻטֶּלֶת מִיַּם הַכְּבָרלֹא הָאָפֵל אֶל חוֹפֵי הָעֲדַיִן
שֶבָּם עוֹד נִלְחָש, מֵאָזְנֵי הַצְּדָפִים לְאָזְנֵינוּ, קוֹלָם הֶעָמֹק.

מַה הֵם אוֹמְרִים לָנוּ, מַהוּ הַמֶּסֶר הַחַי, הַקָּצוּף, הַמָּלוּחַ
שֶבּוֹ הֵם חוֹזְרִים וּמַכִּים בְּגַלֵּי גַּעְגּוּעַ חַמִּים אֶת הַלֵּב?
אֲנַחְנוּ קַיָּמִים מְאֹד, אֲנַחְנוּ שֶלֹּא מַתְנוּ
כִּי אִם מְמֻחְזָרִים בָּכֶם כָּל רֶגַע, כָּל שָעָה.


וְאַתֶּם חֲדוּרִים בָּנוּ כְּמוֹ שֶהָרַעַש אוֹצֵר בִּסְדָקָיו אֶת הַשֶּקֶט,
כְּמוֹ שֶהַיֹּפִי נָגוּעַ בִּכְאֵב וְהָאֹשֶר מֻרְעָל בַּבִּינָה.
כָּךְ בְּרֵיקוּת הַכִּסֵּא הַמּוּצָב לַשֻּלְחָן בְּלִי יוֹשְבוֹ הַקָּבוּעַ
וְכָךְ בִּבְגָדָיו הַתְּ‏לוּיִים בָּאָרוֹן כְּשֶגּוּפוֹ בָּאָרוֹן הָאַחֵר.

וְכָךְ בִּכְפוֹר לֵילָם שֶל הָאוֹהֵב, שֶל הָאוֹהֶבֶת,
שָם, בְּחֶצְיָהּ הַשּוֹמֵם וְהָרֵיק שֶל מִטַּת הַבְּדִידוּת הַכְּפוּלָה,
שָם, בְּסֵיאַנְס מְיֻסָּר זֶה שֶשְּמוֹ זִכָּרוֹן שֶאֵינֶנּוּ גוֹוֵעַ
אֶלָּא, לְהֶפֶךְ, מוֹסִיף וּמַצְמִיחַ גְּרוּרוֹת שֶל סַרְטָן לֹא נִרְפָּא.

הַמֵּת נָמֵק מִכְּלוֹת הַגּוּף, הַחַי – מִכְּלוֹת הַנֶּפֶש,
אֵין אִינְקְוִיזִיצְיָה סָדִיסְטִית יוֹתֵר מֵעֶרְגַּת הַחוֹלֵם בַּלֵּילוֹת
אֶל מֵתָיו הַחַיִּים בּוֹ כְּפֶצַע פָּעוּר וּפוֹרְמִים בּוֹ יוֹם-יוֹם כָּל צַלֶּקֶת
שֶל רִיק-אַשְלָיוֹת-נִחוּמִים וּכְזָבָם שֶל סַמֵּי-הַרְדָמַת-שִכְחָה.

אֵין עוֹד רֵיקוּת שֶהִיא יֵ ש כְּמוֹ הָ אֵ י ן הַזֶּה, אֵין עוֹד מַמָּש כְּמוֹ הַחֹסֶר
הַחַד, הַסַּכִּינִי, הַלֹּא-נִגְלָד שֶל הַפְּרֵדָה
מֵאֵלֶּה שֶגַּם בְּמוֹתָם לְעוֹלָם לֹא מֵתִים בָּנוּ אֶלָּא בְּרֶגַע
מוֹתֵנוּ שֶלָּנוּ, שֶבּוֹ, בּוֹ בִּלְבַד, גַּם סוֹפָם תַּרְדֵמָה וְדוּמָה.

הַזְּמַן לֹא מְרַפֵּא שוּם כְּלוּם, רַק הַכְּסִילִים סְבוּרִים עוֹד
שֶיֵּש לוֹ אַנְטִיבְּיוֹטִיקָה לְמַה שֶּאֵין לוֹ כְּלָל.
הֵם חַיִּים הַמֵּתִים, הֵם חַיִּים בָּנוּ כְּמוֹ הַקִּיסוֹס הַלּוֹפֵת אֶת הַגֶּזַע,
כְּמוֹ צֵל הָרוֹדֵף אֶת הַגּוּף גַּם בַּלַּיְלָה, חָשוּךְ מִן הַחֹשֶךְ עַצְמוֹ,
בְּלִי חֲנִינָה, בְּחִיּוּת מַמְאִירָה שֶל חֲסָךְ, שֶל מַכְאוֹב וְשֶל יֹפִי,
יֹפִי שֶכָּל חֲלוּפוֹת הָעַכְשָיו וְהַכָּאן לֹא יַצְלִיחוּ לִמְחוֹק.

וְעַל כֵּן מְכַתֵּף הָאָדָם עַל לִבּוֹ כְּמִשְקֹלֶת כִּבְדַת גַּעְגּוּעַ
אֶת מֵתָיו הַחַיִּים בּוֹ כְּנֵצַח בְּתוֹךְ הַחֲלוֹף, כְּחוֹתַם DNA.
לֹא הַמֵּתִים, נָכוֹן, יְהַלְּלוּ אֶת יָּה, רַק אָנוּ
אַךְ הֵם, חֲנוּקֵי הַשְּתִיקָה, צוֹעֲקִים מִ גְּ ר וֹ נֵ נ וּ אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת.

רַק הָרוּחוֹת שוֹכֲחוֹת וּמוֹחוֹת אֶת קִמְטֵי עַצְבוּתָן שֶל הַדְּיוּנוֹת,
אָדָם הוּא חַיָּה שֶזּוֹכֶרֶת, זוֹכֶרֶת שֶשֹּרֶש טָמוּן בֶּעָפָר.
הַמֵּתִים אֵינָם מֵתִים, הֵם נִשְאֲרִים בָּנוּ תָמִיד.
יֵש דְּבָרִים שֶגַּם הַמָּוֶת לֹא יַצְלִיחַ לְהָמִית- - -

 

 לֵיל סוּפָה, בְּשָלוֹש לִפְנוֹת בֹּקֶר

עַל מִקְלָדוֹת לַחוֹת שֶל כְּפוֹר, סוּפָה וָחֹשֶךְ
מַקִּיש הַלַּיְלָה אֶס-אֶם-אֶסִים שֶל מָטָר
לַאֲדָמָה צְמֵאָה שֶלֹּא תֶחְדַּל לִלְחֹש אֵיךְ
תָּמִיד חִכְּתָה לוֹ, כָּל הַקַּיִץ, כְּמוֹ מֵיתָר
לַפִּיצִיקָטוֹ שֶל הָאֶצְבַּע הַפּוֹרֶטֶת
הַמַּעֲלָה כְּמוֹ בְּמִקְסָם וּכְמוֹ בְּאוֹב
אֶת הַפְּלִיאָה שֶכֻּלָּהּ צְלִיל וְכֻלָּהּ רֶטֶט
מֵאִלְּמוּתָם שֶל הַכְּמִיהָה וְהַמַּכְאוֹב.

כִּי צְחִיחוּתָהּ הַמְּעֻלֶּפֶת מִבַּצֹּרֶת,
הַמְּעֻנָּה בְּאִינְקְוִיזִיצְיוֹת הַשָּרָב,
שֶלֹּא עָיְפָה, גַם בְּעָיְפָה מְאֹד, לִנְצֹר אֶת
זִכְרוֹן בּוֹאוֹ בָּהּ בְּפָרְצוֹ אֶת כָּל סְכָרָיו
פִּתְאֹם מוּצֶפֶת בְּזִרְמַת אוֹנוֹ הַפֶּרֶא,
בְּנִחוּמָיו הָאַלִּימִים עַל שְנוֹת הַצּוֹם
שֶל עֶלְבּוֹנוֹת עֲקָרוּתָהּ הַמְּעֻפֶּרֶת
בָּהּ לֹא נִתָּן לָהּ אַף לְרֶגַע לַעֲצֹם
סִדְקֵי קַרְקַע בְּקוּעָה מִיֹּבֶש, כְּמוֹ עֵינַיִם
הַנִּשָּׂאוֹת לַשָּוְא אֶל שַחַק קַר, כִּילַי
שֶנְּשִׂיאִים בּוֹ וְרוּחוֹת וְגֶשֶם אַיִן
בְּלִי זִיק תִּקְוָה וּשְבִיב סִכּוּי וּבְדַל אוּלַי.
אֲבָל עַכְשָיו, בֵּין נַהֲמוֹת תּוֹתְחֵי הָרַעַם,
כְּשֶהִיא בְּקֹשִי מַצְלִיחָה לְהַאֲמִין
שֶזֶּה אָכֵן סוֹפְסוֹף קוֹרֶה לָהּ כָּאן הַפַּעַם
הִיא מִתְמַסֶּרֶת לוֹ כְּחֵיק עֲנָק, מַזְמִין
וְהִיא נִפְעֶרֶת לוֹ בְּלִי קוֹל אֲבָל בְּתֹקֶף
שֶל אִמָּהוּת הַמִּתְאַוָּה לְהִתְגַּשֵּם
בֵּין וָאדִיּוֹת-אַכְזָב וְרִיק גֵּבִים וָשֹקֶת
בְּכָל עֶרְגוֹן שוֹקְקוּתָהּ שֶאֵין לָהּ שֵם
מִלְּבַד אוֹתוֹ פִּצּוּי נִתָּךְ בְּאֵין מוֹנֵעַ
בְּלֵיל סוּפָה כָּזֶה, מַפְתִּיעַ, בּוֹ פִּתְאֹם
הִיא מִתְבּוֹסֶסֶת, בְּעוּלָה, בְּהֶרְיוֹנֶיהָ
וּמַדְשִיאָה, בְּהִתְעַבְּרָהּ בְּמֵי תְּהוֹם,
אֶת חֶדְוָתָהּ הַיַּלְדוּתִית וְהַפּוֹרֶצֶת
אֶת כָּל בְּתוּלֵי כְּמִישַת הַקַּיִץ שֶעִכְּבָה
אֶת הַיָּרֹק-יָרֹק הַזֶּה שֶהוּא, בְּעֶצֶם,
צִבְעָהּ הָעַז וְהַנִּצְחִי שֶל הַתִּקְוָה.


וְזֶה חוֹדֵר, סָמוּי כְּצֹפֶן שֶל מַחְתֶּרֶת
אֲבָל עִקְבִי וּפוֹלְשָנִי כְּעֵרוּי-דָּם
אֶל תְּנוּמָתָם קְפוּאַת הַקֹּר, הַמְּצֻמְרֶרֶת
שֶל כָּל אוֹתָם הַנְּמַקִּים פֹּה לְבַדָּם
בְּמִילְיוֹנֵי כּוּכִים שֶהֵם דִּירָה, לֹא בַּיִת,
בְּלַיְלָה קַר שֶל זַעַף גֶּשֶם פִּתְאֹמִי,
שֶאֵין לָהֶם סוֹפְסוֹף מִתַּחַת לַשָּמַיִם
מִלְּבַד גַּגָּם – בַּמֶּה לַחְסוֹת כָּאן, אוֹ בְּמִי,
וְאֵין לָהֶם אֶל מָה לְהִתְעוֹרֵר עִם בֹּקֶר
כִּי חוּץ מִלֹּבֶן כַּר רָטֹב וּשְחוֹר יֵאוּש
הֵם כְּבָר שָנִים קוֹפְאִים בַּחֹשֶךְ בְּלִי לַחְבֹּק אֶת
חֻמּוֹ שֶל גּוּף אוֹהֵב בְּלֵיל-סוּפָה גָעוּש.


וְזֶה אֵינֶנּוּ רַק כְּפוֹרָם שֶל מִטְרוֹת-זַעַם
וְשֶל צִנַּת לֵילוֹת עָרִים אַפְלוּלִיּוֹת,
זֶה פִּכְחוֹנָן הַמַּר שֶל פַּעַם אַחַר פַּעַם
בָּהֶן קוֹרֵס מִגְדַּל קְלָפֵי הָאַשְלָיוֹת.
וְזֶה מוּטָח בֵּין יִבְבוֹת תַּנֵּי הָרוּחַ
לְרַעֲדָן שֶל זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹנוֹת
הַמֻּצְלָפוֹת בְּפַרְגּוֹלֵי סַגְרִיר פָּרוּעַ
כְּלֵב נוֹאָש מִמְּרִי תְפִלּוֹת לֹא נַעֲנוֹת
שֶל כָּל אוֹתָם הָעֲרִירִים שוֹכְנֵי הָאֹפֶל
שֶהוּא הַחֹשֶךְ הַכָּפוּל שֶאֵין בּוֹ פְּדוּת
לֹא מִן הַחוּץ שֶכָּל שֵדָיו שוֹצְפִים כְּתֹפֶת
וְלֹא מִפְּנִים קַרְחָהּ הַמַּר שֶל הַבְּדִידוּת.

כַּמָּה תוּגָה וּכְאֵב-חֲסָךְ וְחֹסֶר-יֶשַע
יֵש בִּמְחוֹזוֹת הַלֵּית-דַּיָּן-וְהַלֵּית-דִּין
הַמַּסְתִּירִים בְּגוּף-רִאשוֹן-רַבִּים אֶת פֶּשַע
הַפְקָרָתָם שֶל אֵינְסְפוֹרֵי הַגַּלְמוּדִים
בִּידֵי קִיּוּם שֶיֻּמְרָתוֹ נוֹשֵׂאת לַשָּוְא אֶת
הַשֵּם "חַיִּים", בְּעוֹד נִשְמַת אָדָם לוּטָה
בִּדְמִי חַדְרָהּ, כְּמִין גְּוִיָּה אַחַר הַמָּוֶת
בְּבוֹר קִבְרָהּ, בְּתַכְרִיכֵי הָעֲלָטָה.
הֲלֹא גַם הֵם יָדְעוּ אֵי-פַּעַם אֵם אוֹהֶבֶת
שֶבְּעַרְסַל שְתֵּי זְרוֹעוֹתֶיהָ הַחוֹבְקוֹת
הֻבְטַח דְּבַר-מָה חָמִים כְּקֵן, לֹא קַר כְּאֶבֶן,
שֶנִּתְבַּדָּה, שֶנִּתְאַדָּה, שֶבָּא לִבְכּוֹת.

הֲלֹא כֻּלָּם הֵם נִבְגָּדָיו שֶל אֵיזֶה שֶקֶר,
שֶל הַבְטָחָה מוּפֶרֶת, שְטָר לְלֹא כִּסּוּי
שֶהִתְפַּכְּחוּת הַלֵּב מִזְּדוֹן כְּזָבָיו עוֹשֶקֶת
אֶת כָּל הַחַם וְהַמּוּגָן וְהֶחָסוּי.

אֲבָל עַל זֶה – חוֹמַת שְתִיקָה וְקִיר שֶל אֵלֶם
וְדִמְמַת אַלְחוּט וְאֹטֶם-לֵב גָּמוּר
וְהַבְּדִידוּת כְּמִין צִינוֹק חָשוּךְ נִנְעֶלֶת
עַל אֲסִירֶיהָ חֲנוּקֵי הַלֹּא-אָמוּר
וְאֵין עַז-לֵב שֶלְּאָזְנֵי שוֹמְעָיו יַפְקִיר זֹאת
וְאֵין דִּבּוּר אֶחָד פָּתוּחַ וְגָלוּי,
רַק הַהֶסְכֵּם הַחֲשָאִי לֹא לְהַזְכִּיר זֹאת
כְּמוֹ אֶת הַחֶבֶל בְּבֵיתוֹ שֶל הַתָּלוּי.

כִּי אֵין דוֹבְרִים עַל כָּךְ סְבִיב מְדוּרַת הַשֵּבֶט
וְאֵין כּוֹתְבִים עַל כָּךְ מִלָּה בָּעִתּוֹנִים,
רַק הַשִּירָה, שֶהִיא הָאֹזֶן הַקַּשֶּבֶת
לַסְּטֵתוֹסְקוֹפּ שֶל הַבְּתוֹךְ וְהַבִּפְנִים,
זֹאת שֶעוֹשָׂה נַסְיוּב-חִסּוּן מִנְּגִיף-הָעֶצֶב
וְרֹךְ מֵאֶבֶן כִּלְיוֹתָיו שֶל הַכְּאֵב –
רַק הִיא בִּלְבַד, בִּלְתִּי נִרְאֵית אֲבָל נֶחְרֶצֶת,
פּוֹרֶצֶת דֶּרֶךְ כָּל קִירוֹת חֵרְשוּת הַלֵּב

אֶל הַפְּתוּחִים לְהַאֲזִין לָהּ, כְּשֶהַגֶּשֶם
דָּש בִּיתָרִים לַחִים לֵיל כְּרַךְ וְקָרָתוֹ
וְאַט-לְאַט, בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה נִגֶּשֶת
אֶל מִטָּתָם שֶל הַחוֹבְקִים כָּאן כַּר רָטֹב
וּמַגְנִיבָה לָהֶם מִלָּה חַמָּה, כְּמוֹ פֶּתֶק
מִתַּחַת דֶּלֶת חֲלוֹמָם הַמְּיֻתָּם
שֶרַק יֵדְעוּ שֶבְּעוֹלָם שֶכֻּלּוֹ נֶתֶק
יֵש מִישֶהוּ שֶעוֹד מַקְשִיב לִשְתִיקָתָם.

וְזֶה אוּלַי אֵינוֹ הַרְבֵּה כָּל-כָּךְ, בֵּינֵינוּ,
אַךְ זֶה יוֹתֵר מִמָּה שֶאַב-הָרַחֲמִים
דּוֹאֵג לָתֵת בְּיָד קְמוּצָה בְּעוֹלָמֵנוּ
בִּכְפוֹר לֵיל חֹרֶף לִלְבָבוֹת לֹא נֻחָמִים.

 

 

עַל גְּבוּרַת תּוֹשָבֵי הַדָּרוֹם

גְּבוּרָה אֵינֶנָּה הֶעָדְרוֹ שֶל כְּפוֹר הַפַּחַד כִּי אִם הָאֹמֶץ לְהוֹדוֹת בּוֹ בְּלִי לַחְדֹּל

מֵהֲנָקַת תִּינוֹק בּוֹכֶה בִּרְעֹם הַבּוּמִים, אוֹ אִשּוּשָם שֶל נִפְגְּעֵי הַחֲרָדָה

בְּוָלֶרְיָאן, אוֹ הַצְמָדַת יָשִיש אַסְתְּמָטִי לִקְצֵה מַשְאֵף גּוֹאֵל עַל סַף הַהִשָּנְקוּת,

אוֹ פִבְּרוּקוֹ שֶל שְבִיב חִיּוּךְ כּוֹזֵב לַיֶּלֶד

בִּרְעֹד בְּפַּרְקִינְסוֹן כָּתְלֵי הַמִּקְלָטִים.

 

גְּבוּרָה אֵינֶנָּה רַק הָעֹז הַצַּהֲ"לִי, הִיא גַם הַחוּש הַסּוֹלִידָרִי הַצִּיוִילִי

שֶל הַזְמָנַת תּוֹשָב חֲסַר מָמָ"ד וָיֶשַע לַחְסוֹת בְּצֵל מֶרְחָב מוּגָן שֶל הָאַחֵר,

הִיא גַם תִּפְאֶרֶת קְשִי עָרְפָּן שֶל אִמָּהוֹת לִשְמֹר יוֹם-יוֹם בְּצִפָּרְנַיִם וְשִנַּיִם

אֶת שִגְרָתָם שֶל הַתַּבְשִיל עַל הַכִּירַיִם וְשִיר-הָעֶרֶשׂ בְּאָזְנָיו שֶל הַתִּינוֹק.

 

כָּעֵת צְרִיכִים כֻּלָּנוּ, גַם הַחִילוֹנִים, לוֹמַר קַדִּיש עַל קָרְבְּנוֹת מַטְּחֵי הָרֶשַע

וְלַהֲגוֹת תְּפִלָּה לְהַחְלָמָה מֻחְלֶטֶת שֶל הַפְּצוּעִים וְנִפְגְּעֵי הַחֲרָדָה

כּוֹלֵל אוֹתוֹ תִינוֹק שֶפְּגִיעָתוֹ קַלָּה (מָה זֶה "קַלָּה" אִם מְדֻבָּר בְּרַךְ כָּמוֹהוּ?)

בְּקִרְיָתוֹ שֶל נְבִיאֵנוּ מַלְאָכִי, זֶה שֶאָמַר בִּנְבוּאָתוֹ כִּי "כָל-זֵדִים

וְכָל-עֹשֵׂה רִשְעָה" סוֹפָם לִכְלוֹת כְּקַש. וּלְהָבִין מָה שֶעוֹבֵר שָנִים רַבּוֹת כְּבָר

עַל יוֹשְבֵיהֶם שֶל הַדָּרוֹם וְעוֹטֵף-עַזָּה וְלֹא תָמִיד מוּחָש לְמִי שֶבַּמֶּרְכָּז.

 

וְאַף כִּי אֵין אֶצְלֵנוּ שוּם מַתַּן צָלָ"ש לָאִמָּהוֹת וְלָאָבוֹת, לְסָב וָיֶלֶד,

לְכָל שוֹמְעֵי קוֹלוֹת כְּרִיזַת "צֶבַע אָדֹם", הֲרֵי לִבָּהּ שֶל הָאֻמָּה, שֶפֶּה אֶחָד

פּוֹעֵם בִּצְלִיל זָכוּר לַטּוֹב מִימֵי עָבָר

שֶל אַף-עַל-פִּי וְשֶל לַמְרוֹת הַכֹּל וְחֵרֶף

הוּא הַצָּלָ"ש הֲכִי גָבוֹהַּ בְּסֻלַּם

הִתְעַלּוּתוֹ שֶל הַלָּכִיד עַל הַמַּפְרִיד.

 

פִּתְאֹם כֻּלָּנוּ בְּצַו 8 לֹא כָּתוּב, אֲבָל חָקוּק עַל לוּחַ לֵב כָּל אוֹהֲבֶיהָ

שֶל אֶרֶץ זוֹ שֶבָּהּ כֻּלָּנוּ אֲחוּזִים לֹא לְשָעָה כִּי אִם לָעַד וּלְתָמִיד

כְּמוֹ אֶצְבְּעוֹת שָרְשֵי הַזַּיִת הָעַתִּיק, הַנְּעוּצוֹת בָּאֲדָמָה הַזֹּאת בְּכוֹחַ

שֶלֹּא יוּכְלוּ לוֹ לֹא קָסָאמִים וְלֹא גְרָאד

וְלֹא טִיל פָאגֶ'ר שֶל שָאהִידִים צְמֵאֵי דָּם.

 

כִּי שוּם גְּבוּרָה אֵינָהּ נוֹלֶדֶת יֵש מֵאַיִן וְשוּם אִילָן אֵינוֹ מֵנֵץ בְּלִי שֳרָשָיו

וְאוֹתוֹ זֶרֶם-חִלּוּפִין שֶל חֹם הַיַּחַד הַמִּתְגַּלֶּה בְּעִתּוֹתֶיהָ הַקָּשוֹת

שֶל הָאֻמָּה הַזֹּאת הַקָּמָה מִשְּסָעֶיהָ כְּאִיש אֶחָד פִּתְאֹם נֶחְשָׂף בְּכָל יָפְיָהּ

שֶל אַהֲבַת-אָדָם גּוֹלֶשֶת עַל גְּדוֹתֶיהָ

הַחֲזָקָה מִכָּל קַטְיוּשָה וּפַצְמָ"ר.

פִּתְאֹם שוֹמְעִים אֶת מַנְגְּנוֹן-הָאַזְעָקָה

הַמִּצְטַלְצֵל כְּמִין רֶפְלֶקְס מֻתְנֶה פַּבְלוֹבִי

בּוֹ מְנַתֵּץ אֶת כָּל מָמַ"ד-קַטְנוּת-הַנֶּפֶש אוֹתוֹ אִזְכּוּר שִבְטִי שֶל שֻתָּפוּת-גּוֹרָל.

פִּתְאֹם בָּעֹרֶף קְשֵה-הָעֹרֶף הַזֶּה יֵש

כְּמוֹ אֵיזֶה "דַוְקָא" עַז מִכָּל צְפִירַת סִירֶנוֹת,

אֵיזוֹ אַלְכִּימְיָה, נֵס פִּלְאִי, מֶטָמוֹרְפוֹזָה

בָּהּ עַם שָלֵם הוֹפֵךְ לְמִשְפָּחָה אַחַת.

פִּתְאֹם כְּמוֹ עוֹר צָפוּד מִקֶּרַע וּמַחְלֹקֶת מִתְגַּהֲצִים קִמְטֵי הָרִיב וְהַמָּדוֹן

בִּלְטִיפָתָן שֶל אֶצְבְּעוֹת אוֹתוֹ שִיאָצוּ הַמַּעֲלֶה בְּאוֹב מֵעֹמֶק הָאֵימָה

אֶת הַיָּפִים שֶבִּנְדִירֵי פִּרְחֵי הַטּוֹב שֶשּוּם בּוֹדְלֶר לֹא יַעֲלֶה עַל קְצֵה הַדַּעַת

אֶת לִבְלוּבָם הַלֹּא-צָפוּי כְּמוֹ גִשְמֵי-קַיִץ

שֶל הָעַרְבוּת

וְהַנְּדִיבוּת

וְהָאִכְפָּת.

 

גְּבוּרָה אֵינֶנָּה הֶעְדֵּרוֹ שֶל כְּפוֹר הַפַּחַד. הִיא כִּבּוּשוֹ וְחִבּוּשוֹ, כְּמוֹ שֶטֶף-דָּם

לְפוּף חוֹסֵם-עוֹרְקִים מֻפְלָא שֶשְּמוֹ תוֹחֶלֶת, שֶתִּינוֹקוֹת בַּאֲפֵלַת הַמִּקְלָטִים

יוֹנְקִים אוֹתָהּ, כְּבָר מֵעַתָּה, בֵּין בּוּם לְבּוּם, כַּחֲלֵב-אֵם, כְּמִין זְרִיקַת-חִסּוּן מוּרֶשֶת

שֶבָּהּ מַכְתִיב הַ-A.N.D שֶשְּמוֹ עֹז-רוּחַ

אֶת הַחֻצְפָּה לִהְיוֹת, לִהְיוֹת וְלֹא לַחְדֹּל...

 

 

 

בֹּקֶר כָּחֹל בְּסִיוָן

בֹּקֶר כָּחֹל עַל חֶלְקַת הַכִּנֶּרֶת,
אוֹר עַל הַמַּיִם כְּלֶטֶף עַל עוֹר,
חוֹף הַדְּקָלִים חָש אֵיךְ רוּחַ נֵעוֹר
לַחְפֹּן בּוֹ בְּ-fan כָּל צַמֶּרֶת.

שַחַף צוֹלֵל כְּנוֹרֶה מִן הַגֹּבַהּ
לָדוּג בְּאִבְחַת מַקּוֹרוֹ הַמֻּרְעָב
מֵרֶטֶט מִשְיָן שֶל אַדְווֹת הַזָּהָב
אֶת מוּשְט מִמּוּשוֹ שֶל הַשֹּבַע.

וּסְגוֹל הֶהָרִים מִתְהַפֵּךְ כְּבִרְאִי
בִּבְרַק סַנְוֵרֵי הָאֲגַם צְלוּף הַנֹּגַה
וְשוּם גַּעֲגוּעַ נוֹשֵךְ וּפִרְאִי
אֵינֶנּוּ יָכֹל לוֹ, לָרֹגַע.

זֶהוּ קִסְמוֹ הַנָּדִיב, הַמַּזְמִין
שֶל נוֹף הַנּוֹשֵׂא אוֹתְךָ כְּמוֹ עַל כַּפַּיִם:
תָּמִיד יְקַבֵּל אוֹתְךָ, חַם וְאָמִין
אַך לֹא כְּאוֹרְחוֹ,
כְּבֶן-בַּיִת.

 

 

 

שִירָה הִיא רִפּוּי קְבוּצָתִי

שִירָה הִיא רִפּוּי קְבוּצָתִי שֶל אֵלֶּה
שֶאֵין לָהֶם בְּעֶצֶם לֹא רִפּוּי וְלֹא קְבוּצָה.
זֶה מַה שֶּנִּשְאַר לְאִיש חִלּוֹנִי מִן הַתְּפִלָּה
כְּשֶלָּחַץ אֱלֹהִים עַל הַגַּז וְהוֹדִיעַ:
"לֹא לַעֲלוֹת יוֹתֵר!"

הֵם מְרִיחִים זֶה אֶת זֶה כִּכְלָבִים,
כְּמוֹ הַהוֹמוֹאִים בְּגַן-הָעַצְמָאוּת,
כְּמוֹ נַרְקוֹמָנִים,
בְּלִי שוּם "עֲצוֹר, סִיסְמָה",
כְּמוֹ רֵמָטִיזְם אֶת בּוֹא הַגֶּשֶם,
כְּמוֹ הַפּוֹרֵץ אֶת הַכַּסֶּפֶת
שֶיֵּש בָּהּ אוֹ אֵין כִּסּוּי.

הֵם יוֹדְעִים שֶיֵּש קֶשֶר רוֹפֵף,
אִם בִּכְלָל,
בֵּין הַבְּרַנְז'וֹת וְהַקְּלִיקוֹת
הַקְּרוּיוֹת, פַלְצָנִית, "קִרְיַת סֵפֶר"
וּבֵין הָרְגָעִים הַנְּדִירִים שֶבָּהֶם
מְדַבֵּר אֱלֹהִים מִן הַסְּנֶה.

הִיא עוֹבֶרֶת דִּירוֹת
כְּמוֹ אָסִיר בִּטְחוֹנִי נִמְלָט,
לִפְעָמִים הִיא גָרָה
בַּמְּקוֹמוֹת הַפָּחוֹת מִתְקַבְּלִים עַל הַדַּעַת
אַךְ לֹא עַל הַלֵּב (כְּמוֹ שֶפְרַנְק,
הַבּוֹדְלֶר הַיְּהוּדִי הַמֻּפְלָא כְּבָר נִבָּא
שֶהָעִיר תִּכָּבֵש מִן הַגּ'וֹרָה),
עִם הַהוֹמְלֶס בַּשֶּלֶג בַּפַּרְק, עִם הַהֵם
הַנּוֹשְכִים אֶת לֵילָם מִבְּדִידוּת.

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶהֵם יוֹדְעִים
לְפִי פְּעִימַת הַכְּאֵב בַּקִּישְקֶעס,
לְפִי סֻלַּם-רִיכְטֶר-הַלֵּב שֶאַף פַּעַם
אֵינוֹ מְשַקֵּר, מָתַי
הִיא אִתָּם, הִיא אִתָּם בֶּאֱמֶת
כְּמוֹ שֶאִמָּא יֶשְנָה אִם אֲפִלּוּ אֵינֶנָּה,
בַּסִּינְקוֹפָּה שֶבָּהּ מְקַרְקֵף הַבָּרָק
אֶת עוֹרוֹ שֶל הַחֹשֶךְ
לְאוֹר.

 

 

 

אוֹמְרִים שֶאֵין כְּלָל סְתָיו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אוֹמְרִים שֶאֵין כְּלָל סְתָיו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
רַק שְתֵּי עוֹנוֹת שָנָה, עוֹנַת גְּשָמִים וְעוֹנַת חֹרֶב,
וְעַד שֶלָּרוֹמַנְטִיקָה יַגִּיעַ הַגּוֹאֵל
הַמֵּטֵאוֹרוֹלוֹגִים שֶלִּבָּם צוֹנֵן כַּחֹרֶף
אַךְ גַּם יָבֵש וּנְטוּל חֶמְלָה כְּקַיִץ בַּמִּדְבָּר
לֹא יִתְפַּשְּרוּ בְּשוּם פָּנִים עִם שוּם סִלּוּף פּוֹאֶטִי
שֶל הָעֻבְדּוֹת בַּשֶּטַח – אֶלָּא מָה? צִמְחֵי הַבָּר
עוֹשִׂים, לְמַזָּלוֹ שֶל הַפַּיְטָן, וִתּוּר דִּיסְקְרֶטִי
לְנִשְמָתוֹ הַמִּתְעַקֶּשֶת כָּל יָמָיו לִבְדוֹת
טִפָּה שֶל לַחְלוּחִית עֵרֶךְ מוּסָף שִירִי לַנֶּטוֹ
הַקַּר וְהַצָּחִיחַ עַד יֵאוּש שֶל הָעֻבְדּוֹת
וּמַטִּילִים בִּמְלוֹא סְתָוִיּוּתָם הַלִּירִית וֵטוֹ
עַל כָּל סֵרוּב לִרְאוֹת בִּפְרִיחָתָם שֶנִּתְעַצְּמָה
מֵרֶגַע שֶהָאָרֶץ בְּיָפְיָהּ הָעַז נִדְלֶקֶת
לֹא רַק עֵדוּת לְכָךְ שֶהִיא עוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
כִּי אִם, בְּעֶצֶם, גַּם תְּנוּעָה שֶל מְחָאָה מֻצְדֶקֶת...

כִּי הֶחָצָב פִּתְאֹם נִצָּב זָקוּף כְּמִין אַנְדַּרְטָא
וְלֹבֶן נֵר שֶל הַבְדָּלָה בֵּין קַיִץ וּבֵין סְתָיו
נוֹהֵר מִכַּפְתּוֹרֵי פְּקָעָיו אֵי שָם סְבִיב חִירְבָּת קַרְתָּא
אֶל מוּל מִבְצַר עַתְלִית וּתְכוֹל הַיָּם וְאַדְווֹתָיו
וּצְהוֹב הַחֶלְמוֹנִית בְּיַעַר בִּירְיָה מַרְהִיב עַיִן
וַחֲבַצֶלֶּת-הַחוֹפִים זוֹקֶפֶת עֲטַרְתָּהּ
מֵעַל חוֹלוֹת אַכְזִיב וְסִתְוָנִית יְרוּשָלַיִם
עוֹטָה בְּלוֹט שֶל צְחוֹר-כְּלוּלוֹת וּסְגוֹל אֶת כּוֹתַרְתָּהּ.

וּבַשָּׂדוֹת נָסוֹג אֱלוּל כְּקֵיסָרוּת קוֹרֶסֶת
וּכְבָר חֲרִיש הַסְּתָיו חוֹרֵץ תְּלָמָיו בְּטֶרֶם קֹר
וְנַחְלִיאֵלִים בֵּינֵיהֶם מְשַׂחֲקִים תּוֹפֶסֶת
וּמַשְמִיעִים שִירָה עִבְרִית יָשָר מִן הַמַּקּוֹר
וְהַכְּרָמִים מִתְבּוֹסְסִים בִּבְצִיר עִנְבֵי הַיַּיִן
וְהַשַּלֶכֶת בַּנְּשִירִים לוֹבֶשֶת פָּז וּשְחוֹם
וַאֲגַמּוֹן הַחוּלָה מְהֻדְהַד טְפִיחוֹת כְּנָפַיִם
שֶל צִפֳּרֵי-נְדוֹד בַּדֶּרֶךְ אֶל אַרְצוֹת-הַחֹם.

וְהֵם, הַחֲסִידוֹת, הָעֲגוּרִים, שֶשָּם לְמַעְלָה
דוֹאִים לְלֹא לֵאוּת אֶל הַשּוֹנֶה, אֶל הָאַחֵר,
אֶל הַמַּפְקִיעַ מֻסְכָּמוֹת וְטָס לוֹ הַלְאָה, הַלְאָה
בְּחוּש נִסְתָּר שֶאֶת מְחוֹז-חֶפְצוֹ תָמִיד זוֹכֵר
כְּמַחַט הַמַּצְפֵּן הַמְּמֻגְנֶטֶת אֶל הַיַּעַד
וְכָל הָעֶרְגוֹנוֹת נִקְוִים אֵלֶיהָ כְּיוּבְלֵי
נָהָר אֶל גְּדוֹת הַיָּם שֶבּוֹ יֻטְבַּע שִטְפָּם לָדַעַת
אֲבָל יֵדַע כִּי בִּלְעָדָיו הַיָּם אֵינוֹ מָלֵא –
הֵם תְּאוֹמָיו-לְדָם שֶל הַפַּיְטָן, אֶחָיו לְחֶבֶר
אוֹתָם פַנְטַזְיוֹנֶרִים הֶעָפִים וְרוֹחֲפִים
כָּל יְמֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הַמֵּעָל וְהַמֵּעֵבֶר
לא רק בִּפְרֹט הַסְּתָיו עַל קְלִידֵיהֶם שֶל הַשְּלָפִים
וְלֹא רַק בְּנַגֵּן רוּחוֹת תִּשְרֵי כְּבִמְצִלְתַּיִם
עַל כָּל עֲלֵי שַלֶּכֶת הַגַּנִּים הַמַּשִּירִים
כְּבִסְטְרִיפְּטִיז אֶת כְּסוּת נוֹפָם וְנוֹתָרִים בֵּינְתַיִם
פְּשוּטֵי זְרוֹעוֹת עָנָף, מְעֻרְטָלִים וּמַשְחִירִים
כְּרִשּוּמֵי פֶּחָם דְּמוּיֵי וִיטְרָאז' קָסוּם עַל רֶקַע
שְמֵי הַזְּרִיחָה עִם שַחַר אוֹ שְקִיעַת שִמְשוֹ שֶל יוֹם
עֵת כָּל יִפְעַת הַסְּתָיו קוֹרֵאת לוֹ לַפַּיְטָן: אַיֶּכָּה
בְּעֶלֶג מִלּוֹתֶיךָ מוּל אוֹתוֹ מַצָּג עֶלְיוֹן
שֶל מַסְטֶרְפִּיס שְמֵימִי בּוֹ מִכְחוֹלָיו שֶל הָרָקִיעַ
צוֹבְעִים אֶת קַו הָאֹפֶק בְּחַכְלִיל וּבְזָהָב
וּבֹשֶׂם פְּרִיחָתָם שֶל פַּרְדֵּסִים סְמוּמִים מַבְקִיעַ
מֵעֹמֶק פַּרְפוּמֶרְיוֹת שִכְרוֹנוֹ הַמְּאֹהָב
שֶל זְמַן מַבְשִיל גּוּיָאבוֹת, זְמַן שֶל עוֹלְלוֹת בַּכֶּרֶם
וּמַשְּבֵי עֶרֶב כִּרְטִיּוֹת לַחוֹת עַל מֵצַח חַם,
שֶל זְמַן שֶיִּחוּדוֹ מֻבְהָק גַּם אִם אֵינָהּ מֻכֶּרֶת
מִדַּת זַכָּאוּתוֹ לְעַצְמָאוּת שֶבָּהּ נִלְחָם
יָפְיָהּ שֶל הָרוֹמַנְטִיקָה בַּקּוֹדֶקְס הַקָּשוּחַ
שֶל מַדְּעָנֵי אַקְלִים הַמִּתְכַּחְשִים לִגְדוֹל לִסְטָיו
שֶל לֵב מְשוֹרְרִים וַעֲלָמוֹת כְּשֶהוּא מָשוּחַ
בְּשִקּוּיֵי קְסָמָיו שֶל בֵּן חוֹרֵג זֶה שֶשְּמוֹ סְתָיו...

 

 

 

פְּגִישָה בַּגֶּשֶם

מחר, י"ז בחשוון, 21.10.13, עורכת אגודת הסופרים העברים בשיתוף עם מוזיאון בית בַּאוּ בתל-אביב אירוע מיוחד לציון 70 שנה לפטירת שאול טשרניחובסקי. לכבוד אירוע זה ולבקשת אוהבי טשרניחובסקי רבים מבין גולשי סופ"ש שירה מוּגש בזה שיר צנוע, המוּשתת על פגישה שאירעה באמת ובתמים, תמים מאוד...

בַּתַּחֲנָה שֶל קַו 5, שְמַרְיָהוּ לֶוִין, מִתַּחַת
שְׂמִיכַת פִּיקֶה שֶל עַנְנֵי חֶשְוָן סְמִיכֵי אָפֹר
שֶמַּשְפְּרִיצִים דִּמְעוֹת מָטָר כְּמוֹ טַאלְק דָּקִיק שֶל מַיִם
אוֹ שְלַל פְּתוֹתֵי קוֹנְפֶטִי בְּאוּלָם שֶל חֲתֻנּוֹת,
בּבֹקֶר קַר שֶל תֵל-אָבִיב קְטַנָּה וּמַנְדָּטוֹרִית,
בְּתוֹר הַמְּחַכִּים לָאוֹטוֹבּוּס כְּמוֹ לְגוֹדוֹ
רוֹאֶה הַיֶּלֶד טוּר בְּרִיּוֹת עוֹטוֹת מְעִילֵי-גֶּשֶם
וְיוֹדֵעַ שֶאַבָּא שֶלּוֹ מְלֻפָּף בְּאֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא שֶלֹּא
בָּרוּר לוֹ מִי מֵהֶם זֶה הוּא וּמִי הֵם כָּל הַיֶּתֶר
כִּי מֵרֶגַע שֶבּוֹ נִשְמָטוֹת שְתֵּי יָדָיו הַקְּטַנּוֹת שֶעָיְפוּ מִלִּלְפֹּת
אֶת הַגּוּף הַמֻּכָּר הֶעָטוּף בַּמְּעִיל הָאָרֹךְ הֵם כֻּלָּם שָם בְּיַחַד
דּוֹמִים זֶה לָזֶה שֶפָּשוּט אִי אֶפְשָר לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ חוֹמָה
סִינִית כָּזֹאת שֶל זָרוּת וְשֶל אֶרֶג אָטוּם לְחִלְחוּל מֵי הַגֶּשֶם
אַךְ גַּם לְזִהוּי הַמָּדוֹר-לְחִפּוּשׂ-הַקְּרוֹבִים שֶל עֵינָיו הַתּוֹהוֹת
אֶל מִי מֵהֶם לְהִצָּמֵד כָּעֵת שֶכְּבָר עוֹצֵר שָם
הָאוֹטוֹ כְּמִין נֶחָמָה שֶהִגִּיעָה
כִּמְעַט לִפְנֵי צֵאת נְשָמָה.

בְּלֵית בְּרֵרָה, כְּמוֹ מְהַמֵּר, עוֹשֶׂה הוּא אֶן-דֶּן-דִּינוֹ
מִנֹּמֶךְ קוֹמַת בֶּן הָאַרְבַּע שֶלּוֹ בְּעֵינָיו שֶאֵינָן מַגִּיעוֹת
אֶלָּא לְכָל הַיּוֹתֵר עַד מָתְנֵי הַגּוּפִים הַחוֹפְזִים שָם אֶל פֶּתַח
דֶּלֶת הָאוֹטוֹבּוּס, זוֹ הַנִּפְתַּחַת כְּפִיו הַפָּעוּר שֶל הַדָּג
שֶבָּלַע אֶת יוֹנָה הַנָּבִיא וְאָכֵן הוּא חוֹבֵק כְּמוֹ יָדָיו שֶל טוֹבֵעַ
חִיש, כְּגַלְגַּל-הַצָּלָה אֶת מָתְנָיו הַלּוּטִים מְעִיל-גֶּשֶם שֶל מִי
שֶנִּדְמֶה לוֹ פִּתְאֹם שֶזֶּה אַבָּא שֶלּוֹ, וְנִצְמָד אֵלָיו פֶּתַע בְּכוֹחַ
כְּמוֹ אֵיזֶה גוּר מִתְרַפֵּק עַל הוֹרֵהוּ וּכְמוֹ הַתְּמִימוּת עַל טָעוּת.

רַק שֶמֵּחוֹף-מִבְטַחִים זֶה מַרְעִים עָלָיו צְחוֹק הַהוֹפֵךְ בּוֹ לְקֶרַח
אֶת כָּל מַחְזוֹר-דָּמוֹ, וְאֵין זֶה רַעַם שֶל סוּפָה
וְלֹא צְחוֹקוֹ שֶל אַבָּא, כִּי מֵעַל אוֹתָם מָתְנַיִם
שֶהוּא מְחַבֵּק בְּטָעוּת מִקּוֹמַת-לִילִיפּוּט הַפָּתֵטִית שֶלּוֹ
רוֹאֶה הוּא אֵיזֶה גוּלִיבֶר מַפְחִיד וְלֹא מֻכָּר לוֹ
שֶתֵּכֶף עָמַד עַל מַהוּת טָעוּתוֹ שֶל הַיֶּלֶד וְעָט מֵעָלָיו
בְּרֹאש מְקֻרְזָל רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים וְשָׂפָם מִסְתַּמֵּר כִּסְבַך-פֶּרֶא
שֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ הָאַרְיֵה הַשּוֹאֵג בִּכְלוּבוֹ שֶבְּגַן-הַחַיּוֹת
שֶבְּפִנַּת רְחוֹב הֲדַסָּה וּשְלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
לְיַד שְׂדֵרוֹת קָקָ"ל, אוֹ שֶל אָחִיהוּ הַמַּרְעִים
אַרְיָה דוֹמָה בַּלּוֹגוֹ הַמַּקְדִּים תָּמִיד כָּל סֶרֶט
שֶל מֶטְרוֹ-גוֹלְדְוִּין-מַאיֶר, וְכַפַּת אוֹתוֹ אֲרִי
צוֹנַחַת עַל רֹאשוֹ אֲבָל מוּזָר, הִיא לֹא דוֹרֶסֶת
אֶלָּא לוֹטֶפֶת שָם כָּל שְׂעָרָה שֶסָּמְרָה עַד עַכְשָיו מֵאֵימָה
וְהָרַעַם נוֹהֵם בַּמִּבְטָא הָרוּסִי לְאָבִיו הָעוֹמֵד בְּסָמוּךְ לוֹ:
"מַה הוּא נִבְהָל פֹּה הַמָּאלְצִ'יק (הַיֶּלֶד) שֶלְּךָ מִיָּדִי עַל רֹאשוֹ?
אֲנִי, כְּדוֹקְטוֹר מֶדִיצִינִי וּפּוֹאֶט גַּם יַחַד
מַבְטִיחַ לָכֶם שֶפּוֹאֶזְיָה אֵינָהּ מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת" – וְכָאן
הוּא שָב וְלוֹטֵף אֶת הָרֹאש הַקָּטָן וְהַתּוֹר מִתְקַדֵּם לוֹ אֶל דֶּלֶת
הָאוֹטוֹבּוּס אֵלָיו הֵם נִכְנָסִים כִּבְנֵי מָרוֹן.

בָּעֶרֶב, בְּשוּבָם לְבַר-כּוֹכְבָא 67,
קוֹמָה שְלִישִית, עוֹלֶה הַמַּאלְצִ'יק עַל כִּסֵּא-מִטְבָּח
וּמוֹרִיד מִגָּבְהֵי הָאָרוֹן תְּעוּדָה שֶנָּתְנָה לוֹ אֶסְתֵּר הַגַּנֶּנֶת
(זֹאת שֶתִּטְרֹף אֶת נַפְשָהּ אֲבָל לֹא מִפּוֹאֶזְיָה כִּי אִם מִבְּדִידוּת)
וְעָלֶיהָ כָּתוּב שֶהַיֶּלֶד בַּנְדִּיט לֹא קָטָן אֲבָל מָה, גַם שוֹקֵעַ
לֹא פַּעַם בְּמִין חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ כְּמוֹ קוֹלֵט תִּשְדּוֹרוֹת עֲלוּמוֹת
מֵאֵיזוֹ מַמְלָכָה סוֹדִית שֶל כַּת פַנְטַזְיוֹנֶרִים
שֶהוּא כְּאִלּוּ מִין סוֹכֵן כָּפוּל שֶלָּהּ, וְעַל
הַתְּעוּדָה הַזֹּאת מֻדְבָּק, עַל תֶּקֶן שֶל גֻּשְפַּנְקָה
שֶל מָה שֶקָּרוּי אָז הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי שֶל פַּעַם, בּוּל
שֶמִּתּוֹכוֹ נִגְלִים לוֹ שוּב אוֹתָהּ רַעֲמַת-פֶּרֶא
וְאוֹתוֹ שְׂפַם-אֵימִים שֶנִּרְאָה לוֹ הַבֹּקֶר
בַּתּוֹר הַמִּשְׂתָּרֵךְ לָאוֹטוֹבּוּס שֶל קַו 5,
וְהוּא יוֹרֵד מִן הַכִּסֵּא וְרָץ עִם זֶה, אֶכְּסְטָטִי
לְאַבָּא וְשוֹאֵל אוֹתוֹ: "זֶה לֹא אוֹתוֹ הַדּוֹד
שֶאָמַר עָלַי מַאלְצִ'יק?" וְאַבָּא אוֹמֵר לוֹ: "זֶה ד"ר שָאוּל טְשֶרְנִיחוֹבְסְקִי,
זֶה שֶלִּטֵּף אֶת רֹאשְךָ וְהִבְטִיחַ לְךָ שֶזֶּה לֹא מִדַּבֵּק."

הַיֶּלֶד חוֹזֵר וּמַבִּיט בּוֹ, בַּבּוּל, וְהַדּוֹד לֹא מַפְחִיד כְּבָר, לְהֶפֶךְ:
מַשֶּהוּ רַךְ וַאֲפִלּוּ צוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּתּוּגַת מַבָּטוֹ.
מָה שֶאוֹתוֹ הָאֲרִי הַשּוֹאֵג בְּמִבְטָא שֶל בֶּן קְרִים לֹא יוֹדֵעַ
וּמָה שֶהַיֶּלֶד עָתִיד לְגַלּוֹת תּוֹךְ שָנִים, בֵּין הַרְבֵּה לְחִישוֹת
הוּא זֶה שֶתּוֹךְ זְמַן לֹא אָרֹךְ מִן הַתּוֹר בִּשְמַרְיָהוּ לֶוִין וּבַגֶּשֶם
הַהוּא, הַדּוֹמֵעַ דְמָעוֹת עִבְרִיּוֹת, יִתְמוֹטֵט הָאֲרִי בְּתָאָהּ
שֶל נְזִירָה בּוֹדֶדֶת, רוּסִיָּה וּפְּרָבוֹסְלָאבִית
שֶפַּעַם הָיְתָה זוּגָתוֹ לְחַיִּים וּפִתְאֹם הִיא עֵדָה לְמוֹתוֹ
לֹא מִפּוֹאֶזְיָה כִּי אִם מִלּוֹקֶמְיָה, אֶצְלָהּ, בַּמִּנְזָר שֶמִּמֶּנּוּ
הִבְרִיחוּ אוֹתוֹ, כָּך סִפְּרוּ שָם בִּדְחִילוּ וּרְכִילוּ חוּגִים יוֹדְעֵי-סוֹד,
מִיָּד לַ"הֲדָסָּה" בְּהַר-הַצּוֹפִים פֶּן יֹאמְרוּ מוֹרְדֵי-אוֹר כִּי הַשִּיקְסֶע
זֹאת שֶגָּרְמָה לוֹ לִכְרֹעַ לְנֹכַח פִּסְלוֹ שֶל אַפּוֹלוֹ כִּשְּפָה
שוּב אֶת נַפְשוֹ וְצָרִיךְ לְהַכְשִיר בְּחוֹתַם הַבָּדָ"צ שֶל גְּלַאט כֹּשֶר
לֹא רַק אֶת שְמוֹ אֶלָּא גַם אֶת עַרְפֶל נְסִבּוֹת פְּטִירָתוֹ וּמְקוֹמָהּ.

וְרַק טָעוּת אַחַת, שֶל הַפּוֹאֶט וְשֶל הַדּוֹקְטוֹר,
יִזְכֹּר תָּמִיד הַיֶּלֶד מֵאוֹתוֹ לִטּוּף חָטוּף
בְּהִתְיַסְּרוֹ עִם כָּל עִלְּגוּת שִירָיו שֶלּוֹ כָּל לַיְלָה:
פּוֹאֶזְיָה הִיא כֵּן מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת
שֶטֶּרֶם הֻמְצָא לָהּ חִסּוּן...

 

 

 

ניסן

אֵין חֲטוּבוֹת כִּשְעוֹת הַשֶּקֶט הָרָפוּי,
גָּזִית גְּבוּשָה וּמְסֻתָּתָה בִּינוֹת וָרֹגַע.
נִיסָן בָּשֵל, נִיסָן נִנּוֹחַ וְשָפוּי
מֵנֵץ בָּךְ שוּב אֶת כּוֹכָבַיִךְ, נֹגַה-נֹגַה.

כְּמֵאֵלָיו, כְּמֵאֵלָיו נוֹגֵן שִקְטוֹ
וּשְרַב לֵילוֹ כִּכְפִיר אֻלַּף וְלֹא יָרֵעַ.
וְנַהֲמוֹת הַיָּם שַכּוֹת וְכָל שִקְתוֹת-
הַדּוּמִיָּה מָלְאוּ נִיחוֹחַ וְיָרֵחַ.

אַתְּ הֲלוּמָה אֵלָיו לֵאמוֹר: נִיסָן, נִיסָן,
כָּבְדוּ, כָּבְדוּ עַל צַוְּארוֹתֵינוּ חֵילוֹתֶיךָ.
אִם לֹא יוּהַס מְעַט הַשֶּקֶט וִירֻסַן
עוֹד יַטְרִיפוּנוּ הַשְּפוּיִים בְּלֵילוֹתֶיךָ...

 

 

 

סִיוָן

שְבִילֵי הַוָּאדִי רְדוּפִים בְּהַרְדּוּפִים
בְּיָרֹק, בְּוָרֹד, בְּלָבָן.
בַּמִּדְרוֹנוֹת, מֵרוֹם לִתְהוֹם, כַּהֲדוּפִים
גּוֹלְשִים
וּמִתְפַּלְּשִים
פַּלְגֵי סִיוָן.

וּכְמוֹ מֵרוֹץ-שְלִיחִים מִסְּבַךְ לִסְבָךְ מוֹסְרִים
צְלָלִים לַבֻּסְתָּנִים בְּשֹוֹרוֹת קְרִירוֹת
וּזְהַב חַמָּה דִבְשִי מַבְשִיל אֶת הַבָּסְרִי
בַּתַּפּוּחִים וּבַחֲזוֹת הַנְּעָרוֹת.

הַקַּיִץ מִסְתַּוֶּה בְּאַשְלָיַת שִלְהֵי אָבִיב
וּבַכְּרָמִים מַמְתִּיק הַצּוּף סוֹדוֹת
כְּמוֹ מְזִמָּה יֵינִית עִם הֶרְיוֹנֵי הָעֲנָבִים
מוּל הִשְתַּבְּלוּת הַקֶּמַח בַּשָּׂדוֹת.

וְכָל הָעִצְבוֹנוֹת כֻּלָּם וְכָל הַיֵּאוּשִים
קַדִּים פִּתְאֹם מוּל תְּכֵלֶת אַפִּרְיוֹן
הַמֹּלֶךְ הַשֹּוֹרֵף אוֹתָם בְּרֶחֶם הַחוּשִים
הַסְּחַרְחָרִים
מִיֹּפִי
וּפִרְיוֹן.

 

 

פרופ' יוסי גמזו, סופר, משורר ופזמונאי. פירסם עד כה למעלה מ-30 ספרים בסוּגות שונות וזכה ב-12 פרסים בישראל, בארה"ב ובאוסטרליה. שירתו נחלקת לשירה חברתית-אקטואלית, לשירה לירית ולשירה אֶפּית (פּואמות רחבות נשימה על פּוּשקין, אלכסנדר פּן, י. ח. ברנר, נפתלי הרץ אימבּר, "אפּיפיור הסוּריאליסטים" אנדרֶה בּרֶטון ועוד). בתחום השירה ראו עד כה ספריו הבאים: "ארצות הצמאון" (1971), "כְּליל הַחֹרֶש"(1971), "פּעמוני עין-כּרם" (1974), "ירושלים: חלילי געגוע" (1974), "קַסטַניֶטוֹת בַּדם" (1976), "עמוק בלילה, עמוק בירושלים"
(1977), "לענדער פוּן דָארשט" (1978). בימים אלה ראה אור גליונו החדש של כתב-העת "אפּיריון" המוקדש ברוּבּו לפּואמה חריפה ומקיפה ביותר שלו על מצב העוני ותנועת המחאה בישראל. בכל ערב שבת נפתחת ברשת ב' התוכנית השבועית "שישי אישי" בהקראת שיר פוליטי-אקטואלי מפּרי-עטו. בימים אלה הוא שוקד על כתיבת רומאן רחב-יריעה ועל תרגום חדש של הסונטות השייקספּיריות.

 

===============

המשורר יוסי גמזו בויקיפדיה

המשורר יוסי גמזו בלקסיקון הספרות העברית החדשה

שיחות עם המשורר פרופ' יוסי גמזו על שירתו של נתן אלתרמן

 

שירו של המשורר יוסי גמזו - בשעות הקטנות של הלילה; שר; אריק איינשטיין

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

 

לסיפור של יוסי גמזו " דם המכבים"

לסיפור של יוסי גמזו "סיפור יום כיפור"

למדור האקטואליה של יוסי גמזו - לחכימא בגמיזא

יוסי גמזו - שיר: פגישה בגשם

 

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש מספר 10