שחייהצילום: דינה גונה

גַּם הַשְּׂחִיָּה הַיָּפָה

תַּגִּיעַ לִבְסוֹף אֶל הַחוֹף,

אֵלָיו נַעֲלֶה בִּתְנוּפָה

תַּיָּרִים שְׁקוּפִים בָּאֵינְסוֹף,

 

מַקְדִּישִׁים כָּל דַּקָּה לְאִתּוּר

צְלִיל הַנֵּבֶל הַהוּא, הַמֻּזְהָב,

אַךְ הַשִּׂיחַ כְּבָר רֵיק מִדִּבּוּר,

וּבֶעָלִים רַק נוֹצָה מִכָּנָף

 

וְהֵד מֵיתָרִים מִמֶּרְחָק

נוֹשֵׂא אֵיזֶה רֶמֶז שֶׁל שִׁיר

שֶׁאִישׁ מֵעוֹלָם לֹא מָחַק

וְאִישׁ לְעוֹלָם לֹא יַכִּיר.

 

 

בלי פּיצ'י, בבית הקונפדרציה

כְּבָר שָׁנָה. וְלִכְבוֹדְךָ נִקְבָּץ אוּלָם מָלֵא

שֶׁל אוֹהֲבֶיךָ. נִלְחָמִים בַּשִּׁכְחָה,

קוֹרְאִים. וּמָה עוֹבֵר עָלֶיךָ

עַכְשָׁו וּבַיָּמִים הָאֲחֵרִים, בְּהֶעְדֵּרְךָ?

 

אִם אֵין לְךָ עֵט אוּלַי הַנֶּפֶשׁ

הִיא זוֹ שֶׁכּוֹתֶבֶת, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ שִׁירִים.

אוּלַי כָּעֵת הָעֲנָנִים דַּפֶּיךָ

וְאַתָּה צוֹעֵד כְּמוֹ בֵּין הָרִים

מְכֻנָּף בְּסַנְדָּלֶיךָ,

פָּנֶיךָ הֲדוּרֵי זָקָן וּמוּאָרִים.

 

הֱיֵה בְּטוֹב, בְּנָהּ וְאוֹהֲבָהּ שֶׁל הָעִבְרִית.

אֲנַחְנוּ כָּאן, בְּעִיר הַנֵּצַח,

דְּרוּכִים וַחֲמוּשִׁים, שׁוֹמְרִים עַל הַשְּׁעָרִים.

 

קרקס

קָנִינוּ כַּרְטִיסִים וְנִכְנַסְנוּ לֶחָלָל

שֶׁמִּלֵּא אֶת רֵאוֹתַיִךְ הַפְתָּעָה.

אֶת הַצִּפִּיָּה לַלּוּלְיָנִים הֵקַלְנוּ

בְּפּוֹפְּקוֹרְן וּבְמִיץ מְמֻתָּק.

הִתְנַשֵּׂאת אָז לְגֹבַהּ

מֶטֶר וַחֲמִשָּׁה. אֲנִי זוֹכֵר לְפִי

הַסִּימָנִים עַל הַמַּשְׁקוֹף.

הַכָּרוֹז פָּרַץ אֶל הָרְחָבָה וְיָרָה בְּדִיחוֹת

אֲבָל אֲנִי הִתְרַכַּזְתִּי בָּאַף הָאָדֹם

שֶׁנִּקְשַׁר לְאָזְנַיִךְ בְּחוּט.

 

הַבֹּקֶר עָבַרְתִּי לְיַד הַשָּׂדֶה

שֶׁבּוֹ עָמַד הַקִּרְקָס. נִזְכַּרְתִּי בַּמֶּתַח

שֶׁבֵּין הַמּוֹשָׁבִים, כְּשֶׁחוּטִים סְמוּיִים

הֵנִיפוּ רַקְדָנִית אֶל תִּקְרָה אֲפֵלָה

וּכְשֶׁיָּרְדָה מִתַּרְגִּילֶיהָ אֵיךְ נָשַׁמְתְּ בַּהֲקַלָּה.

מִבַּעַד לַזְּמַנִּים אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת גּוּפֵךְ

צוֹחֵק מִכַּף רֶגֶל עַד בְּלוֹנְד

וְשׁוּב אֲנִי נוֹתֵן לָךְ יָד

וְצוֹעֵד אִתָּךְ אֶל חֻפַּת הָאֹהֶל,

אַבָּא קַל כְּמוֹ בָּלוֹן.

 

התעמלות אמנותית

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ אִתִּי

כְּמוֹ לֹא עָבַרְנוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה,

אַךְ עַל כְּתֵפַי תְּלוּיָה בִּתִּי

וְגַם לְסַנְטֵרֵךְ צוּרָה שׁוֹנָה

 

וּשְׁנֵינוּ מִתְיַשְּׁבִים עַל הַסַּפְסָל

שֶׁמּוּל אוּלַם הַהִתְעַמְּלוּת,

בּוֹ הַבָּנוֹת לוֹמְדוֹת שִׁוּוּי מִשְׁקָל,

תְּנוּפַת חִשּׁוּק לְקוֹל הַלְמוּת

 

רַגְלֵי הַמַּדְרִיכָה הַקְּבוּצָתִית,

שֶׁמַּדְגִּימָה לָהֶן שְׁפָּגָט.

וְאֵיךְ אֶחְמֹק מִתּוֹדַעַת מוֹתִי

כְּשֶׁעֲבָרִי מִכָּל פִּנָּה נִבָּט?

 

השירים מתוך ספר שיריו העשירי של רפי וייכרט "בקווים דקים" קשב לשירה, 2012

 

 

פזמון לילי לרוכבת אופניים

בַּקֶּצֶב הַנּוֹבֵעַ מֵרַגְלַיִךְ

בַּקֶּצֶב שֶׁהוֹדֵף אֶת הַדְּוָשׁוֹת

בָּעֶצֶב הַמְלַוֶּה אֶת גַּלְגַּלַּיִךְ

בָּעֶצֶב שֶׁמּוֹלֵךְ עַל הַתְּחוּשׁוֹת

 

בָּרֶצֶף שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת חַיַּיִךְ

בָּרֶצֶף שֶׁאֵינֶנּוּ אֶלָּא שֹׁד

בַּקֶּצֶף שֶׁנִּתָּז מִבֵּין גַּלַּיִךְ

בַּקֶּצֶף שֶׁעוֹלֶה מִתְּהוֹמוֹת

 

בַּמֶּלֶל שֶׁמֵּצִיף אֶת הָאָזְנַיִם

בַּמֶּלֶל שֶׁהוֹרֵס הַלְּבָבוֹת

בַּהֵד הַמִּתְפּוֹגֵג שֶׁל מֶחֱווֹתַיִךְ

בַּהֵד אֲשֶׁר נִבְלָע בֵּין רְחוֹבוֹת

 

בַּנְּשִׁיקָה הַמְצַמְרֶרֶת אֶת שְׂפָתַיִךְ

בַּנְּשִׁיקָה הַמְרַחֶפֶת עַל בּוֹרוֹת

בַּיְלָלָה שֶׁנִּשְׁלְחָה בְּעִקְּבוֹתַיִךְ

בַּיְלָלָה אֲשֶׁר גּוֹדֶשֶׁת חֲצֵרוֹת

 

 מתוך ״ גג החשכה - מבחר שירים״

 

 

שיר על הלשון

אֲנִי נוֹעֵץ סִכָּה בַּלָּשׁוֹן
וְרוֹאֶה אוֹתָהּ מְדַמֶּמֶת.
עַכְשָׁו אֲנִי חוֹקֵר אֶת נְקֻדַּת
הַדָּם הַמְבַעְבַּעַת, הַחַמָּה,
שֶׁהִיא פֶּרַח אַרְגָּמָן כֵּהֶה
בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה הַמְחֻסְפָּס וְהַלָּבָן
שֶׁל הַלָּשׁוֹן.

 

 

 

ימים בהולים

יָמִים שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ מִלִּים
לִמְהֹל בֶּהָלָה.

"הַמְּצִיאוּת עוֹלָה עַל כָּל דִּמְיוֹן"
אַתָּה אוֹמֵר וּמִתְכַּוֵּן
שֶׁלַּמְּצִיאוּת פַּכִּים מִשֶּׁלָּהּ.

יָמִים שֶׁאֵין מָשְׁלָם.
יֹפִי בָּהִיר נֶעְכָּר
כֶּעָנָן. הִלָּה
שְׁסוּעָה הַמַּבְהִירָה אֶת הַשָּׁלֵם.

 

 

 

ריקוד נבלם

אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת
אֶת מַה שֶּׁהָלַךְ לְאִבּוּד. לְפָנַי,
בְּמֶרְחַק פְּסִיעוֹת,
אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ הוֹרַי.

אֲבָל אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָרִקּוּד נִבְלָם.
אַף שֶׁעוֹדֶנּוּ כָּאן, מִשְׁפָּחָה לְרֶגַע,
הַפִּירוּאֶט מְגַשֵּׁשׁ אַחַר צְלִיל נֶעְלָם
וְהַצַּעַד נִגְרָר.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת גַּבָּם אוֹזֵל אֶל מוֹצָא
הָרְחוֹב. דְּמֻיּוֹת־עֶרֶב בְּזָוִית חַיַּי.
כְּמוֹ הָיִינוּ מְשֻׁלָּשׁ חַי
וּבְכָל זֹאת גֵּאוֹמֶטְרְיָה שֶׁל הַחְמָצָה.

 

 

 

עוד מעט

עוֹד מְעַט דָּבָר לֹא יִשָּׁאֵר
מֵהָרֶגֶשׁ הַדָּחוּס מֵהָרֶגֶשׁ הַבּוֹעֵר
מִישֶׁהוּ יִשְׁקַע, מִישֶׁהוּ יְאַחֵר
עוֹד מְעַט דָּבָר לֹא יִשָּׁאֵר.

עוֹד מְעַט הַכֹּל כְּבָר יִתְבַּהֵר
מַה בְּדִיּוּק הָיָה, לְאָן זֶה מְמַהֵר
מַשֶּׁהוּ יַעֲבֹר סַף, מַשֶּׁהוּ יִתְעוֹרֵר
עוֹד מְעַט הַכֹּל כְּבָר יִתְבַּהֵר.

עוֹד מְעַט הַנֶּפֶשׁ תֵּחָשֵׂף
לִפְנֵי עִדָּן חָדָשׁ לִפְנֵי עִדָּן עָיֵף
טַוַּס הַחִזּוּר יִתְקַפֵּל, תֵּבַת הָרֵאוֹת תְּעוֹפֵף
עוֹד מְעַט הַנֶּפֶשׁ תֵּחָשֵׂף.

עוֹד מְִעַט מִתּוֹךְ תִּלֵּי מִלִּים
תִּבְקַע יֵשׁוּת סְמוּיָה, יַחֲרֹג דָּבָר אַלִּים
הַפָּנִים יִתְכַּוְּצוּ לְאֶגְרוֹף, הַזֶּרַע יִנָּתֵז בֶּעָלִים
עוֹד מְעַט מִתּוֹךְ תִּלֵּי מִלִּים.

 

 

 

לבתי

הִתַּזְתִּי אוֹתָךְ בְּעֵינֵי הַמָּוֶת
שֶׁלְּרֶגַע הֵסֵב אֶת פָּנָיו.
מִי יִתֵּן שֶׁעֲצִימַת עֵינָיו
תִּהְיֶה לָךְ נֵצַח מְאֻשָּׁר.
זֶה מַה שֶּׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ הַבָּשָׂר, בִּתִּי,
לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמֵנוּ בַּבָּשָׂר.

כְּשֶׁתַּתְחִילִי לְדַבֵּר אוּלַי אֲגַלֶּה בְּקוֹלֵךְ
אֶת מַה שֶּׁשִּׁירַי נִסּוּ לֶאֱצֹר.
אֲנִי מְצַפֶּה לָךְ בְּלִי פְּנִיּוֹת
כְּמוֹ הִתְאָרְכָה עוֹנַת הָאוֹר
וְיֵשׁ פְּנַאי לַהִתְגַּלּוּת מִגּוּף אִמֵּךְ.

אֲלַמֵּד אוֹתָךְ לָלֶכֶת אִם תְּלַמְּדִי אוֹתִי לִחְיוֹת.

 

 

 

בסוף

בַּסּוֹף זֶה מִתְאַזֵּן
בַּסּוֹף זֶה נֶעְלָם
בַּסּוֹף זֶה מִתְאַיֵּן
גַּם אִם הָיָה מֻשְׁלָם

בַּסּוֹף זֶה נֶעֱקָף
בַּסּוֹף זֶה נֶעֱזָב
הַכֹּל הָיָה מַקָּף
בֵּין מוֹעֲדֵי כָּזָב

בַּסּוֹף אַתָּה נִשְׁאָר
כְּמוֹ שֶׁהָיָה תָּמִיד
עִם אַיִן בֶּעָבָר
וּמְעַט מְאֹד עָתִיד

 

השירים מתוך האסופה "גג החשיכה" , הוצאת אבן חושן 2013

 

קישורים חיצוניים 

המשורר רפי וייכרט בויקיפדיה

הספר "גג החשכה" לרכישה באינדיבוק 

 

המשורר רפי וייכרט קורא משיריו בפסטיבל "שער", הליקון, 2009

 

המופע "חוטים" - רפי וייכרט ועודד גדיר

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש מספר 5