מרפסת

עָשִׂיתִי מִרְפֶּסֶת כְּמוֹ בִּפְנוֹכוֹ שֶׁל בַּיִת
מִחוּץ לַחַלּוֹן – וִילוֹנוֹת מְשֻׁבָּצִים קְשׁוּרִים בְּסֶרֶט,
עַל יַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה – תְּמוּנָה צִבְעוֹנִית,
וְסֶרְוִיס עַל הַשֻּׁלְחָן מְצֻפֶּה חֹמֶר נֶגֶד גֶּשֶׁם
וּמוֹבַּיְל חִנָּנִי
וּפְרָחִים טְרִיִּים.
כְּמוֹ גֶּרֶב שֶׁהָפְכוּ וּמָשְׁכוּ
הַבַּיִת מִתְאָרֵךְ וּפְנִימוֹ הַחוּצָה.
וְלִי, שֶׁאָסוּר לָהּ לָצֵאת מֵהַבַּיִת,
יֵשׁ מֶרְחָב גָּדוֹל יוֹתֵר לְהִסְתּוֹבֵב בְּתוֹכוֹ.

ניקוד מכוון

הַמִּדְבָּר שֶׁלִּי אֵינוֹ צִיָּה
וַאֲנִי רוֹוָה בּוֹ מַיִם רַבִּים
מְרַעַנְנִים אֶת שְפֹכֶת הַלֵּב וְהֶמְיַת הַמִּלִּים
זוֹרְמוֹת מִן הָעֵט כְּמוֹ תְּנוּעָה בְּלִי תַּמְרוּר
נֶעֱצָרוֹת לְנִקּוּד מְכֻוָּן לִפְרָקִים
מוּל הַר שָׁחוּם מְקַפֵּל מַשְׁמָעוּת,
בְּאוֹרִיגָמִי מִשְׁפָּטִים אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אָבָק בְּכַוָּנָה רַבָּה:
יֵהָפְכוּ הָרָקוּב
וְהַכָּאוּב לִשְׂעוֹרָה וּלְדָּגִים
שׂוֹחִים בַּמִּדְבָּר

צועק הכאב אל הזמן

הַמָּוֶת הוּא מַצָּע נִפְלָא לְדִבּוּרִים
הַקַּרְקַע פּוֹרִיָּה לְמִלִּים
מַמְרִיאִים מִמֶּנּוּ קִינוֹת וְשִׁירִים
וּמָה אֲנַחְנוּ
מַה חַיֵּינוּ בִּלְעָדָיו.
הַכְּאֵב וְהַזְּמַן מְחֻבָּרִים כִּתְאוֹמִים,
מוֹדֶדֶת שׁוּב, מַאֲרִיכָה קִצּוּרִים
צוֹעֵק הַכְּאֵב אֶל הַזְּמַן
לֵךְ
מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו
אוֹמֵר לוֹ
עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ
שָׁמַר זֶה עַל יַעֲרוֹתָיו הַסְּבוּכִים שֶׁל זֶה הַרְבֵּה
יוֹתֵר מִדַּי
הַתְּעָלוֹת שֶׁנֶּחְפְּרוּ בְּצַעֲדֵי הַמִּשְׁמָר
כְּבָר לֹא מַזְרִימוֹת מַיִם.

לדבר באמת

תֵּכֶף נִגְמָרוֹת לָנוּ הַמִּלִּים
הוֹלְכוֹת וְנֶחְמָסוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים
כְּמוֹ רַבִּיקוֹביץ' שֶׁלָּקְחָה לָנוּ אֶת חֶמְדָּה
וְהַמְּמֻכֶּנֶת
וּכְמוֹ ווֹלַךְ שֶׁלָּקְחָה אֶת הָעוֹלָה וְהַיּוֹרֶדֶת
כְּמוֹ אֲבִידָן שֶׁלָּקַח אֶת הֶחָרָא מִוָּאדִי מוּסְרָרָה
וְהִשְׁאִיר לָנוּ אֶת הַגַּסּוּת
שֶׁלֹּא מְאַפְשֶׁרֶת רֶמֶץ עֲדִינוּת
נִגְנָזוֹת גַּם יוֹצְרוֹת וּקְרוֹבוֹת (מֵהַפִּיּוּטִים)
וְכָל אֵלֶּה מִתְּהִלִּים
וְאַחֲרֵי שֶׁיִּגְמְרוּ כֻּלָּן נִצְטָרֵךְ לְהַמְצִיא כַּמָּה אוֹ שֶׁנַּתְחִיל לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת
נָשִׂים לֵב שֶׁחַיָּבִים

מפאת הכיוון

אֲנִי עָמַדְתִּי בְּצַד שְׂמֹאל שֶׁלּוֹ
וְקֹדֶם הַסַּנְטֵר שֶׁלּוֹ הִסְתּוֹבֵב שְׂמֹאלָה
וְאַחַר כָּךְ שְׁלוֹשָׁה סֶנְטִימֶטְרִים גֹּבַהּ הַפֶּה שֶׁלּוֹ
אַחַר כָּךְ אֶת רְצוּעַת הַפֶּה וְהַלְּחָיַיִם יָכֹלְתִּי כְּבָר לִרְאוֹת
וּפַס הָעֵינַיִם אַחֲרֵיהֶן
וּרְצוּעַת הַמֵּצַח הִסְתּוֹבְבָה אֵלַי אַחֲרוֹנָה
יַחַד עִם הַבְּלוֹרִית שֶׁהִתְנוֹפְפָה דַּוְקָא אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי
וּבִזְמַן שֶׁכָּל רְצוּעָה הִתְקַדְּמָה שְׂמֹאלָה לִקְרָאתִי
הַשְּׁאָר עָמְדוּ קְפוּאוֹת
וְחִכּוּ
כָּמוֹנִי
לִרְאוֹת מַה יַגִּיד פְרוֹיְד
וּבְאֵיזוֹ מַהְפֵּכָה אוֹ גִּילְיוֹטִינָה אֲנַחְנוּ נוֹפְלִים מְקֻצָּצִים וְנִטְחָנִים עַכְשָׁו
וְאָז חָשַׁבְתִּי שֶׁאִלּוּ הַסֵּדֶר הָיָה הָפוּךְ
וְהַבְּלוֹרִית עִם קִמְטֵי הַמֵּצַח הָיוּ מִסְתּוֹבְבִים וְנִנְעָצִים בִּי רִאשׁוֹנִים
אֲפִלּוּ עוֹד לִפְנֵי הָעֵינַיִם שֶׁצּוֹחֲקוֹת שֶׁלּוֹ
הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לוֹ סְטִירָה
וְשׁוּם דָּבָר מִזֶּה לֹא הָיָה קוֹרֶה

הבור והמור

לָשׁוֹן עַל לָשׁוֹן נוֹפֵל מִתְרוֹמֵם נֶחְבָּל וְנוֹפֵל
מִפֹּה לְפֹה עוֹבְרִים אֶנְזִימִים, תְּשׁוּקוֹת וּכְאֵב רוֹצֶה לְהִנָּדֵף
בַּנְּשִׁיקָה עוֹבְרִים רֹק, חֵשֶׁק וְרָצוֹן לְהִגָּאֵל
לְפִיתָה בִּלְפִיתָה לֹא מְשַׁחְרֶרֶת מֵהַבּוֹר וּמֵהַמֹּר
הַדּוֹלֵף אֶת הָעֹנֶג דּוֹלֵף גַּם תְּהוֹם.
כּוֹתֶבֶת אוֹתִי לִפְעָמִים
נְדִירוֹת גַּם אוֹתְךָ מַדִּירָה מִשִּׁירָה
יְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת

השירים מתוך "מטמון של שממיות", הוצאת פרדס, 2018

קישורים חיצוניים

"מספר הסיפרים" באתר של הוצאת פרדס

תרצה פוסקלינסקי שחורי ב"סלונט"