מעשה בנגר

בְּשׁוֹט שֶׁל גְּמַלִּים הֵם הִכּוּנִי,
הַכֵּה, וַחֲזֹר וְהַכֵּה,
יַעַן אֲשֶׁר אָהַבְתִּי
נַגָּר צָעִיר וְיָפֶה.

עִם לֵיל לֶהָרִים נִמְלַטְתִּי,
אֶלֶף אַלְפֵי כּוֹכָבִים,
מֵימֵי מַעֲיָן שָׁתִיתִי,
לִקַּטְתִּי בֵּיצֵי שַׂלְוִים.

אַךְ לֹא נִשְׁאֲרוּ לִי סִיגַרְיוֹת
וְהֻכְרַחְתִּי לָרֶדֶת לַכְּפָר,
קְבוּצַת צְעִירִים מְצָאַתְנִי
וּמָשְׁחָה אֶת פָּנַי בְּעָפָר.

וְרַבִּים הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ,
אַךְ לִי לֹא הָיָה אִכְפַּת,
יַעַן נַגָּר אָהַבְתִּי,
וְלִבִּי בְּלִבּוֹ נִלְפַּת.

וּפִתְאוֹם נַגָּרִי נִצַּב שָׁם
צוֹחֵק בְּקוֹל גַּס וְנִחָר,
יַעַן אֲשֶׁר רָאַנִי
וּפָנַי מְכֻסִּים בְּעָפָר.

בְּלִי הִסּוּס סַכִּינִי שָׁלַפְתִּי
וְשִׁסַּפְתִּי אֶת שְׁתֵּי לְחָיָיו,
נַגָּרִי אֵינֶנּוּ יָפֶה עוֹד
וַאֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֹהַב.

 

 

 

בן

אֱמֹר לִי, בֵּן, לְאָן תַּבִּיט?
וּכְשֶׁתַּבִּיט – מֵאָן תַּבִּיט?
בַּמַּעֲרָב זוֹהֵר שָׁבִיט,
וּמִתַּחְתַּי מוֹשַׁב עָבִיט.

אָבִיךָ – זֶרַע רַע יַנְבִּיט.
דְּבַר מָה יִקְדַּח בּוֹ בַּעֲוִית,
לֵילוֹת כְּמוֹ יָמִים יַשְׁבִּית,
בַּמַּעֲרָב זוֹהֵר שָׁבִיט.

 

 

 

מכור

אַתָּה מָכוּר לַסַּם, אֲנִי מָכוּר לְךָ,
כָּל הִתְמַכְּרוּת מָרָה, וַאֲסוֹנָהּ עִמָּהּ.
אַתָּה כְּדֵי לִחְיוֹת שָׁלוֹשׁ זְרִיקוֹת צָרִיךְ,
אֲנִי, כְּדֵי לִנְשֹׁם – נְשִׁיקָתְךָ תַּסְפִּיק.

בֵּין סוֹחֲרֵי הַמָּוֶת תְּשׁוֹטֵט יוֹם יוֹם,
צָמֵא לִמְנָתְךָ, נִדּוֹן בַּגֵּיהִנּוֹם,
אֲסִיר זִכְרוֹן זְוָעָה, נִבְעָת מִמַּצְלֵמָה
אֲשֶׁר תַּקְפִּיא לָעַד אֶת פֶּצַע קִיּוּמְךָ.

אֲנִי אַמְתִּין. אַמְתִּין. אַמְתִּין וְלֹא אֶחְדַּל,
אֶנְדֹּד בֵּין הָרוֹפְאִים, אֶקְרָא כָּל מַאֲמָר,
וּבֵין אִם תִּגָּמֵל, אוֹ אִם תַּמְשִׁיךְ לִגְסֹס –
לִנְטֹשׁ כְּבָר לֹא אוּכַל. הֲזוֹ תְּחִלַּת הַסּוֹף?

 

 

 

התקדשות

וִתַּרְתָּ עַל רְכוּשׁ, קוֹרַת גַּג, הַשְׂכָּלָה,
וּבְשִׁשָּׁה-עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ, לְעֵת בֹּקֶר, הִתְקַדַּשְׁתָּ,
בְּלִי בֶּגֶד חֲגִיגִי, לְלֹא מִלִּים שֶׁל טֶקֶס,
הָפַכְתָּ לִהְיוֹת לְזֶה אֲשֶׁר אֵינוֹ.

וּמִי יֹאמַר לִי מָה יָקָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?
מִי יְלַמְּדֵנִי מָה מַכְאִיב?
אֶל מוּל עֵינַי אַתָּה נִגָּר, חוֹמֵק מִכָּל צוּרָה,
עָנָן מָתוֹק שֶׁל אִי-קִיּוּם, מַזְרֵק שֶׁלֹּא יַכְזִיב.

 

 

 

הווה

הֹוֶה! עִלַּת הַכֹּל!
אַתָּה תְּסִיסַת הָעֲלוּמִים וּבַזְּקֵנִים מַכְאוֹב קוֹדֵחַ,
אַתָּה הַהֶרֶף הַקְּצַרְצַר שֶׁבְּדָמִי יִזְרֹם לָעַד.
אִמִּי לֹא בָּאָה לָעוֹלָם, אֶת שְׁמִי אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ,
לְךָ וּלְמַעַנְךָ אֶחְיֶה כָּל רֶגַע בְּנִפְרָד.

הֹוֶה! עִלַּת הַכֹּל!
עֶשְׂרִים שָׁנִים וְעוֹד אַחַת אֶמְכֹּר בְּלֵב רָגוּעַ.
מָה לִי וּלְמִטָּה רַכָּה, מָה לִי וּלְמִשְׁפָּחָה?
אָמוּת בְּכָל שְׁנִיָּה, כָּל יוֹם הַרְחֵק אַגִּיעַ,
הַרְחֵק מִכָּל אֲשֶׁר יֵדַע אֵי פַּעַם בֶּן תְּמוּתָה.

 

 

 

יום קיץ

וּבַשָּׁמַיִם בָּעֲרָה הַשֶּׁמֶשׁ אֲדֻמָּה
וְהַזֵּעָה עַל פָּנַי נִגְּרָה וְנִגְּרָה
וְהֶבֶל יָצָא מִנִּקְבֵי נִשְׁמָתִי וְחָזַר וּבָא
וּבִקַּשְׁתִּי לָשִׁיר אַךְ צַעֲקָתִי נֶאֶלְמָה.

וְנִשְׂרַכְתִּי בָּרְחוֹבוֹת מֻכֶּה בְּאֵימָה
וְאֵין סַם בִּוְרִידַי וְכֻלִּי רְעָדָה
וַחֲלוֹמוֹתַי בְּעָתָה וִיקִיצָתִי אֵין לְמָה
וּמָזוֹר לְנַפְשִׁי לֹא נִמְצָא לֹא נִמְצָא.

וּלְךָ, אֱלֹהַי, שֶׁקְּרָאתִיךָ דְּמָמָה
וְאֶל מוּל שְׁתִיקָתְךָ שְׁתִיקָתִי עֱנוּתְךָ
וּרְחוֹבוֹת תֵּל אָבִיב לוֹהֲטִים כִּכְוִיָּה
וּבֵינֵיהֶם אֲנִי חַי, אַךְ רוּחִי כִּגְוִיָּה.

וָאֶצְעַק בְּקוֹלִי הוֹ עִיר חַטֵּאָה
אַךְ שִׁבְרִי מִי יִשְׁמַע אִם נַפְשִׁי עֲרֵלָה
וְגוּפִי כֻּלּוֹ שֶׁתֶן וְדָם וְצוֹאָה
וּמֵאֹפֶק עַד אֹפֶק רִשְׁעוּת וְתִפְלָה.

וָאֶסַּע חִישׁ לְלֹד בְּמוֹנִית חֲבוּטָה
וָאַזְרִיק לִוְרִידַי עוֹד מָנָה עוֹד מָנָה
וָאֶכְרַע אָז תַּחְתַּי וָאֶתְמַסֵּר לָעֶדְנָה
וָאִוָּלֵד מֵחָדָשׁ וּתְפִלָּתִי אֲמוּנָה.

וּוֶרֶד הַשָּׁמַיִם יִפָּקַח בְּיִפְעָה
וְגוּפִי יִתְעַטֵּף בִּמְתִיקוּת וּבְשַׁלְוָה
וּבִי חַי אֱלֹהַי וְחַיַּי בּוֹ עֶרְגָּה
וְאָשִׁיר שֵׁם הַשֵּׁם כִּי רַק בִּי גְּדֻלָּתְךָ.

 

 

 

לכם, הישֵנים

לָכֶם, הַיְּשֵׁנִים בְּקֶרֶן הָרְחוֹב,
חוֹבְקִים בַּקְבּוּק ווֹדְקָה וּמִתְגָּרְדִים בִּמְרֵרַתְכֶם,
שֶׁבַּצְּמָתִים תִּתְנוֹדְדוּ שִׁכּוֹרִים, מְבַקְּשִׁים סִיגַרְיָה, אוֹ שֶׁקֶל אוֹ מַסְטִיק
וְתִגָּר תִּקְרְאוּ עַל תִּיק גֵ'ימְס בּוֹנְד וְגִ'יפּ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע,
לָכֶם, שֶׁלְּמַרְאֲכֶם יָסִיט גֶּבֶר מַקְרִיחַ אֶת מַבָּטוֹ וְאִשָּׁה הֲדוּרָה
תְּמַהֵר לַעֲנוֹת לְשִׂיחַת טֶלֶפוֹן עֵת תִּקְרְבוּ אֵלֶיהָ,
אַתֶּם, שֶׁהִנְּכֶם הַפֶּצַע וְהַגְּאֻלָּה, הַשְּׁתִיקָה וְהַצְּעָקָה,
עַבְדֵי הָאָבָק הַלָּבָן הַנּוֹפֵל עַל הָעִיר, שַׁגְרִירֵי הַחֲלוֹם, מַלְאֲכֵי אָבְדַן הַהַכָּרָה,
שֶׁאֵי-אָז נִתַּן לָכֶם שֵׁם, וְאֵי מִי לִטְּפָה אֶת לֶחְיְכֶם בְּחִבָּה,
וּלְיוֹם הֻלַּדְתְּכֶם אָפְתָה עוּגָה, וּבִצְחוֹק מְלַבֵּב עוֹד הֵשַׁבְתֶּם:
"רוֹפֵא!" אוֹ "נַהָג!" אוֹ "שׁוֹטֵר!"
אַתֶּם, כַּנְפֵי הַפַּרְפַּר מֻכְתָּמִים שׁוּב בְּרֹק, אַתֶּם,
לְחִישַׁת אַהֲבָה וְלַחַן חָנוּק, אַתֶּם, רַעַד עוֹר בַּחֲלוֹף אוֹפַנּוֹעַ שָׁחֹר,
אַתֶּם, שְׁאֵרִית לַחְמָנִיָּה שֶׁשְּׂפָתַיִם חַמּוֹת נְשָׁקוּהָ,
אַתֶּם, כָּל חֻקֵּי הַמְּדִינָה וְשׁוֹפְטֶיהָ, עִתּוֹנִים, חֲדָשׁוֹת, פִּרְסוֹמוֹת,
הֵרוֹאִין, קוֹקָאִין, אֶל אֶס דִי, וִי אַי פִּי,
מוּזֶלְמָנִים בְּמַחֲנוֹת הָרִכּוּז שֶׁל הַחַמְדָנוּת,
שְׁאֵרִית אָדָם מֻשְׁלֶכֶת לָאַשְׁפָּה בְּתֹם אֲרוּחָה דְּשֵׁנָה,
בְּשַׂרְכֶם הַהוֹלֵךְ וְנָמֵק, שְׂרִידִים שֶׁל מִכְנָס וְצִפֹּרֶן שְׁבוּרָה,
גְּלוּלוֹת, מַזְרְקִים, שְׂפָתַיִם זָבוֹת שְׁאֵלָה שֶׁלֹּא עוֹד תִּשָּׁאֵל,
אַתֶּם, פֶּצַע מֻשְׁלָם שָׂרוּעַ בַּסָּךְ, אֶפֶס גַּעְגּוּעַ נָמֵק בַּסָּךְ,
בּוֹא, חָתוּל, דַּגְדֵּג בִּשְׂפָמְךָ אֶת יָדִי, לַטְּפֵנִי, צֵל מָוֶת, לַטְּפֵנִי,
שֶׁלִּזְמַן מָה תַּחְפֹּשֶׂת לְבַשְׁתֶּם, וְהָיוּ לָכֶם שֵׁם, וְאַרְנָק, וּמְעִיל,
שֶׁאֲנַחְנוּ הֲיִיתֶם, וּבְגַדְתֶּם, וּבְעַטְתֶּם, וְחֵץ יְרִיתֶם לַשָּׁמַיִם
בְּקוֹל צְחוֹק מַתְרִיס,
וְלוּ אָנוּ בִּבְלוֹיֵיכֶם הֶהָיִינוּ כְּמוֹתְכֶם, הֶהָייִנוּ כְּמוֹתְכֶם,
וּבַחֲלוֹמֵנוּ גֶּשֶׁם נוֹפֵל עַל פְּנֵיכֶם, וּבַחֲלוֹמֵנוּ גֶּשֶׁם סוֹרֵק שְׂעַרְכֶם,
וּבְהָקִיצֵנוּ – יַדְכֶם, כֵּן, יַדְכֶם, תְּגַשֵּׁשׁ אַחַר הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר –

תֶּעֱרַב לָכֶם שְׁנַתְכֶם, אַחַי, אֲהוּבַי,
וְהַסַּם עוֹד יִזְרֹם בִּתְשׁוּקָה בְּדַמְכֶם,
וְיִצְחַק עוֹד אָדָם שֶׁיִּמְתַּק לְלִבְּכֶם,
וְאֶת פְּנֵי הָעִיר עוֹד יַלְבִּין חֲלוֹמְכֶם,
וְלוּ גֶּבֶר הָיִיתִי, הָיִיתִי כְּמוֹתְכֶם.

 

 

 

בנוסח משורר גרמני

רְאוּ

רְאוּ, אַלְפֵי שְׁחָפִים חָגִים מֵעַל לַיָּם
וְכַנְפֵיהֶם רוֹמְזוֹת אֶל הַסָּמוּי שֶׁבְּחַיֵּינוּ,
וְאָנוּ נִפָּעֵם, וּבְלִבֵּנוּ נִים יִפְקַע,
וּמוּל יְפִי הָאוֹר נַשְׁפִּיל עֵינֵינוּ.

וּבַדְּשָׁאִים הַצּוֹנְנִים עוֹד יְשַׂחֲקוּ הַיְּלָדִים
וּבָעֵצִים הַמִּתַּמְּרִים יִזְרֹם הַכֹּחַ,
וּבְתוֹךְ הָעֶרֶב הַסָּמִיךְ נַחְלֹף, מְמַהֲרִים
לְהֵחָבֵק בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַיָּדוּעַ.

וּבַמִּטְבָּח יְשׁוֹטְטוּ הַנְּמָלִים עַל גְּבִישׁ סֻכָּר,
חוֹמְקוֹת מִפְּקַעַת הַבְּדִידוּת שֶׁבִּגְרוֹנֵנוּ,
וְהָעוֹלָם גּוּפוֹ קָרוֹב מִדַּי, כָּבֵד, וְכֹה מֻכָּר,
וּכְשֶׁיַּחְשִׁיךְ – יַחְדָּו נִשְׁכַּב, אַךְ לְבַדֵּנוּ.

 

השירים מתוך "הרואין, הישארות הנפש", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017

 

קישורים חיצוניים

תמיר גרינברג בויקיפדיה

תמיר גרינברג בלקסיקון הספרות העברית החדשה

"הרואין, השארות הנפש"  באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד

יותם ראובני על הספר "הרואין, הישארות הנפש", עיתון הארץ

(יו טיוב)

, בית הקונפדרציה, 2019 (יו טיוב)

(יו טיוב) 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 98"