רבקה מרים

אם לאRivka Miriam

אִם לֹא תְּנַגְּבִי אֶת הַטִּפָּה שֶׁנָּשְׁרָה עַל רֹאשֵׁךְ
הוּא אָמַר
הִיא, שֶׁהָיְתָה בְּחֶבְיוֹן הָאֲדָמָה
מִי תְּהוֹם, וְשֶׁהָיְתָה גַּם נָהָר
וְיָם
תִּהְיֶה, לִזְמַן מָה, רִבְקָה מִרְיָם.

 

 

 

הדבר הזה

הַדָּבָר הַזֶּה, כָּךְ לִי אָמַר
שֶׁשּׁוֹכֵן בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם, שְׁמוֹ מַגָּע
וּשְׁמוֹ הַמַּקְבִּיל הוּא תֹּהוּ
וּבִי וּבָךְ, כָּךְ אָמַר, הַדָּבָר כְּבָר פָּגַע
וְהוּא עוֹד יוֹסִיף וּבָנוּ יִפְגַּע בַּיָּמִים שֶׁיָּבוֹאוּ –
כָּךְ לִי אָמַר
וְשׁוּב כִּבִּינוּ הָאוֹר
וּמָשַׁחְנוּ בְּתֹהוּ שֶׁאֵינֶנּוּ נִגְמָר
אֶת חֶלְקַת הָעוֹר.

 

 

 

ואכן הייתי לאלפי רבבה

וְאָכֵן הָיִיתִי לְאַלְפֵי רְבָבָה
כַּאֲשֶׁר קִוָּה כְּשֶׁבֵּרְכַנִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה
אָכֵן, צְבָת אֲנִי שֶׁבִּצְבָת
גַּם חוֹל גַּם כּוֹכָב אֲנִי מְנִיבָה
גַּם אֵם אֲנִי, גַּם בַּת
וְעָצוּם, עָצוּם מִכְּדֵי שֶׁיִּמָּנֶה
הַלְּבַד.
וּבַהֶרֶף שֶׁבֵּין הָאַחֲרֵי לַכִּמְעַט
מִתְקַבֵּץ הַלְּבַד בַּהֲמוֹנָיו
וּבְיִרְאָה וְאַהֲבָה
לִפְנֵי עַצְמוֹ נוֹפֵל עַל פָּנָיו.

 

 

 

האותות שנותרו מסביב לצוואר

הָאוֹתוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ מִסָּבִיב לַצַּוָּאר
דָּמוּ לְשַׁלְשֶׁלֶת, אוֹ לַעֲדִי
וְזֶה לָזֶה אָמַרְנוּ, מָה שֶׁנִּדְמֶה שֶׁעָבַר
לֹא יַעֲבֹר, וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַר
וְזֶה לָזֶה אָמַרְנוּ, אֲבָל אֵין זֶה בִּכְדִי
וְזֶה אֶת זֶה שָׁאַלְנוּ, זֶה חִבּוּק?
זֶה דִּבּוּק?
וּמַשְׁנוּ עַצְמֵנוּ, אֵיבָר בְּאֵיבָר
וְאֶצְבְּעוֹתֵינוּ שׁוּב נֻשְּׁכוּ, אוֹ נֻשְּׁקוּ
מֵאוֹתוֹת הַצַּוָּאר
וְכָל שׁוֹאֵל בָּנוּ הָיָה גַּם עוֹנֶה
הִנֵּה, זֶה מַתְמִיד אַף כְּשֶׁזֶּה מִשְׁתַּנֶּה
וּבִבְשָׂרֵנוּ שֶׁלָּנוּ הוֹיָה הַדָּבָר.

 

 

 

הוא, על הכסף סיפרRivka Miriam-book

הוּא, עַל הַכֶּסֶף סִפֵּר
עַל הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה מְנַצְנֵץ וּמְהַבְהֵב בְּיָדֵנוּ כְּנֵר, אוֹ פָּנָס
וְלִפְעָמִים גַּם בָּעַר בַּיָּד כְּלַפִּיד וְהֵאִיר אֶת דַּרְכֵּנוּ
וּבְכָל עֵת שֶׁקָּרַץ בְּסִפְרוֹתָיו, וּמִיָּדֵנוּ חָמַק-קָפַץ לוֹ וְנָס
רָאִינוּ שֶׁתַּחְתָּיו נֶחְבָּאִים כִּסּוּפֵינוּ.

 

 

 

שוב על הקיר לטאה

שׁוּב עַל הַקִּיר לְטָאָה, לְטָאֹנֶת, שְׂמָמִית.
זֶה שֶׁאוֹתָהּ הֶחֱיָה, הוּא זֶה שֶׁאוֹתָהּ גַּם יָמִית.
אַךְ אֲנִי בָּאֶבֶן אֶחְצֹב אֶת דְּמוּתָהּ
וְאֶעֱבֹד בֹּקֶר וָעֶרֶב אֶת עֶדְנַת תְּנוּעָתָהּ
שֶׁתִּשְׁתַּמֵּר אֲצוּרָה בַּצַּלְמִית.

 

 

 

האישה ישבה בגבה אל הצייר

הָאִשָּׁה יָשְׁבָה בְּגַבָּהּ אֶל הַצַּיָּר
וְהוּא בְּגַבָּהּ הֶחָשׂוּף מָצָא
אֶת שִׁדְרַת הֶעָלֶה וְשִׁדְרַת הַנּוֹצָה
וְיָדַע שֶׁהִיא לָעוּף גַּם לִנְשֹׁר רוֹצָה.

 

 

 

אם תביטי היטב

אִם תַּבִּיטִי הֵיטֵב, עָנָה וְאָמַר הַזָּקֵן, בִּשְׁעַת
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בַּמִּרְוָח שֶׁבֵּין הַחֹשֶׁךְ לָאוֹר
תּוּכְלִי לִרְאוֹת שֶׁהַחִדֶּקֶל, הַפְּרָת
וּנְהַר הַיַּרְדֵּן, מְצִיצִים, כֻּלָּם כְּאֶחָד
מִבַּעַד לְחֹר הַכִּיּוֹר.

 

 

 

נדרנו, הזכירונו זקנינו

נָדַרְנוּ, הִזְכִּירוּנוּ זְקֵנֵינוּ
שֶׁאַף כְּשֶׁיָּזוּעוּ שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת וְיִבָּטְלוּ הַטּוֹחֲנוֹת
וְאַף כְּשֶׁהַדְּמָמָה הַדַּקָּה תִּצְטַוַּח כְּקוֹל עַנּוֹת
וְאַף כְּשֶׁכָּל שֶׁבְּיָדֵינוּ נַפִּיל וְנִשְׁמֹט –
הַבַּיִת שֶׁבְּתוֹכְכֵי הַבַּיִת לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט.

 

השירים מתוך "כְּאָדָם קַדְמָאָה", הוצאת כרמל 2018 

 

קישורים חיצוניים

רבקה מרים בויקיפדיה

הספר "כְּאָדָם קַדְמָאָה" באתר של הוצאת כרמל

הספר "כְּאָדָם קַדְמָאָה" במדור "קריאה ראשונה", כתב העת 'השילוח'

(יו טיוב) 

(יו טיוב)

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 97"