רונית מזוז

רוחות של צהרייםronit-mazuz

הַקְפִּידִי לִסְגֹּר אֶת כָּל הַפְּתָחִים
אִמָּא זְקֵנָה.
זוֹ שְׁעָתוֹ שֶׁל הַחַד-קֶרֶן
מֶרְחָבִים רֵיקִים שֶׁל צָהֳרַיִם
הוּא חוֹבֵט בָּרְשָׁתוֹת הַחֲלוּדוֹת
פַּרְפָּרֵי לַיְלָה מֵתִים נוֹשְׁרִים אֶל הֶחָצֵר.
הַקְפִּידִי לִסְגֹּר אֶת כָּל הַפְּתָחִים
אִמָּא זְקֵנָה.
בַּבֻּבּוֹת הַלֹּא צְפוּיוֹת שֶׁלָּךְ עַל הַמַּדָּף
עֲלוּלָה עַכְשָׁו לְהִכָּנֵס הָרוּחַ.

 

 

 

*
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹאָה בַּיְּעָרוֹת שֶׁל הַקֶּרֶן-קַיֶּמֶת
אֶת הַחִתִּי וְהַיְּבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי
הָרוּחוֹת שֶׁלָּהֶם נִתְלוֹת עַל עַנְפֵי הָאֲשֵׁרָה
וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
צַלְמִיּוֹת שֶׁל פִּרְיוֹן כְּנַעֲנִיּוֹת עֲצוּבוֹת
שֶׁכְּרֵסָן בֵּין שִׁנֵּיהֶן – פָּנַי לְשָׁלוֹם!
הִתְפַּלְּלוּ עָלַי!

 

 

 

אני לא

לֹא אֶשְׁמֹר לָךְ עַל הַיְּלָדִים שֶׁלִּי, לֹא אֶשְׁמֹר, אֲנִי חָפְשִׁיָּה
שַׂעֲרוֹתַי מִסְתַּבְּכוֹת בְּרוּחוֹת הַחֹרֶף, שִׁבְרֵי צִפָּרְנַי בָּרְחוֹבוֹת
פִּנּוֹת שֶׁל עֲגִילִים חַדִּים נִתְקָעוֹת בָּהֶם.
אֲנִי לֹא אֶשְׁמֹר, אֲנִי. מָה אֲנִי.
פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְאוֹד צְעִירָה.
זֶה הָיָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם.
אֲנִי זוֹכֶרֶת פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְאוֹד צְעִירָה.
אֲנִי מְחַכָּה לְךָ עַל יַד הַמַּעֲלִית.
בּוֹא מַהֵר נַחֵם אוֹתִי לְאַט. סַפֵּר לִי עַל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁלֹּא יִתָּכְנוּ עֲבוּרִי.
אֲנִי מְחַכָּה לְךָ, לִכְאוֹרָה סְתָם עוֹמֶדֶת שָׁם,
כְּאִלּוּ קוֹנָה מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּתָּן לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכֹל
אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ לִי כְּאֵבִים בְּשִׁפּוּלֵי הַבֶּטֶן
אֲנִי מִתְעַלֶּמֶת, כְּדֵי לְחַכּוֹת לְךָ.
אֲנִי יָפָה בְּעֵינֶיךָ. הַבֵּט בְּעֵינַי.
אֲנִי מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֶיךָ.
אַתָּה בְּעֵינַי.
בּוֹא נֵלֵךְ מִפֹּה.
אֵין לָנוּ הַרְבֵּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת.
הַיָּמִים מְצַמְצְמִים אֶת הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית.
הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית לִי נִקְוֵית אֶל הַקֶּמֶט הַחַד שֶׁבֵּין הָעֵינַיִם.
בּוֹא נֵלֵךְ עַכְשָׁו. אֲנִי מְחַכָּה לְךָ עַל יַד הַמַּעֲלִית.
נִלְחַץ עַל הַשָּׁמַיִם, נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּלֶךְ שֶׁהָעוֹלָם שֶׁלּוֹ.
אֶפְרַע אֶת שַׂעֲרוֹתַי לִכְבוֹדְךָ
וְאֶתְחָרֵט, כָּל כָּךְ אֶתְחָרֵט.
עַכְשָׁו הַשָּׁמַיִם נִתְפָּסִים לִי בַּשְּׂעָרוֹת.
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים עוֹלִים אִתָּנוּ בְּמַעֲלוֹת שֶׁלֹּא יִתָּכְנוּ.
בּוֹא מַהֵר לְנַחֵם אוֹתִי לְאַט.
אֲנַחְנוּ נָמוּת בַּסּוֹף.
זוֹ כָּל הָאֱמֶת כֻּלָּהּ.

 

 

 

ככלות הכלronit-mazuz-book

שָׁזַרְתִּי קוֹצֵי תְּכֵלֶת בְּהִירָה
לַקְּצָווֹת הַמְּפֻצָּלִים שֶׁלִּשְׂעָרִי.
נָפַחְתִּי רוּחַ יְצָרַי בְּבִגְדֵי שְׁחֹרִים.
וְיָצָאתִי אֶל הֶחָצֵר
הָאֲחוֹרִית,
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין לִי
מַכָּרִים
רַק כְּבִיסָה עַתִּיקָה שֶׁמַּכָּה בָּהּ רוּחַ.
יָשַׁבְתִּי שָׁם
וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי לֶאֱלֹהִים.

 

 

 

אשה קשה

הָרוּחוֹת נָשְׁבוּ חָזָק מִכְּדֵי לְחַפּוֹת עַל הָאֵין וְהַיֵּשׁ
וְעַל הָאָבָק שֶׁמִּצְטַבֵּר.
אִשָּׁה קָשָׁה יוֹשֶׁבֶת בִּשְׂדֵה חִטִּים
וְהַיָּרֵחַ תָּפוּס בִּשְׂעָרָהּ,
הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה נוֹפֶלֶת כְּהֶרְגֵּלָהּ לְרַגְלֶיהָ
הַמֵּתִים שֶׁפַּעַם יָשְׁבוּ שָׁם אֵינָם עוֹד
מְגֻדָּרִים הַרְחֵק וְאֵין מִי שֶׁיֵּאָבֵק אֶת חֹסֶר יֵשׁוּתָם.
אִשָּׁה קָשָׁה הָאוֹר הַשָּׁבוּר נִסְפָּג
בְּגַבּוֹת עֵינֶיהָ שֶׁאֵינָן צוֹפוֹת לְשׁוּם מָקוֹם
אִשָּׁה קָשָׁה.
הָרוּחוֹת נָשְׁבוּ חָזָק מִכְּדֵי לְחַפּוֹת עַל הָאֵיִן
וְעַל הָאֵיִן וְעַל הָאֵיִן שֶׁמִּצְטַבֵּר.

 

 

 

הרצל

סִימוֹן הַתּוּנִיסָאִית הַמְּשֻׁגַּעַת הָיְתָה גָּרָה בְּרָמַת הֶרְצְל בַּשִּׁכּוּן
גַּם לַבֵּן שֶׁלָּהּ קָרְאָה הֶרְצְל אֲבָל הֶעָתִיד שֶׁלּוֹ לֹא הָיָה אַשְׁכְּנַזִּי
צִפּוֹרִים מֵתוֹת מְקַנְּנוֹת אֶצְלָהּ בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁל עַמִּידָר
שֶׁצּוֹפָה אֶל הַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית
פַּעַם כְּשֶׁהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים
הִיא הָיְתָה קוֹרֵאת לָנוּ לַעֲלוֹת
מוֹרַחַת שִׁכְבָה נְדִיבָה שֶׁל מַרְגָּרִינָה וּמְפַזֶּרֶת סֻכָּר מְנַצְנֵץ וְלָבָן
עַל שְׁתֵּי פְּרוּסוֹת עָבוֹת שֶׁל לֶחֶם שָׁחֹר וְאָחִיד

 

 

 

*
סַדְּרִי אֶת הַמַּדָּפִים. אַל תַּשְׁאִירִי חֲלָלִים דְּחוּסִים
צָרִיךְ לִלְמֹד לְאַט לְאַט אֵיךְ נִפְטָרִים מִדְּבָרִים
נַגִּיד הָאֲדָנִיּוֹת הַמְּאֻבָּקוֹת שֶׁבָּאָרוֹן שֶׁבֶּחָצֵר
תִּפָּטְרִי מִזֶּה, לְאַף אַחֵר זֶה לֹא בֶּאֱמֶת יֶחְסַר. הִמָּנְעִי מִמְּהוּמוֹת,
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזֶּה גּוֹרֵם
לַחֲסִימוֹת.
הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאַתְּ אַף פַּעַם לֹא יְכוֹלָה לָדַעַת מֵרֹאשׁ
מַה גּוֹרֵם לָךְ לְהִתָּקַע כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים
בַּחַיִּים שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, כְּשֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּךְ מְטַפְטְפִים
אֶל הַבִּיּוּב וְאַתְּ מְשַׁלֶּמֶת דְּמֵי שִׁמּוּשׁ,
בְּעִקָּר אִם זֶה בּוֹר סוֹפֵג.
אֵיזֶה יֹפִי שֶׁהַגְּאֻלָּה בָּאָה כְּמוֹ נְשִׁיכַת עַקְרָב.
אַתְּ נִכְנֶסֶת אֶל הַמַּחְסָן, מְפַנָּה מִשָּׁם דְּבָרִים שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת לְמָה הֵם מְשַׁמְּשִׁים.
אוֹ שֶׁאַתְּ מַחְלִיטָה לְהִפָּטֵר מֵהַכָּרִית שֶׁמְּשַׁמֶּשֶׁת אוֹתָךְ שָׁנִים,
שֶׁרַק הִיא מַתְאִימָה לִכְאֵבֵי הַגַּב
וּלְשִׁנּוּיִים בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה, וּבְדִיּוּק כְּשֶׁאַתְּ זוֹרֶקֶת אוֹתָהּ,
הַחֲלוֹמוֹת מִשְׁתַּנִּים וְאֵין לָהֶם
רֵיחַ שֶׁל אָבָק נִרְקָב וְתוֹלְעֵי מֶשִׁי,
הָאוֹר מִשְׁתַּנֶּה לָךְ בַּפָּנִים,
הַמִּישֶׁהוּ הָאַחֵר נֶעֱלָם לְעוֹלָמִים,
אַתְּ יוֹדַעַת אֵיךְ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ קוֹרִים.

 

 

 

שירי אביי ורבא

א.
בַּיְּעָרוֹת הָאֵלֶּה יֵשׁ תַּנִּים וְשׁוּעָלִים
שֶׁיּוֹצְאִים בַּלֵּילוֹת
כָּךְ שָׁמַעְתִּי.
בַּמְּעָרָה הָעֲצוּמָה הָרֵיקָה שֶׁל אַבַּיֵי וְרַבָּא
שֶׁלֶט שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר בַּיְּצִיאָה
מִכָּאן נִתָּן לִרְאוֹת בְּבֵרוּר תַּן בּוֹדֵד
מוּאָר בְּאוֹר הַמְּעָרָה
שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁכַח
לְכַבּוֹת.

ב.
בְּבֵית הַדִּין שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים.
מֵהַמַּדְרֵגוֹת לְמַעְלָה
בְּלַיְלָה בָּהִיר נִתָּן לִרְאוֹת בְּבֵרוּר
עַד סוּרְיָה וּלְבָנוֹן וְכִנֶּרֶת וְחֶרְמוֹן
שַׁרְשָׁרוֹת שֶׁל אוֹר עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים וְהָעֵמֶק
פָּרֹכֶת שֶׁל קְטִיפָה כְּחֻלָּה, כְּבֵדָה, מְכַסָּה
עַל בֵּית הַדִּין שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה
שֶׁהָיָה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי הַגָּדוֹל
וְאֵינֶנּוּ עוֹד.

 

השירים מתוך "סרט בערבית", ספרי עתון 77, 2018

 

קישורים חיצוניים

שירים מתוך הספר "סרט בערבית" במגזין הפקולטה לעיצוב "כולעיצוב" 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 97"