מרדכי גלילי

אמי, תהליך של התאבדותmordechi-galili

15

אִמִּי, מָרִיָה אֵלֵאָנוֹרָה פָּאוּלִינָה הֶנְדְרִיקְס,
הִכִּירָה אֶת שְׁלֹמֹה וִינוֹגְרָד, חַיַּל בְּרִיגָדָה, בְּהָאג.
בִּתְעוּדַת הָעוֹלֶה שֶׁקִּבְּלָה בְּחֵיפָה הוּא נִרְשַׁם כְּבַעֲלָהּ,
חָשַׁבְתִּי שֶׁנֶּהֱרַג בַּקְּרָבוֹת. הִסְתַּבֵּר שֶׁחָלָה וּמֵת לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעָה.
לְמָחֳרָת, בְּ־7.10.48, קִבְּלָה מַדִּים, כֶּסֶף, וְנִשְׁלְחָה
לַמַּחֲנֶה הַצְּבָאִי שֶׁבְּגִבְעַת רַמְבָּ"ם, גִּבְעָתַיִם.
בְּמִכְתָּב לְהוֹרֶיהָ הִיא מְתָאֶרֶת פֵּרוּק נְשָׁקִים וְשִׁמּוּנָם.
לִפְעָמִים עָבְדָה כְּפוֹעֶלֶת יִצּוּר בְּ'עָסִיס'. שֻׁחְרְרָה טוּרָאִית,
רַוָּקָה. בְּמַחֲנֵה הַשִּׁחְרוּר קִבְּלָה 18,500 ל"י.
אָבִי נִהֵל אֶת מַאֲפִיַּת 'הָעוֹבֵד'. בְּלֵיל חֲמִישִׁי
עָבַד כָּל הַלַּיְלָה.
הָיוּ לוֹ אָז כֶּסֶף, אוֹפַנּוֹעַ.
בְּסֵפֶר הַהוֹצָאוֹת הוּא כָּתַב:
חֲתֻנָּתָהּ שֶׁל צִיּוֹנָה, מַס עֲלִיָּה,מָגֵן קַרְסֹל, סִדּוּר הַמִּדְרָכָה בַּחֲזִית,
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה לְמַדְּעֵי הַמִּין, כַּרְטִיס לַקּוֹנְצֶרְט שֶׁל פְּנִינָה זַלְצְמַן,
אֲרוּחַת עֶרֶב בְּהֵס, מַתָּנָה לְמַקְס, כִּבּוּד לַפּוֹעֲלִים (יוֹם הֻלַּדְתִּי).

מתוך פואמה, 1988GALILI1

 

 

 

חוף מכמורת, 1995

9

בַּחֲנוּת הַסְּפָרִים מַסָּדָה, אָבִי מֵאֲחוֹרֵי הַקֻּפָּה
לָבוּשׁ זָ'קֶט טְוִּיד סְפּוֹרְטִיבִי,
מַדִּיף רֵיחוֹת טוֹבִים.
בִּתְנוּעָה חֲלָקָה מוֹשֵׁךְ בִּגְלִיל הַנְּיָר,
בּוֹדֵק שֶׁהַגֹּדֶל מַתְאִים, וְתוֹלֵשׁ.
הַלּוֹגוֹ מַסָּדָה דִיזֶנְגוֹף תָּמִיד נֶחְתָּךְ.
עוֹטֵף, רוֹשֵׁם, וּבַבֹּקֶר מַזְמִין.
לָמַדְתִּי לְקַבֵּל כֶּסֶף וְלַעֲטֹף סְפָרִים.
הַבַּיְתָה הָיָה חוֹזֵר בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב.

לֹא כָּךְ תֵּאֲרָה לְעַצְמָהּ מֵרִי, אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה,
אֶת נִשּׂוּאֶיהָ.
בְּהַפְסָקַת הַצָּהֳרַיִם הָיָה יוֹרֵד לְחוֹף גוֹרְדוֹן
לְשַׂחֵק מַטְקוֹת, לְהִשְׁתַּזֵּף.

 

42

עֶשְׂרִים הַדַּקּוֹת מִזַּ'בּוֹטִינְסְקִי רָמַת-גַּן
לְדִיזְנְגוֹף 164 הָיוּ כְּמוֹ נְסִיעָה
אֶל הָרֹבַע הַלָּטִינִי בְּפָּרִיז.
נְעוּרַי הָיוּ יָפִים בִּזְכוּת חֲנוּת הַסְּפָרִים.

לְמַרְתֵּף הַגָּ'ז בָּאתִי עִם עָפְרָה
אַחֲרֵי חֲצוֹת, כְּשֶׁסָּגְרוּ.
חִבַּרְנוּ מִזְרְנֵי יְשִׁיבָה
לְמַצָּע זוּגִי עַל הָרִצְפָּה.
עָשִׂינוּ אַהֲבָה. שָׁמַעְנוּ אֶת נִינָה סִימוֹן.
עָפְרָה אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי אַהֲבַת חַיֶּיהָ.

מתוך פואמה, 2011

 

 

 

מסע שנגמר בריקוד

9

אֲנִי לֹא מַרְאֶה אֶת הַקֹּשִׁי.
גַּם לֹא אֶת הַכְּאֵב.
כְּנָזִיר בּוּדְהִיסְטִי שֶׁאֻמַּן לִרְאוֹת מֵעֵבֶר
לָעֵץ כְּעֵץ, לַנַּחַל כְּנַחַל.
בַּקּוֹלְנוֹעַ, בִּסְרָטִים עֲצוּבִים,
בָּאוֹת הַדְּמָעוֹת.
אִם הָיִיתִי יָכוֹל הָיִיתִי
יוֹשֵׁב בָּאוּלָם עוֹד רֶבַע שָׁעָה לְפָחוֹת.

מתוך פואמה, 2011

 

 

 

שלוש נשיקות

3

אַחֲרֵי מוֹתֵךְ הִתְגַּלְגְּלוּ סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית לְאָחוֹר,
אֶל הַגִּרְסָה הַקּוֹדֶמֶת, אֶל תֹּהוּ וָבֹהוּ,
תָּמִיד אָפֹר וְרוּחַ רָעָה מְשׁוֹטֶטֶת.
יָשַׁבְתִּי עַל הַדֶּלֶת כְּמוֹ עַל רַפְסוֹדָה קְטַנָּה,
נִצּוֹל שֶׁרוֹאֶה אֶת הַיָּם הָרָחָב.

דּוֹדָה צִיּוֹנָה אָסְפָה אוֹתִי לְבֵיתָהּ.
בַּבֹּקֶר לָקַח אוֹתִי שְׁמוּלִיק
אֶל גַּן הַיְּלָדִים בִּרְחוֹב אַבָּא הִלֵּל.
בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם יָשַׁב אָבִי לִשְׂמֹאלִי.
אַף אֶחָד לֹא דִּבֵּר.
יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בִּגְלָלִי.
הִשְׁפַּלְתִּי מַבָּט לַצַּלַּחַת.
אָכַלְתִּי.
בִּזְמַן אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם
הִתְרַחֲשָׁה רְעִידַת אֲדָמָה.

מתוך פואמה, 2011

 

 

 

בדרום תל אביב

הָרְחוֹב הַזֶּה הוּא שֶׁל מוּסַכְנִיקִים וְיַצְרָנֵי דּוּדֵי שֶׁמֶשׁ.
שְׁלָטִים עֲקֻמִּים, שֵׁמוֹת פְּרָטִיִּים.
בְּלוֹקִים לְלֹא טִיחַ אוֹ צֶבַע. הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד
עוֹמֵד בַּפְּתָחִים. שְׁלוּלִיּוֹת, בֹּץ.
עַל גַּג אַסְבֶּסְט לַהֲקַת יוֹנֵי בַּר
מְטַפֶּלֶת בַּפְּלוּמָה הָאֲדֻמָּה־חֲלוּדָה בֶּחָזֶה.

 

 

 

קרוב לאמת

בָּחַרְתִּי תְּכוּנוֹת עֲמִידוֹת.
יֵשׁ בְּכֹחָן לְסַמֵּן מָקוֹם.
נִדְמֵיתִי קָרוֹב לָאֱמֶת.

הַדְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם רָצִיתִי לִכְתֹּב
יָצְאוּ כְּקוֹלוֹת מִבֶּטֶן.
אֲנִי רוֹשֵׁם וּמוֹחֵק,
בּוֹרֵר מִלִּים וּמִתְרַחֵק.

רָצִיתִי לִרְשֹׁם נוֹף אַחֵר
שֶׁאֵין בּוֹ דֹּחַק.
אַתְחִיל שׁוּב, אַחֶרֶת,
רוּחַ קַלָּה מִזְדַּמֶּנֶת.

 

 

 

מעט שירה

הַחֲשֵׁכָה שֶׁעוֹד מְעַט אֵרָדֵם בְּתוֹכָהּ
אֵינֶנָּה גְּמוּרָה, וְלֹא שֶׁאֲנִי מַמְתִּין
לִבְשׂוֹרָה שֶׁתְּהַלֵּךְ נִפְלָאוֹת בְּנֶפֶשׁ עֵרָה.
הַגּוּף מוּכָן לְשֵׁנָה, וּבִקְצֵה הַשְּׂמִיכָה
אַרְבַּע כַּפּוֹת רַגְלַיִם.

נִדְמֶה, חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה בָּהּ מַסְכִּימִים
אֲנָשִׁים לַחֲפָצִים, גְּבָרִים לְנָשִׁים.
נִדְמֶה, חֲשֵׁכָה בְּתוֹכָהּ מְחַכִּים
לְאוֹר שֶׁיַּבְרִיק פִּתְאוֹם, יִשָּׁבֵר.

מְאֻחָר, עוֹד מְעַט אֵרָדֵם
הַנֶּפֶשׁ עֵרָה, הָעִקְּשׁוּת מָרָה.

 

 

 

עננים

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נִרְדָּם
עַל הַצַּד
הַיָּד מִחוּץ לַמִּזְרָן.

כַּף יָד רְפוּיָה,
מַמְתִּינָה לִרְשֹׁם
הִרְהוּר. חֲלוֹם.

כַּף יָד אֲבוּדָה,
מְתָאֶרֶת אֶת הַסֵּבֶל
וְאֶת הָרִפְיוֹן
שֶׁאַחֲרָיו.

תְּנִי לִי קְצָת זְמַן.
סְלִיחָה.
יֵשׁ בִּי רֶגֶשׁ אַשְׁמָה.

הַדָּם שׁוֹקֵעַ בְּכַף הַיָּד
כְּמִשְׁקֹלֶת.

 

השירים מתוך "רציתי לרשום נוף אחר: מבחר שירים", הוצאת מוסד ביאליק, 2016

 

קישורים חיצוניים

"רציתי לרשום נוף אחר": מלאכת הקולאז' של מרדכי גלילי, חגי ליניק, עיתון הארץ

דברים שבשירה: מפתח לאמא, ארז שוויצר, עיתון הארץ

פיסות של ריאליה, רפי וייכרט, ynet

מרדכי גלילי, מסע שנגמר בריקוד, אלי הירש קורא שירה

המשורר מרדכי גלילי חוזר אל אהבה שלא זכה לה, דליה קרפל, עיתון הארץ

גירסה קולית של הספר "מסע שנגמר בריקוד" ב-icast

 

יו טיוב

יעל אבקסיס מקריאה מכתב של מיה, אמו של מרדכי גלילי, לאחותה נלי 

תיאטרון תמונע מארח 'סדרה לשירה עברית, "אנטי-שפע", שיר של  מרדכי גלילי

 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 94" 

 

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل