אושרית מינץ

לוקחת את הזמןoshrit-mintz

אֲנִי לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן
עַד שֶׁיִּתְפָּרֵק
וְגוֹרֵם יִפָּרֵד מִגּוֹרֵם.
אֲנִי לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן
עַד שֶׁסּוֹף הָעוֹלָם הַפְּרָטִי
שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי
יִתְפָּרֵץ בַּדֶּלֶת כְּנַחְשׁוֹל.
אֲנִי לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן
רֶגַע אַחַר רֶגַע
לַהֲנָאָה וּלְאֵמוּנָהּ
וְעוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי
עַל מִפְתַּן הָרֶגַע הַבָּא
הַבִּלְתִּי צָפוּי בַּעֲלִיל.
אֲנִי לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן,
אֲבָל בָּאֹזֶן הַפְּנִימִית
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּלִיל.

 

 

 

לבד האלמוות
                 (לניטשה)

צִפּוֹרִים וַעֲנָנִים
רַחֲבֵי נוֹצָה
בֶּהָרִים הַכְּחֻלִּים.

אֲנַחְנוּ יוֹרְדִים
אֶל הָאֲבַדּוֹן
הַצָּהֹב שֶׁל הַמִּישׁוֹר
כַּנְפֵי סוּסֵינוּ הַכְּחֻלִּים
נוֹפְלוֹת
פָּנֵינוּ
אֶל הַשָּׂדוֹת הַשְּׁחֹרִים.
אֲנַחְנוּ מִשָּׁם,
אֲבָל חֻמֵּנוּ
יוֹרֵד פְּלָאִים.

אֵין סַכָּנָה
בֶּהָרִים הַתְּלוּלִים
לְבַד
הָאַלְמָוֶת.

 

 

 

להרקליטוס

עַל כֵּן אֲנִי
עוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַפָּרָשָׁה:
מִסְפַּר גַּרְגְּרֵי הַחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם בָּאוֹר
הַמְּסַנְוֵר הוּא כְּמִסְפַּר הַכּוֹכָבִים
בַּשַּׁחַק הַשָּׁחֹר עִם חֲשֵׁכָה:
הַחֹשֶׁךְ הוּא הוּא
הָאוֹר.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה בַּתְּחִיָּה
מִשֶּׁאֲנִי רוֹצֶה בְּמָוֶת
אֲנִי הַנִּכְוֶה
בְּאֵשׁ הַתַּמְצִית הָרָז
יָדַעְתִּי
הַלֶּהָבָה הַמְּעַכֶּלֶת
גַּחַלְתָּהּ
אֵשׁ
הַתָּמִיד שֶׁאֲפֵלַת מוֹתָהּ
הִיא, הִיא הָאוֹר.

הַדֶּרֶךְ הַיּוֹרֶדֶת וְהַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה, אַחַת הִיא.

 

 

 

סינתזה

אַתָּה מֵזִיז לִי אֶת הַנְּשָׁמָה מִן הַמָּקוֹם
אַתָּה מְקַלֵּף לִי אֶת הָעוֹר מִבֵּין
הַיַּבָּלוֹת שֶׁצָּמְחוּ בְּשֶׁקֶט כֹּה רַב שָׁנִים
לְלֹא הַפְרָעָה וְעַכְשָׁו אַחֲרַי אַרְבָּעִים
בַּהַפְתָּעָה אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לְהִכָּנֵס
לִי לְתוֹךְ הַחֲלוֹם הַמָּתוֹק לִשְׁבֹּר
לִי אֶת כַּנְפֵי הַמַּלְאָךְ מֵעֲנָנִים
לְהוֹרִיד אוֹתִי גְּבִירָה מֵאַגָּדוֹת
עַכְשָׁו אֲנִי בְּשַׂר אִשָּׁה וְדַם אָדָם
שְׁנֵינוּ בָּרְאִי קָרַחַת וּקְמָטִים
זוּג שָׁדַיִם קְמֵלִים בְּתוֹךְ יָדֶיךָ
אַתָּה לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁזֶּה מֵבִישׁ
גּוּף לְהַכּוֹת תֻּפִּים בַּגּוּף
בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְהִתְנַשֵּׁק בְּלִי לְהַכְחִישׁ
שֶׁזֶּה סוֹפִי מָה לִי בַּנְּשָׁמָה
כִּעוּר אוֹ יֹפִי אִישׁ לָגַעַת

מִי הִרְשָׁה לְךָ כָּכָה מְאֻחָר לַעֲשׂוֹת
בִּי אַהֲבָה כָּזֹאת!

 

 

 

מותו של אבא

רוֹאָה אֶת מוֹתוֹ שֶׁל אַבָּא
עוֹמֵד מְהַסֵּס עַל הַסַּף.
לִסְתוֹתָיו חֲשׁוּקוֹת בַּחִיּוּךְ שֶׁל סָפֵק
חֶמְלָה, עוֹד רֶגַע יִפְסַע פְּנִימָה,
יֵשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה,
מַמְתִּין עֲטוּף
כְּסוּת בִּדְיוֹן, לְרֶגַע הַיְּצִיאָה.

אֵינוֹ מוֹשִׁיט יָד אֵשׁ רוֹעֶדֶת;
אֵינוֹ מְרַמֵּז בְּאֶצְבַּע שְׁדוּפָה;
רֹאשׁוֹ כָּפוּף קִמְעָא, אֶפְשָׁר בְּבַיְשָׁנוּת.

וַאֲנִי מְצִיצָה פְּנִימָה לְתוֹךְ
הַשְּׁקִיפוּת הַשְּׁחֹרָה, הַמְּתַעְתַּעַת_
תְּמוּנָה אַחַר תְּמוּנָה
עוֹלֶה אַבָּא בֵּין פִּרְזוּלֵי הַמַּרְאשׁוֹת,
הַרְחֵק מִן הָאוֹר הַקַּר שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו
רוֹאָה אוֹתוֹ נוֹלַד.

 

 

 

סלט

בַּהַתְחָלָה הָיִיתִי לְגַמְרֵי יְרֻקָּה
וְאַוְרִירִית - רֹאשׁ חַסָּה צָעִיר,
אַתָּה עַתִּיר בְּפִלְפֵּל -
עַל כֵּן הֶאֱדִימוּ פָּנַי עַגְבָנִית,
רֹאשְׁךָ כְּגֶזֶר מַלְהִיט -
עִרְבּוּבְיַת צְבָעִים רָגְשָׁה יַחַד.

וּבָא תּוֹר הַקֶּרֶשׁ וְהַסַּכִּין-
קָשֶׁה הָיָה לְהַסְכִּין
לְהֵחָתֵךְ כָּכָה.
קְצָת לִפְנֵי הַסּוֹף חָשַׁבְתִּי כְּבָר
שֶׁאַתָּה סְתָם מְלָפְפוֹן קַר.
מָה פֶּלֶא שֶׁמִּכָּל זֶה
יָצָא סָלָט כָּזֶה!

 

 

 

סדרי עדיפויות

עָדִיף מָטוֹס מַמְרִיא -
הוּא עוֹד מְצַפֶּה לַיָּם,
מַבְטִיחַ נְגוֹהוֹת מֶרְחַקִּים.

עָדִיף לִפְנֵי צָהֳרַיִם
כְּשֶׁאֶפְשָׁר לִטְווֹת אַשְׁלָיוֹת
מַעַשׂ.

עָדִיף לִפְנוֹת אַהֲבָה,
כְּשֶׁעוֹד רוֹאִים עָב וְרֻדָּה
וְלֹא אֶת נַעַל הַבַּיִת
הַקְּרוּעָה שֶׁל הָעֶרֶב
לְאַחַר נְחִיתָה קָשָׁה.

 

 

 

על סף

עַל סַף שְׁמוּרוֹת
דִּמְעָה פְּנִימִית עוֹמֶדֶת
וְכִמְעַט
חִיּוּךְ עֲלָיֵי שְׂפָתַיִם,
וְהַתְּהוֹם
אֵין חֵקֶר לָהּ
כִּפְלַיִם.

קֵץ וְהַתְחָלָה יָדַעְתִּי
בְּלֵב חָפֵץ
הוֹלֶכֶת, בְּדֶרֶךְ
כָּל בָּשָׂר וְעֵץ.

הַכֹּל כַּוָּה,
הַכֹּל מֵנֵץ!

 

השירים מתוך הספר "אדמחוה", ארגמן מיטב הוצאה לאור, 2018 

 

קישורים חיצוניים

אושרית מינץ - דף אמן  

הספר "אדמחוה" באתר 'בכיוון הרוח'

סקירה וביקורת על הספר "אדמחוה"

 

יו טיוב

 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 94"