קצת ולא מספיקצילום: יוסי אלוני

הַלֵּב קָטָן מִדַּי בִּשְׁבִיל מִסְפַּר פְּעִימוֹתָיו
צִנּוֹרוֹת הַנְּשִׁימָה צָרִים מִדַּי בִּשְׁבִיל עֲשַׁן הַסִּיגַרְיוֹת,
הַגּוּף שָׁמֵן מִכְּדֵי לִשְׂרֹךְ נַעֲלֵי חַיָּלִים
תּוֹאֲמוֹת לְהַפְלִיא אֶת קֶצֶב הַמַּארְשׁ וְהַהֶרֶג.

רוּת! רוּת! רוּת!
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָמוּת.
לְמַעַן מוֹלֶדֶת כָּלְשֶׁהִי.

הַקִּפּוֹד אִטִּי אֲבָל מְגַמֵּא מֶרְחַקִּים
הַקֶּנְגּוּרוּ מְדַלֵּג מַהֵר מִטּוֹבֵי הָרָצִים
הַצִּפּוֹר חוֹצָה אֶת כָּל הָעוֹלָם
וְהֵיכָן אֲנִי? לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם.

רוּת! רוּת! רוּת!
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָמוּת
אֲנִי רוֹצֶה רַק לָלֶכֶת.

מִסְפַּר נַעֲלַי גָּדַל בְּשֶׁל הַבַּצֶּקֶת,
אֲנִי מִתְקַשֶּׁה לָלֶכֶת בִּגְלַל הַזִּכְרוֹנוֹת,
כָּל חֹדֶשׁ אֲנִי מְקַבֵּל חִסּוּן כְּנֶגֶד
בֵּית הַקְּבָרוֹת.

רוּת! רוּת! רוּת!
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָמוּת.

אוּלַי לָכֵן אֲנִי עוֹד חַי
קְצָת וְלֹא מַסְפִּיק.

לסוחרים בשירים

וַהֲרִי זוֹ דֶּרֶךְ הַמְּשׁוֹרֵר
שֶׁהוּא אוֹמֵר: עַל מָה אֶתְמַרְמֵר,
עַל הַסּוֹחֲרִים שֶׁשָּׂנֵאתִי
שִׂנְאַת חִנָּם,
הַאֶתְקוֹמֵם כַּיּוֹם נֶגְדָּם?

כִּי סוֹחֲרִים הָיוּ וְיִוָּתְרוּ לְעוֹלָם
מֵעֶצֶם הֱיוֹתָם
וְגַם אִם חֶלְקָם כְּבָר
אֵינוֹ עִם הַחַיִּים,
עַל מָה יִתְמַרְמְרוּ הַמְּשׁוֹרְרִים?

שֶׁהֲרֵי אֵין בָּעוֹלָם אָדָם
שֶׁאֵינוֹ רוֹדֵף בֶּצַע
וְגַם אִם הוֹתַרְתָּ אַחֲרֶיךָ
רַק פֶּצַע בְּגוּפוֹ שֶׁל שִׁיר,
שִׁלַּמְתָּ, יְדִידִי,
אֶת מְלוֹא הַמְּחִיר.

שמשון

א.
אֲנִי מַחְזִיק מַעֲמָד רַק תּוֹדוֹת לַקֵּץ הַמִּתְקָרֵב
אֲנִי מַחְזִיק מַעֲמָד רַק תּוֹדוֹת לִדְלִילָה הַבּוֹגֶדֶת
אֲנִי מַחְזִיק מַעֲמָד רַק תּוֹדוֹת לַפִּרְסוּם בַּתָּנָ"ךְ
אֲנִי מַחְזִיק מַעֲמָד רַק תּוֹדוֹת לְאַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת
אֲנִי מַחְזִיק מַעֲמָד רַק תּוֹדוֹת לְזַנְבוֹת הַשּׁוּעָלִים.

אֲבָל מָה יִהְיֶה אִם לֹא יִכָּתְבוּ הַדְּבָרִים בַּתָּנָ"ךְ?
מָה יִהְיֶה אִם לֹא תִּהְיֶה דְּלִילָה וַאֲנִי אֶשָּׁכַח?
וּמָה יִהְיֶה אִם לֹא תִּהְיֶה, חָלִילָה, מוֹלֶדֶת?
וּמָה יִהְיֶה אִם לֹא יִהְיוּ עוֹד זַנְבוֹת שׁוּעָלִים?

ב.
אֲנִי זָקֵן מִכְּדֵי לְהַזְקִין
מָה יִהְיֶה אִם תַּצְעִירִי פִּתְאוֹם?
מָה יִהְיֶה אִם הַלַּיְלָה יִהְיֶה לְיוֹם?
מָה יִהְיֶה אִם דְּלִילָה תִּסְרֹק, לֹא תִּגְזֹז, אֶת מַחְלְפוֹתַי?
מָה יִהְיֶה אִם כְּבָר לֹא אֶהְיֶה שִׁמְשׁוֹן?
מָה יִהְיֶה אִם אַחֲרֵי לֵיל אֲהָבִים אֶרְצֶה לִישֹׁן?
מָה יִהְיֶה אִם אֶכְבֶּה גַּם אֲנִי בְּאֵשׁ הַזְּנָבוֹת?
וְכַמָּה זְמַן אֶצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ
כָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת?

אל תצפו II

אַל תְּצַפּוּ לַמָּחָר
הַמָּחָר לָמַד לְאַכְזֵב
אַךְ גַּם אַל תֹּאמְרוּ מְאֻחָר,
מְאֻחָר הוּא רַק הַכְּאֵב.

אַל תַּקְשִׁיבוּ לַסִּיסְמָה,
הַסִּיסְמָה רַק כְּרָזָה מְכַזֶּבֶת
וְאַל תִּתְּנוּ אֵמוּן בַּתְּפִלָּה.
אִם הֶכְרֵחַ הוּא, הִתְפַּלְּלוּ עַל הַיֶּלֶד.

וּבְעִקָּר אַל תַּאֲמִינוּ לַהַבְטָחוֹת
שֶׁנּוֹלְדוּ בְּאוֹר יוֹם וְכָבוּ בַּלֵּילוֹת
כִּי גַּם לָהֶן אֵין לֹא אָח, לֹא אָחוֹת
וְאַל תַּקְשִׁיבוּ לַהִמְנוֹן.

הוּא לֹא רֵאשִׁית כִּי אִם סוֹף הֶחָזוֹן
בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת.

אם יש

אִם יֵשׁ צֳרִי בַּגִּלְעָד,
מִי יְשַׁלֵּם מְחִירוֹ?

וְאִם יֵשׁ מִי שֶׁיְּשַׁלֵּם,
מִי יַבְטִיחַ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת יְרַפֵּא?
וְאִם יֵשׁ מִי שֶׁיִּדְאַג לְרוֹפֵא טוֹב,
מִי יֵדַע אִם יַגִּיעַ בַּזְּמַן?

וְאִם יַגִּיעַ וּבְיָדוֹ הַצֳּרִי,
מִי יַבְטִיחַ שֶׁהַחוֹלֶה גַּם יַבְרִיא?

וְאִם יַבְטִיחַ הַבְטָחָה זְמַנִּית,
מִי יֵדַע שֶׁהַמַּחֲלָה לֹא תַּחְזֹר?

וְאִם תַּחְזֹר וְיִהְיֶה מְאֻחָר,
מִי יַבְטִיחַ לַחוֹלֶה שֶׁיִּהְיֶה עוֹד מָחָר?

וְאִם לֹא יִהְיֶה לַחוֹלֶה עוֹד מָחָר,
מִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בְּעוֹלָם מְיֻתָּר.

מהחלון

      לעדו באהבה

מֵהַחַלּוֹן הַזֶּה יָבוֹא הָאֹכֶל
אוֹמֶרֶת הַצִּפּוֹר בְּלִבָּהּ
וּבַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה הוֹלֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ
לְדַרְכָּהּ, תָּמִיד לְדַרְכָּהּ.

מִן הַיָּד הַזֹּאת תָּבוֹא הַמַּכָּה,
וּמֵהַפֶּה הַזֶּה הַנְּשִׁיקָה.
כְּשֶׁתִּגְדַּל, תִּלְמַד לְהַבְחִין, יֶלֶד,
בֵּין מַכָּה לְבֵין נְשִׁיקָה.

הִנֵּה הָעֵצִים כְּבָר קוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ,
יֶלֶד קָטָן, עֲנֵה.
גַּם אֲנִי, יֶלֶד, בָּכִיתִי
אֲבָל נוֹתַרְתִּי בְּלֹא מַעֲנֶה.

לֹא עָזַבְתִּי אוֹתְךָ, רַק רָחַקְתִּי
מֶרְחַק הָאוֹר מִן הָאוֹר
אַךְ דַּוְקָא בַּחֹשֶׁךְ אָשׁוּב אֵלֶיךָ
לֶאֱהֹב וְגַם לִשְׁמֹר.

נזיר

    לרות קרטון-בלום

בְּעֶצֶם נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת נָזִיר
אֲבָל זֶה הָיָה קָשֶׁה בִּהְיוֹתִי צָעִיר
עַכְשָׁו אֲנִי מִתְנַזֵּר גַּם מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
מִתְאַמֵּץ לִחְיוֹת מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ
אוֹ לִקְרֹא סֵפֶר אָסוּר בְּשֶׁל הָעֵינַיִם
אֲנִי מְדַבֵּר עִם אֶחָד וְנִדְמֶה שֶׁהוּא שְׁנַיִם
הַשָּׁמַיִם שֶׁלְּרֹאשִׁי שׁוּב אֵינָם שָׁמַיִם
כִי אִם קַשְׂקַשִּׂים וּשְׂעַר פֵּאוֹת וְזָקָן
אַךְ מִי אֲנִי שֶׁאַלִּין עַל שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי בַּמִּבְחָן
וְלֹא נִסִּיתִי לִקְרַב יוֹתֵר אֶל קוֹנִי
וּכְשֶׁדָּפַק בַּדֶּלֶת נִסְגַּרְתִּי בִּמְעוֹנִי
וְגַם כְּשֶׁנָּתַן לִי סִימָנִים לְנוֹכְחוּתוֹ הָאֱלֹהִית
אָטַמְתִּי אָזְנִי מִשְּׁמֹעַ בְּתֵרוּץ שֶׁזּוֹ רַק זְכוּכִית
הַחַלּוֹן הַמִּדַּפֶּקֶת בַּחוּץ וְקוֹרֵאת לִי: לִפְתֹּחַ!

לֹא, עַכְשָׁו שֶׁזָּקַנְתִּי וְשַׂבְתִּי כָּשַׁל בִּי הַכֹּחַ
שֶׁבְּכֹחוֹ הָלַכְתִּי זֶה שְׁמוֹנִים שָׁנָה,
חֵרֵשׁ וּמִתְעַוֵּר חֶרֶשׁ-חֶרֶשׁ מִזִּקְנָה.

הטוב והרע

     לשרלוט ורדי הנפלאה

אִם יֵרֵד הַגְשֵׁם
טוֹב
אִם לֹא יֵרֵד.

אִם יִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ
טוֹב
אִם לֹא יִזְרַח.

אִם אָהַבְנוּ
טוֹב
אִם לֹא נֹאהַב.

שִׁיר, זַמָּר, שִׁיר עַל הָאַיִן,
שִׁיר בֵּינְתַיִם

שֶׁהַכֹּל הָיָה טוֹב
לָרֹב
וְאִם לֹא הָיָה

גַּם זֶה לֹא רַע.

כל נקודה

כָּל נְקֻדָּה אֵינָהּ סוֹף.
כָּל סוֹף אֵינוֹ אֶלָּא עוֹד מַסָּע
מִסּוֹף אֶחָד אֶל חֲבֵרוֹ.

חַיָּיו שֶׁל הָעֵץ תְּלוּיִים בַּמַּיִם.
אֵלֶּה שֶׁל הָאָדָם
רַק בָּעַצֶּבֶת.

לָמָּה לְךָ לָמוּת,
יָכֹלְתָּ עוֹד לִחְיוֹת קְצָת
בְּלֹא שֶׁאִישׁ יַרְגִּישׁ בְּכָךְ.

אֵין מְכֹעַר מִבְּדַל סִיגַרְיָה.
אֵין מְכֹעַר מִבְּדַל אָדָם
שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה.

שׁוּב הַנְּגִינָה נוֹגַעַת לַלֵּב
שׁוּב הַכְּאֵב מִתְקָרֵב לַנְּיָר
אַךְ הַתּוֹצָאָה
בְּהֶחְלֵט אֵינָהּ מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן.

השירים מתוך "מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

קישורים חיצוניים

נתן זך בויקיפדיה

"מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד

אלי הירש קורא שירה - על הספר

נתן זך בשירונט

נתן זך מתראיין בחוצה ישראל עם קובי מידן - חלק א'

נתן זך מתראיין חוצה ישראל עם קובי מידן - חלק ב'

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 90"