אבק פרפרים
וְאוּלַי
כֻּלָּנוּ אֲבַק פַּרְפָּרִים
נִשְׂרָפִים אֶל מְנוֹרוֹת פְלוֹרוֹסֶנְט לָבָן.
שְׁאֵר ־כְּנָפַיִם נִתָּז
לִזְעֵיר חֲלָקִים,
נִדְבָּקִים לִיצֹר אָדָם.
וּצְלִיל חֲרִיכָה מְלַוֶּה אֶת
מְנוֹרַת הַלַּיְלָה.
הוּא צְלִיל יָהּ.
את זה רציתי
זֶה יָמִים
שֶׁרָצִיתִי בּוֹ בַּחֹמֶר
הַמַּרְכִּיב אֶת כָּל גִּשְׁרֵי הָעוֹלָם.
רָצִיתִי אֶת זֶה הַחֹמֶר
שֶׁמַּחְזִיק אֶת הַהוֹלְכִים מֵעַל הַמַּיִם.
רָצִיתִי בּוֹ
בְּהַלְּכִי עַל הַגֶּשֶׁר הַהוּא
שֶׁלֹּא יִתְמוֹטֵט לְעוֹלָם.
וַחֲרַכָּיו הָאֲדֻמִּים,
נִמְשְׁכוּ אָז כִּמְעַט לְלֹא דֹּפִי
לְמֶרְכַּז הַנָּהָר.
הָרוּח סִמְּנָה אֶת כִּוּוּן הַמַּיִם
וְלֹא הָיְתָה זוֹ הַדֶּרֶךְ
שֶׁבְּסוֹפָהּ קִוִּיתִי לִמְצֹא אֶת הַיָּם.
היידלברג, אוקטובר 2013
חמלה
חֶמְלָה הִיא מְחַפֶּשֶׂת
בֵּין חֲרִיקוֹת מְנוֹעֵי מַזְגָנִים.
אֵין חֶמְלָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת
וּפוֹתַחַת חַלּוֹן אֶל צְלִיל
הַמּוֹנוֹטוֹן שֶׁל הַיּוֹנָה הַמְּנַהֶמֶת.
מְנוֹעֵי הַמַּזְגָן שֶׁמֵּעַל
הַגַּג הֶחָשׂוּף מְכַסִּים צְלִילֶיהָ
בְּאֵד מְלֻכְלָךְ שֶׁל לַחוּת.
כַּמָּה צָרִים הֵם שׁוּלֵי הַמַּעֲקֶה.
וְהַיּוֹנָה מְנַהֶמֶת בְּכָל גּוּפָהּ
וּבְכָל גֶּרֶם מֵעַצְמוֹת כְּנָפֶיהָ.
חֶמְלָה הִיא מְחַפֶּשֶׂת.
אֵיזֶה חֶסֶד.
רַחֲמִים.
ירושלים, קיץ 2013
האימה רק מחליפה צורה
חֲמִשָּׁה נַרְקִיסִים צָמְחוּ בְּגִנָּתִי. אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי עוֹד.
אֵימַת הַיְּלָדִים כְּבָר אֵינָהּ מַפְחִידָה אוֹתִי, אָמַרְתִּי לָךְ, אִמָּא. כָּכָה זֶה עַכְשָׁו.
מָחָר גֶּשֶׁם. עֲנָנִים. רוּחוֹת עֵרוֹת.
אֲבָל הָעוֹרְבִים מְחַכִּים עַתָּה שֶׁסַּבָּא יֵ רָדֵם.
סַבָּא נִרְדַּם.
וְהָאֵימָה רַק מַחְלִיפָה צוּרָה.
אֲנִי כְּבָר שָׁכַחְתִּי.
פַּעַם בַּחֲצִי מֵאָה (אוֹ שֶׁמָּא פַּעַם בְּשָׁנָה) אָנוּ שׁוּב מֻפְתָּעִים.
יֵשׁ מִי שֶׁמַּבִּיעַ צַעַר. יֵשׁ מִי שֶׁמִּתְחַלְחֵל.
כָּכָה זֶה עַכְשָׁו.
הַדִּבּוּר גַּם לָקַח מֵאִתָּנוּ אֶת הַצֹּרֶךְ לְהָבִין.
אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת עִם הַמּוּסָר.
כֵּן. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת עִם הַמּוּסָר.
מִישֶׁהוּ קוֹרֵא לְעֶזְרָה. אִישׁ אֵינוֹ קָם.
כָּכָה זֶה עַכְשָׁו.
הָאֵימָה רַק מַחְלִיפָה צוּרָה.
ירושלים, 2014
בתום הפצצה
וּבְתֹם הַפְּצָצָה
רַחַשׁ בֶּהָלָה.
כַּמָּה אֲרֻכָּה
הָיְתָה הַשְּׁרִיקָה
שֶׁטִּפְּסָה בְּגֹבַהּ
שָׁמַיִם שְׁקֵטִים.
וּבְתֹם הַפְּצָצָה נִשְׁמְעָה
גַּם יוֹכִי הַשְּׁכֵנָה,
לוֹחֶשֶׁת לִבְנָהּ
שְׂנוּא־נַפְשָׁהּ הָאָיֹם.
כִּי מֵת הַיֶּלֶד, מֵת.
הָיוּ גְּבוֹהִים הַשָּׁמַיִם
בִּפְרֹשׂ עֲלֵיהֶם הַשְּׁרִיקָה הַגְּדוֹלָה
כֹּה כְּחֻלִּים מִבֵּין הֶעָפָר שֶׁעָף בַּמָּרוֹם.
הָיָה אָבָק וְלֹא הָיָה דָּם
וַאֲבָנִים הִתְגַּלְגְּלוּ בִּרְחוֹבוֹת צְהֻבִּים.
לֹא רָאִינוּ אֲנָשִׁים.
תְּזוּזַת הָאֶצְבָּעוֹת הִפְתִּיעַתְנוּ מֵחָדָשׁ
וּתְנוּעַת הַבִּרְכַּיִם בִּשְּׂרָה עָתִיד יָפֶה
וְרַק יוֹכִי הַשְּׁכֵנָה
כְּבָר לֹא עָמְדָה וְצָעֲקָה
בֶּחָצֵר הָאֲפֹרָה
כִּי מֵת הַיֶּלֶד
מֵת.
וּמַעֲלֵה הַשָּׁמַיִם
שֶׁשֻּׂרְטַט בִּשְׁרִיקָה
אֲנָכִית לְבָנָה
סִמֵּן עֲדַיִן
אֶת גְּבוּל הָאֶפְשָׁרוּת.
מן הזיכרון
מחזור שאלות
וּמֶה עָשִׂית עִם הַכַּדִּים?
אֶת הַכַּדִּים אָסַפְתִּי אֶחָד אֶחָד
טָמַנְתִּי חֶצְיָם בַּחוֹל
אֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי הִשְׁקַעְתִּי בִּבְרֵכוֹת הַנּוֹי שֶׁיָּבְשׁוּ מִסָּבִיב לָעִיר
אֶחָד לְיַד הַחוֹמוֹת
אֶחָד בַּכִּכָּר הָרוֹמִית
וְעוֹד אֶחָד מִתַּחַת לְבֵיתִי בְּצַד הַקַּקְטוּס.
הַכַּדִּים יֶאֶסְפוּ אֶת הֶעָפָר שֶׁנִּצְבָּר תָּמִיד אַחֲרֵי הַחֹרֶף
בַּקַּיִץ יֶאֶגְרוּ בְּתוֹכָם אֶת הָאָבָק, וְהַסְּתָו יַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם
מִצַּמְּרוֹתָיו הַצְּהֻבּוֹת, שֶׁשּׁוּב יִמַּקּוּ עִם הַמַּיִם.
בָּאָבִיב אֵצֵא לֶאֱסֹף אֶת הַכַּדִּים אֶחָד אֶחָד מִסְּבִיב הָעִיר
וַאֲלַקֵּט מִתּוֹכָם אֶת מַה שֶּׁנִּשְׁאַר.
וּמֶה עָשִׂית עִם הַשֶּׁמֶשׁ?
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יָ דַעְתִּי מֵעוֹלָם. רַק אֶת חִוְרוֹנָהּ שֶׁבְּתוֹךְ הָעֲנָנִים.
(אֵין אֱמֶת בַּסְּבָרָה כִּי תַּפְקִיד הַמְּשׁוֹרְרִים הוּא לְפַזֵּר טוּב בָּעוֹלָם)
וְהַוִּילוֹן?
אֶת הַוִּילוֹן גָּזַרְתִּי לִגְזִירֵי הַיָּרֹק שֶׁל פַּסָּיו
וְהִתְעַטַּפְתִּי בָּהֶם כִּבְתַכְרִיךְ.
הָיָה נָעִים.
וּמֶה עָשִׂית בְּצִמְחֵי הַמַּרְפֵּא שֶׁבַּגִּנָּה?
אֶת צִמְחֵי הַמַּרְפֵּא לָקַחְתִּי אֵלַי אֱלֵי שֻׁלְחָנִי
וּמִיַּנְתִּי אוֹתָם בְּצִנְצְנוֹת הַחַרְסִינָה שֶׁמֵּעַל הַשִּׁדָּה.
הַמַּרְוָה, הַשִּׁיבָּא שֶׁעַתָּה רֻפְּאָה מִכְּנִימוֹתֶיהָ, וְגַם הַסִּרְפָּדִים.
וּמָה עִם הַמַּיִם שֶׁשָּׁטְפוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת?
אֶת הַמַּיִם עוֹדַדְתִּי מִתּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתַי,
עָקַבְתִּי אַחֲרֵיהֶם בְּמוֹרַד הַכְּבִישׁ
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַגַּן הַצִּבּוּרִי
פָּנִיתִי אֶל הַסִּמְטָה שֶׁמּוֹבִילָה אֶל הַמַּכֹּלֶת.
וְהַיּוֹנִים?
אֶת הַיּוֹנִים הִנַּחְתִּי לַעֲמֹד עַל חוּט הַתַּיִל.
גַּם כָּךְ הֵן עוֹמְדוֹת שָׁם. מַה טַּעַם יֵשׁ לְהִתְעָרֵב?
וְעִם מֵיתְרֵי הַגִּיטָרָה מֶה עָשִׂית?
זֶה דַּוְקָא יָפֶה. כִּי מֵיתְרֵי הַגִּיטָרָה הִתְאָרְכוּ לִכְבוֹדִי.
לְעִתִּים גַּם הַדִּמְיוֹן מַסְפִּיק.
וּמֶה עָשִׂית עִם אֲהוּבֵךְ?
עִם אֲהוּבִי,
עִם אֲהוּבִי לֹא יָ דַעְתִּי עֲשׂוֹת דָּבָר.
נקודות אדומות
גַּם הַקִּנְאָה מְקַלֶּלֶת אוֹתִי
בְּפָנִים חֲמוּצוֹת מֵאֵיבָה
פּוֹזֶלֶת מֵרֹב שְׁנוֹת צִפִּיָּה
קוֹשֶׁרֶת כִּתְרֵי זָהָב לִשְׂעָרִי
מְכַסָּה אֶת עֵינַי
מוֹשִׁיטָה לִי יָד צְהֻבָּה
כְּרַעַל עַכְבָּרִים
פּוֹשֶׁטֶת אֶצְבְּעוֹת קַבְּצָנִית
כְּפָעוֹט מִתְחַטֵּא לִפְנֵי אִמּוֹ.
השירים מתוך "חצץ האדמה", חבר לעט 2017
קישורים חיצוניים
התכנית "מה שכרוך" - ראיון עם רונה ברנס
"עַל הַקָּהָל וְעַל הָרָעָב" מאמר של רונה ברנס ב"אשפתון" בעריכת רונה ברנס
ערב ההשקה לספר "חצץ אדמה"
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 89"