דוקטור מרטינס
בַּתִּיכוֹן הָיוּ כֻּלָּם נוֹעֲלִים דּוֹקְטוֹר מַרְטִינְס.
יַלְדֵי הַבּוּרְגָּנִים שֶׁל הַצּוֹפִים הָיוּ נוֹעֲלִים אוֹתָן
כְּדֵי לְסַמֵּן שֶׁהֵם כִּמְעַט חַתְרָנִיִּים, חֲצוּפִים.
בָּנוֹת שֶׁנָּעֲלוּ אוֹתָן אֲדֻמּוֹת (זֶה הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר לְבּוֹרְדּוֹ)
רָצוּ לְשַׁדֵּר שֶׁהֵן מַגְנִיבוֹת וּמִזְדַּיְּנוֹת.
בְּכָל מִקְרֶה, יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרוֹת.
וּבָנוֹת שֶׁלָּבְשׁוּ אוֹתָן מְנֻמָּרוֹת
אוֹ פִּרְחוֹנִיּוֹת, רָצוּ לוֹמַר בָּזֶה שֶׁהֵן
פּוֹרְשׁוֹת,
אוֹהֲבוֹת אֶת נִיק קֵיְב,
עֲמֻקּוֹת
וְחוֹלְמוֹת לִהְיוֹת
אָמָּנִיּוֹת נַרְקוֹמָנִיּוֹת, אוֹ סְתָם
רַוָּקוֹת מְיֻסָּרוֹת.
כֻּלָּם – אֲנִינִים, מִזְדַּיְּנוֹת וּבְתוּלוֹת – הָיוּ
בְּנֵי-בּוּרְגָּנִים,
מִישֶׁהוּ הִכְנִיס אוֹתָם לַחַיִּים כְּמוֹ קַלֶּטֶת לְטֵיְפּ וְלָחַץ "play",
הַיּוֹם הֵם
עוֹרְכֵי-דִּין, הַרְבֵּה מְאוֹד עוֹרְכֵי-דִּין, וּקְצָת בַּעֲלֵי עֲסָקִים,
לִפְעָמִים עֵסֶק מִשְׁפַּחְתִּי, לִפְעָמִים הָעֵסֶק הַמִּשְׁפַּחְתִּי
הוּא מִשְׂרַד עוֹרְכֵי-דִּין.
אֲנִי נָעַלְתִּי נַעֲלֵי זַמְשׁ חוּמוֹת נְמוּכוֹת.
הָיִיתִי קוֹנֶה אוֹתָן אֵצֶל הַפַּרְסִים בַּסִּמְטָאוֹת
שֶׁבֵּין יָפוֹ וְהַשּׁוּק.
אָהַבְתִּי אֶת זֶה.
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵלֶּה נַעֲלַיִם שֶׁל
מְשׁוֹרֵר.
אוֹ סוֹפֵר.
באייס קנה ובנה
בְּאֶיְס. מוּסִיקָה שֶׁל הַמַּעֲרָב הַתִּיכוֹן,
יוּקוּלֶלֶה אִטִּית בֵּין מְצוּדוֹת דְּלָיֵי צֶבַע,
צְרִיחֵי מְגֵרוֹת פְּלַסְטִיק,
תִּלֵּי מַבְרְגִים וּמַקְדֵּחוֹת,
חוֹמוֹת הַמַּגָּבוֹת. בַּאֲוִיר גָּבוֹהַּ
מִתְגַּלְגֶּלֶת רֵיקָנוּת.
הַמְּצָרִים שׁוֹמֵמִים.
בְּלוֹנְדִּינִיּוֹת עֲיֵפוֹת לְפָנַי בַּתּוֹר,
אֲנַחְנוּ מְחַכִּים. הַקֻּפָּאִית הִקְלִידָה חָמֵשׁ פְּעָמִים
וְהַבְּלוֹנְדִּינִיּוֹת לָקְחוּ רַק שָׁלוֹשׁ,
הַקֻּפָּאִית צְרִיכָה לִקְרֹא לְמִימִי
שֶׁתָּבִיא אֶת
הַכַּרְטִיס.
הַיּוּקוּלֶלֶה נִבְהֲלָה וְהִשְׁתַּתְּקָה כִּי הַפִּרְסֹמֶת צָעֲקָה
"רַק בִּשְׁתַּיִם-תִּשְׁעִים!" מִימִי הִגִּיעָה,
שְׁחֹרָה וְיָפָה עִם אַגָּן מוּצָק וְחָזֶה גָּדוֹל.
אֲנִי רוֹצֶה לְזַיֵּן אוֹתָהּ וְהִיא נוֹבַחַת עַל הַקֻּפָּאִית –
"נוּ, מַה יִּהְיֶה?" מִישֶׁהוּ יִהְיֶה מֻכְרָח לִצְחֹק מִזֶּה
כִּי הַקֻּפָּאִית כְּבָר יְרֻקָּה מִפַּחַד, וְאַף-אֶחָד לֹא צוֹחֵק.
אָז אֲנִי מְחַיֵּךְ, זֶה עוֹלֶה לִי בְּנֶפֶשׁ אֲבָל
הַהַשְׁקָעָה מִשְׁתַּלֶּמֶת, עַכְשָׁו מִימִי הוֹפֶכֶת אֶת זֶה לְשִׁיר –
"נוּ, מַה יִּהְיֶה, נוּ מַה יִּהְיֶה..."
וְהַקֻּפָּאִית מְלַטֶּפֶת אֶת הַגָּרוֹן, בַּמָּקוֹם בּוֹ לִפְנֵי רֶגַע
הָיָה כָּרוּךְ הַחֶבֶל.
השלווה הזאת
הַשַּׁלְוָה הַזֹּאת שֶׁל בֶּן הַחֲמִשִּׁים הַהוּא,
רָזֶה בְּשֵׂעָר קָצוּץ, צַמָּה דַּקָּה מֵאָחוֹר.
הוּא נִכְנַס לַמַּכֹּלֶת כְּשֶׁקָּנִיתִי מַצִּית, וְלָקַח מַה שֶּׁהוּא רָצָה,
בְּמִכְנָסַיִם יְשָׁנִים שֶׁיּוֹשְׁבִים עָלָיו בְּדִיּוּק.
הוּא לֹא מִהֵר. הָרֹגַע הַזֶּה, שֶׁל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ
אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, אֶת הַפֶּנְסְיָה שֶׁלּוֹ, אֶת הַדִּירָה שֶׁלּוֹ,
וְהוּא לֹא חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה עוֹמֵד לְהִגָּמֵר.
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה יַמְשִׁיךְ כָּךְ, עַד הַסּוֹף.
פַּעַם הָיִיתִי חוֹלֵם עַל הַשַּׁלְוָה הַזֹּאת, אַחֲרֵי-כֵן נִבְהַלְתִּי שֶׁאֵינָהּ מַגִּיעָה,
וְאָז שָׁכַחְתִּי מִזֶּה.
נוֹתַרְתִּי כָּךְ, מְבֹהָל.
בָּעֲבוֹדָה, כָּל יוֹם הוּא הִתְאַבְּדוּת.
וְאֵלּוּ הָיוּ הַחַיִּים שֶׁלֹּא חָיִיתָ, שֶׁהָרַגְתָּ.
בְּכָל תְּנוּעָה אֵינְסְפוֹר אֶפְשָׁרֻיּוֹת מֵתוֹת.
הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה הִיא
שֶׁיֵּשׁ לְךָ
רַק
הִזְדַּמְּנוּת
אַחַת.
לא נותנים
לֹא נוֹתְנִים לַבֶּנְאָדָם לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע.
לְהִתְכַּוֵּץ עַל הַמִּטָּה
וְלִבְהוֹת
בַּקִּיר שֶׁלְּפָנָיו
לִנְטֹשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה
וְאֶת עַצְמוֹ.
לָנוּחַ לְרֶגַע. לְהֵאָנַח.
כָּל הַזְּמַן בּוֹעֲטִים בַּבֶּנְאָדָם,
מְטַלְטְלִים אוֹתוֹ,
מְנַעֲרִים מֵהַמִּטָּה
מְגַלְגְּלִים מֵהַשְּׂמִיכָה
כְּדֵי
שֶׁיִּסַּע בָּאוֹטוֹבּוּסִים
יְנוֹפֵף שְׁלָטִים בַּהַפְגָּנוֹת
יִפְתַּח סְתִימוֹת בַּכִּיּוֹרִים
יִשְׁמֹר עַל הַגְּבוּלוֹת
יִהְיֶה נֶחְמָד לַפְּקִידוֹת
וְלַמּוֹכְרוֹת בַּחֲנֻיּוֹת
לַמֶּלְצָרִים בַּמִּסְעָדוֹת
לַנֶּהָגִים בַּמְּכוֹנִיּוֹת.
לֹא נוֹתְנִים לַבֶּנְאָדָם לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע.
לְהֵרָדֵם בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר בַּסָּלוֹן
לֹא לְהוֹפִיעַ לָעֲבוֹדָה
לָקַחַת אוֹטוֹבּוּס
לָרֶדֶת בִּרְחוֹב עַזָּה
לְהִכָּנֵס לַזִּיגְמוֹנְד
לְהַזְמִין בִּירָה טַיְבֶּה
לְפַטְפֵּט עִם זָרִים
לְהִכָּנֵס לְחוֹבוֹת
לֶאֱכֹל מַה שֶּׁיֵּשׁ
מָקָרוֹנִי מִשִּׁלְשׁוֹם.
רדוף
אֲנִי כָּל הַזְּמַן רָדוּף עַל-יְדֵי מַשֶּׁהוּ.
מַשֶּׁהוּ בְּכָל רֶגַע רוֹדֵף אוֹתִי.
הַפִּרְסוּמִים בָּעִתּוֹנִים,
הַמְּשׁוֹרְרִים הַגְּרוּעִים וְהַטּוֹבִים,
הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְהָאֶזְרָחִים,
רָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלוֹת וְהַשָּׂרִים,
הַמְּקוֹנְנוֹת בַּצְּמָתִים
וְהַטִּפְּשִׁים וְהַחֲכָמִים.
מַשֶּׁהוּ בְּכָל רֶגַע עוֹמֵד
לְהַחְלִיף טוֹב בְּרַע,
לְבַטֵּל, לִגְרֹעַ.
לְשַׁבֵּשׁ עָלַי אֶת הָעוֹלָם,
לְטַרְפֵּד אֶת הַפְּרוֹיֶקְט הָאֱנוֹשִׁי,
אוֹ רַק אֶת שֶׁכְּמוֹתִי
אוֹ רַק
אוֹתִי.
הנשים של קרית יובל
הַבִּנְיָנִים שֶׁל קִרְיַת יוֹבֵל,
הָרֶפֶשׁ נִגָּר עַל הַכְּתָלִים
בִּמְרִיחוֹת שְׁחֹרוֹת מְכֹעָרוֹת
כְּמוֹ אִפּוּר מִתַּחַת לַדְּמָעוֹת –
מִן הַחַלּוֹנוֹת, מִמַּרְזְבִים מִפַּח,
מִתֵּבוֹת הַמַּזְגָנִים.
הַנָּשִׁים שֶׁל קִרְיַת יוֹבֵל
מִתְנוֹעֲעוֹת
בְּאַחַת-עֶשְׂרֵה לִפְנֵי חֲצוֹת
בְּפִּיגָ'מוֹת-עֲבוֹדָה
אוֹסְפוֹת מֵהַפַּחִים בַּקְבּוּקִים לְשַׂקִּיּוֹת
הַגּוּפִים שֶׁלָּהֶן כְּמוֹ הַבִּנְיָנִים
יְשָׁנִים מִכְּדֵי לְהִתְבַּקֵּעַ.
הַשְּׁבָרִים שֶׁסּוֹדְקִים אוֹתָן כְּבָר הִתְאַבְּנוּ.
גּוּפִים וּבִנְיָנִים כָּאֵלּוּ יוֹדְעִים:
הֵם נִדּוֹנוּ לַעֲמִידָה.
הֵם לְעוֹלָם כְּבָר לֹא יִתְמוֹטְטוּ
בַּאֲנָחָה.
חיי קלסר
כַּמָּה נְקֻדּוֹת לְמַס הַהַכְנָסָה
וְכַמָּה לְקִצְבַּת הָאַבְטָלָה.
כַּמָּה לַבִּטּוּחַ הַמַּשְׁלִים
וְכַמָּה לְבֵית הַחוֹלִים.
תְּלוּשֵׁי מַשְׂכֹּרֶת, שׁוֹבְרֵי תַּשְׁלוּם לַבִּטּוּחַ הַלְּאֻמִּי,
תְּלוּשֵׁי אַרְנוֹנָה,
אִשּׁוּר קַבָּלַת תֹּאַר,
אִשּׁוּר עַל שִׁחְרוּר מֵהַצָּבָא.
הַחַיִּים מִצְטַמְצְמִים לְחִפּוּשׂ,
מְצִיאַת,
הַשָּׂגַת, שִׁכְפּוּל,
הַחְתָּמַת, פִקְסוּס,
הַגָּשַׁת
וְתִיּוּק
עֲרֵמַת נְיָרוֹת
מַצְהִיבִים.
אֶפְשָׁר לִדְחֹס אוֹתְךָ בִּקְלָסֶר
וְעוֹד יִשָּׁאֵר מָקוֹם
לְהֶסְפֵּד
וְלִתְעוּדַת פְּטִירָה.
השירים מתוך "האל שהכזיב הוא אתה", פרדס הוצאה לאור, 2017
קישורים חיצוניים
הספר "האל שהכזיב הוא אתה" באתר הוצאת פרדס
