חיים גורי

סִכּוּי סָבִירhaim guriצילום: דניאל צ'צ'יק

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי סָבִיר לְעוֹד מִלְחָמָה.
עוֹד מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּאֲרִיכִים, שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים זְקוּקִים לָהֶן.
פֹּה דּוֹר לְדוֹר מוֹסֵר אֶת הָרוֹבֶה,
כְּמוֹ אֶת הַמַּקֵּל בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים.
בֵּינְתַיִם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת,
שֶׁבְּעָתִיד נִרְאֶה לָעַיִן
לֹא יַחְסְרוּ פֹּה הַהוֹלְכִים וְהַבּוֹכִים,
צֶאֱצָאֵי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, שְׁנֵי הָאַחִים.

 

 

 

תְּנוּעָה

אַתָּה תַּמְשִׁיךְ לָנוּעַ, בֵּין הַסַּכָּנוֹת הַצְּפוּיוֹת דֶּרֶךְ־קֶבַע,
לַמְּקוֹמוֹת, לָאֲנָשִׁים וְלַנָּשִׁים שֶׁכֹּה אָהַבְתָּ.
בֵּינֵיהֶם אֶל הַמֵּתִים, שֶׁאַף הֵעַזְתָּ, לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת,
לְדַבֵּר בִּשְׁמָם.
אַתָּה תַּמְשִׁיךְ, בְּלֵב הָרֹעַ, לְהִתְפַּלֵּל גַּם לְמַעֲנָם,
לְקַוּוֹת לְאֵיזֶה טוֹב צָפוּי וּמְכַפֵּר,
שֶׁיִּזָּכֵר, לֹא פַּעַם, בְּכִתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּךָ.
כָּתַבְתַָּ פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, עַל אוֹדוֹת הַזְּמַן,
אוֹתוֹ רוֹפֵא־אֱלִיל, הַנּוֹתֵן בַּנִּכְאָבִים מִמְּזוֹר־הַשִּׁכְחָה.
לְמַעֲשֶׂה, הוּא בֵּית־הַכֶּלֶא הַיָּחִיד,
לְלֹא סִכּוּי בְּרִיחָה.

 

 

 

רְאִי

מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.

 

 

 

עוֹד עַל הַגֶּשֶׁם

וּבַלַּיְלָה הַהוּא, אַחַד הַגְּשׁוּמִים וְהַסְּעוּרִים בְּיוֹתֵר בְּלֵילוֹת הַשָּׁנָה,
נָהַגְתָּ לִירוּשָׁלַיִם, לֹא לִפְנֵי שֶׁלָּגַמְתָּ סֵפֶל קָפֶה חָזָק וְחָרִיף,
לְבַל תִּשְׁקַע בְּשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה שֶׁל שֵׁנָה,
שֶׁדַּי בָּהּ כְּדֵי לְהָמִיט עָלֶיךָ אֶת אֲסוֹנָהּ.
בְּרָקִים קָרְעוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וּמֵעָלֶיךָ הִתְגַּלְגְּלוּ הָרְעָמִים הַכְּבֵדִים,
שֶׁהֵעִידוּ שׁוּב וָשׁוּב עַל כֹּחָם הָאַרְטִילֶרִי שֶׁל אֵיתָנֵי הַטֶּבַע,
לְהַזְכִּירֵנוּ מַה כֹּחָם וּמַה כֹּחֵנוּ, לְהַבְדִּיל.
וְהָיָה בַּמְּהוּמָה הַהִיא, הָרוֹעֶשֶׁת וְהַמּוּאֶרֶת, אוֹתוֹ קֶסֶם קָדוּם וְהֵידָדִי.
וְהַמַּבּוּל הַהוּא לֹא חָדַל לְרֶגַע וְגֵאָיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֶבֶן הָיוּ לְנַהֲרוֹת־אֵיתָן,
עוֹלִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם, כְּהֵעָנוּת חוֹגֶגֶת לִתְפִלּוֹת הַצִּמָּאוֹן, בַּדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם.
וְהַמַּבּוּל הַהוּא שֶׁלֹּא חָדַל לְרֶגַע נִמְשַׁךְ כְּמוֹ פִּצּוּי פָּרוּעַ וְהוֹלֵל.
וְקִוִּיתָ שֶׁהַפַּעַם, לְשֵׁם שִׁנּוּי, גַּם מִפְלַס־הַכִּנֶּרֶת, בִּתֵּנוּ הַיְחִידָה,
יָשׁוּב סוֹף־סוֹף וְיַעֲלֶה.
שֶׁיַּעֲלֶה כְּבָר מִפְלַס־הַכִּנֶּרֶת! שֶׁיִּפָּתַח סֶכֶר־דְּגַנְיָה, שֶׁיִּהְיֶה עוֹד קְצָת עוֹד!
מַה כְּבָר רָצִיתָ, מַה כְּבָר בִּקַּשְׁתָּ, לְמָה כְּבָר הִתְפַּלַּלְתָּ, לְכָל הָרוּחוֹת!

 

 

 

הַבְּעָיָה

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ, אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ.
הַמִּלְחָמוֹת הִרְחִיקוּ וְעָבְרוּ,
חָבְרוּ אֶל הַקִּירוֹת הַחֲקוּקִים, אֶל הָאַנְדַּרְטָאוֹת,
אֶל הַסְּפָרִים, אֶל הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֲרֻכָּה.
נָכוֹן, גַּם לוֹ, לָעָם הַהוּא, יֵשׁ בְּעָיוֹת.
"אַךְ בְּעָיוֹת זֶה טוֹב", הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוּבָּה, חוֹתַנְתִּי,
"בְּעָיָה זֶה רַע!".
אָז מָה עוֹשִׂים פֹּה עִם הַבְּעָיָה?
אָז מָה עוֹשִׂים פֹּה עִם הַבְּעָיָה הַיְדוּעָה?
אָז מָה עוֹשִׂים פֹּה עִם הַבְּעָיָה הַהִיא בְּ־ה' הַיְדִיעָה?!

 

 

 

*
אֶרֶץ שִׁבְעַת הַמִּינִים. אֶרֶץ הַסַּכִּינִים.
אֶרֶץ עוֹבְדֵי הָאֱלֹהִים. אֶרֶץ עֲנוּשֵׁי הָאֱלֹהִים.
אֶרֶץ הַחֲבָל. אֶרֶץ הָאֲבָל.
אֶרֶץ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל.
אֶרֶץ מַיִם בִּמְשׂוּרָה. אֶרֶץ קַיִץ־תַּבְעֵרָה.
"אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ", לְפִי הַהַשְׁמָצָה הַמֻּכָּרָה.
"אֶרֶץ הָאָבוֹת, שֶׁבָּהּ תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת!".
אֶרֶץ הַמָּשִׁיחַ הָעוֹמֵד אוֹ־טוֹ־טוֹ לָבוֹא.
אֶרֶץ הָעֶרְגָּה. אֶרֶץ הַמְּרִיבָה הַחֲגוּגָה.
אֶרֶץ בְּנֵי שָׂרָה וּבְנֵי הָגָר.
אֶרֶץ הַיְשֵׁנָה לָהּ בִּבְגָדִים וּבְנַעֲלַיִם.
אֶרֶץ כּוֹנְנוּת־סְפִיגָה.

 

 

 

*
וְשׁוּב לָשׁוּב.
כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה חָשׁוּב.
אַחֶרֶת, לָמָּה לְךָ.
הֲרֵי הָאֲמוּרִים כְּבָר נֶאֶמְרוּ
וְהַגְּמוּרִים שֶׁנִּגְמְרוּ וְנִשְׁמְרוּ
אֵינָם צְרִיכִים אוֹתְךָ.
הַסִּכּוּיִים אֵינָם נוֹטִים לְטוֹבָתְךָ.
אָז, עַל חוֹף הַיָּם הָאַחֲרוֹן
נִפְרַדְתָּ מֵעַצְמְךָ
בָּאֶפִּילוֹג הַהוּא
שָׁלַחְתָּ לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָרַבִּים
עַד גִּיבְּרַלְטָר
בְּזֹהַר הַשְּׁקִיעָה הַהִיא
עַל סַף הַחֲשֵׁכָה.
אָז לָמָּה לְךָ?

 

 

 

עוֹד תְּפִלָּה

אֲנִי מִתְפַּלֵּל וּמִתְפַּלֵּל עָלַיִךְ,
תְּפִלּוֹת שֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת בְּכָל סֵפֶר שֶׁהוּא,
שֶׁתֵּצְאִי מֵהַחֶדֶר הַהוּא וַאֲגוּדָלֵךְ זָקוּר לְמַעְלָה,
כְּמוֹ בַּסִּימָנִים הַמֻּסְכָּמִים.
שֶׁאֶרְאֵךְ צוֹעֶדֶת לִקְרָאתִי בַּוִּיָא־דוֹלוֹרוֹזָה הַהִיא
וְעַל פָּנַיִךְ חִיּוּךְ מְסֻיָּם כְּסִכּוּי שֶׁתִּהְיִי,
שֶׁתִּשָּׁאֲרִי אִתִּי.

 

 

 

*
וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זֹאת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

 

 

 

*
הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת. סַף הַחֲשֵׁכָה.
קָשֶׁה לָדַעַת מִי יַעֲנִיק לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת
לוֹמַר, שֶׁכֹּה אֶחְיֶה, עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ עַד עַכְשָׁו.

 

השירים מתוך "אַף שֶׁרָצִיתִי עוֹד קְצָת עוֹד", הוצאת הקיבוץ המאוחד | דניאלה די־נור מוציאים לאור

 

קישורים חיצוניים

חיים גורי בויקיפדיה

ספרו של חיים גורי בהוצאת הקיבוץ המאוחד

חיים גורי, אף שרציתי עוד קצת עוד - אלי הירש קורא שירה

 גלי צה"ל - ספר חדש לחיים גורי: "הכתיבה היא חידה גדולה"

וואללה תרבות - חיים גורי: "זה היה טעם חיי, לכתוב ולחיות במקום הזה"

על ספרו של חיים גורי באתר "הבמה"

 

שִׁירִי לִי עַל תַּפּוּחַ - חיים גורי

 

חיים גורי - חשבון עובר - רמה מסינגר וצוות "יריד המזרח"

 

הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ - חיים גורי | נחום היימן

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 66"