ניקולא אורבך

הִתְאַבְּדוּת פּוֹלִיטִיתnicola orbach

יַד יְמִינִי
הִיא
יָדִי הָרְפוּיָה
הִיא
כְּלִי זֵינִי
הִיא
חֶרֶב נִצְחוֹנִי
הִיא
שַׁאֲגַת הַמִּלְחָמָה
הִיא
תְּמִיתֵנִי.

 

 

 

*
חִפַּשְׂתִּיהָ,
אֶת יַהֲדוּתִי
בֵּין סִמְטְאוֹת עִירִי
וּבְחַצְרוֹת הַחֲסִידִים.
בִּנְגִינַת הַקְּלָרִינֶט
וּבַעֲבוֹדַת ה'.
בַּכֹּל חִפַּשְׂתִּיהָ
וְלֹא מְצָאְתִּיהָ.
עַד אֲשֶׁר
לְתַדְהֵמָתִי
פְּגַשְׁתִּיהָ
בַּתּוֹר לְבִטּוּחַ לְאוּמִי
נִתְמֶכֶת, עֲרִירִית וְנֶאֱבֶקֶת
עַל 2,800 ₪ בְּחֹדֶשׁ.

 

 

 

טִילִים עַל אַשְׁקְלוֹן

כְּשֶׁחִלֵּל הַחֲלִילָן מֵחַאן-יוּנֶס
בֶּחָלִיל
הַחֹרִים נִתְמַלְּאוּ בְּדָם וְ
דָּם בָּקַע מִגְּרוֹנוֹ וְ
הֵצִיף אֶת הַפִּיָּה וְ
הֶהָמוֹן הֶאֱזִין לַדָּם וּ
נְהָרוֹת שֶׁלדָּם
זָרְמוּ בְּשֶׁצֶף לְקוֹל
נְגִינָתוֹ הַמְּשַׁכֶּרֶת שֶׁל הַדָּם.

 

 

 

*
אֲנִי בּוֹכֶה
כְּשֶׁהַדְּמָמָה מְחַבֶּקֶת חָזָק
כְּשֶׁהַיֵּאוּשׁ נושֵּׁק בַּמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים
כְּשֶׁאִמָּא מְדַבֶּרֶת אֵלַי

אֲנִי צוֹחֵק
כְּשֶׁהַטֵּרוּף מְחַבֵּק חָזָק
כְּשֶׁהַשִּׁעְמוּם נושֵּׁק בַּמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים
כְּשֶׁאִמָּא מְדַבֶּרֶת אֶל עָצְמָה.

אֲנִי שׁוֹתֵק
כְּשֶׁהָרוֹפֵא מְחַבֵּק חָזָק
כְּשֶׁהַמַּחַט מֻחְדֶרֶת לַמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים
כְּשֶׁאִמָּא מְדַבֶּרֶת אֶל הָרוֹפֵא
וּמְבַקֶּשֶׁת עוֹד.

 

 

 

יַמַּת דַּאעֶש

חַצְרוֹת פַּחַד הַמּוֹבִילוֹת
בְּבֶהָלָה אֶל יַמִּים
שְׁחֹרִים וְגוֹעֲשִׁים
שָׁם מְהַלְּכוֹת גּוּפוֹת מֵתוֹת
בִּידֵיהֶן אוֹחֲזוֹת עוֹלָלִים
וּמְנַפְּצוֹת אֶל הַגַּלִּים.
אֵין צְוָחוֹת כִּי
אֵין כְּאֵב כִּי
אֵין חַיִּים בְּתוֹךְ הַיָּם.

 

 

 

אֵירוֹפָּה

לִבְשִׁי יָרֹק
יַבֶּשֶׁת אֲרוּרָה
כַּסִּי בּוֹ עֶרְוָתֵךְ
שַׁפְשְׁפִיהוּ בֵּינוֹת שָׁדַיִךְ הַנְּפוּלִים.

הִפָּתְחִי
מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר.
סִפְגִי זַרְעוֹ הַזָּר.
בָּךְ כְּבָר לֹא נוֹתָר אוֹן,
בָּךְ כְּבָר לֹא נוֹתְרָה תִּקְוָה.
רַק זִכְרוֹנוֹת עֲמוּמִים
וּישִׁישׁוֹת חַרְמָנִיּוֹת
הַמַּצְבִּיעוֹת לשְׂמֹאל
בְּתִקְוָה לְזַיִן מֻסְלְמִי.

 

 

 

אַבָּא

לֹא כָּתַבְתִּי עַל אָבִי שָׁנִים.
לֹא מְצָאתִיו גַּם כְּשֶׁנִצַּב נֶגְדִּי
לֹא חִפְּשַׂנִי, אַף שֶׁלִּתְקוּפוֹת חָיִינוּ יַחַד.

בָּאַחֲרוֹנָה הוֹדִיעוּנִי כִּי לֹא
נָכַח בְּלֵדָתִי וְלֹא
זִהָנִי בְּחָלְפִי עַל פָּנָיו בַּמִּדְרְחוֹב.

לֹא נִפְגַּעְתִּי מֵאָבִי שָׁנִים.
גַּם כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְעָקְדֵנִי, בְּלֹא שֶׁנִּצְטַוָּה,
בְּמַעֲלֵה הַר כְּנַעַן- בֹּאֲךָ אֶל הַצּוּק הַגָּדוֹל.
אַל תַּחְשְׁבוּנִי לְאוֹהֵב אָבִי
אַל תִרְאוּנִי כְּאוֹיְבוֹ-שְׂנוּאוּ.

לֹא כָּתַבְתִּי עַל אָבִי שָׁנִים.
אֶל מִשְׁכָּנוֹ לֹא אֵדַע הַדֶּרֶךְ
אֶל מִסְתּוֹרוֹ לֹא אוֹבִילְכֶם
לֹא אֶמְצָאֵהוּ גַּם אִם יַעֲמֹד לְצִדִּי.

 

השירים מתוך "מבוא לדמוגרפיה ישראלית", גוונים 2015

 

 

 

*

לָכֶם, הַשּׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי,
חפְּשׂוּנִי בַּמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן בּוֹ נִשְׁכַּחְתִּי
וּמִמֶּנּוּ הִמְשִׁיכוּ רַק שְׁיָרִים מִמָּה שֶׁהָיִיתִי.

לָכֶם, הַשּׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי,
נַקּוּנִי מִכָּל הַשְּׁיָרִים שֶׁהֻדְבְּקוּ בִּי, בְּתִקְוָה
שֶׁאֶהְיֶה כְּמוֹתְכֶם, שֶׁאֶהְיֶה כְּמוֹתָם.

לָכֶם, הַשּׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי,
הַנִּיחוּ לִי בַּמָּקוֹם בּוֹ נוֹתַרְתִּי וְאַל תְּקַוּוּ
שֶׁמֵהַמְּעַט שֶׁנּוֹתָר בִּי, אֶתֵּן לָכֶם.

 

 

 

*
אַסְלָה
הִיא הַיְּכֹלֶת
לְהָכִיל כְּאֵב
שֶׁנֶּאֱגָר בִּבְנֵי הַמֵּעַיִם
שֶׁלֹּא הֵעַזְתָּ לְהוֹצִיא מִפִּיךָ.

צוֹאָה
הִיא קוֹל זָעֲקָה
שֶׁהוּטְבַּע בְּמַיִם
שֶׁהֻדְּחוּ לְאַחַר
שֶׁסָרְחוּ.

צַנֶּרֶת הַבִּיּוּב
הִיא סַפַּת הַפְּסִיכוֹלוֹג
שֶׁכָּרְעָה תַּחַת הַנֵּטֶל
וְהִתְפּוֹצְצָה.

 

 

קוֹרוֹנָה 2021

הַלַּיְלָה, הַמָּוֶת אָרַב לִי וְזִהִיתִי אֶת פָּנָיו.
פְּגַשְׁתִּיהוּ בִּדְמוּתוֹ הַמַּמָּשִׁית
עֵת רָכַן מִמַּעַל לִיצוּעִי
וְאָמַד אֶת דְּמוּתִי הַמְּבֹעֶתֶת
בְּחִיּוּךְ שֶׁכְּבָר הִכַּרְתִּי.

הֵיטֵב זְכוּרִים לִי פְּנֵי הַמָּוֶת
מֵהַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בָּהּ לִיוָנִי, בְּשׁוֹכְבִי וּבְקוּמִי.
לְמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא מָשׁ מִמִּטָּתִי,
הִבִּיט בִּי בְּאַלְפֵי עֵינַיִם מִתּוֹךְ רִבְבוֹת פָּנִים,
וְהִמְתִּין.

הַלַּיְלָה, הַמָּוֶת אָרַב לִי, כְּמוֹ זִמַּנְתִּיהוּ אֵלַי,
בְּלֹא שֶׁיָּדַעְתִּי,
נָשַׁף בְּעָרְפִי בִּלְחִישׁוֹת אִלְּמוֹת
שֶׁכָּל נִדּוֹן לַמָּוֶת מַכִּיר
שֶׁכָּל יֶלֶד חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵיהֶן
שֶׁכָּל אֶחָד שֶׁהִתְחַכֵּךְ בַּמָּוֶת רָאָה בִּבְהִירוּת,
אַךְ חָשַׁשׁ אוֹ לֹא זָכָה לְסַפֵּר.

הַלַּיְלָה הַמָּוֶת מָצָא אֶת מַחְבּוֹאִי בֵּין הַחַיִּים,
וּמִבְצָרִי נִפְרָץ, בְּלֹא שֶׁמָּצָאתִי מִקְלַט וּמִפְלָט
לֹא בִּזְרוֹעוֹת אֲהוּבִי
גַּם לֹא בִּינוֹת לוֹחֲמֵי צְבָאוֹת אַרְצִי
אַף לֹא בְּחֵיק מְרַפְּאִים וּקְדוֹשִׁים.
הַמָּוֶת רוֹאֵנִי כּוֹתֵב שׁוֹרוֹת אֵלֶּה
וּ
בִּדְמוּתוֹ הַמַּבְעִיתָה
מְבַקֵּשׁ לְהַזְכִּירֵנִי
שֶׁהוֹפָעָתוֹ מְבַשֶּׂרֶת אֶת לֶכְתִּי
בְּלֹא שֶׁקָּצַב חַיַּי לְיָמִים אוֹ לְשָׁעוֹת
רַק הִצְהִיר עַל נוֹכָחוּתוֹ בִּדְמָמָה אִלֶּמֶת.

כְּמוֹ רוּחַ רָעָה פָּלַשׁ לְבֵיתִי דֶּרֶךְ הֲקִירוֹת, מֵהַמִּרְפֶּסֶת.
חָצָה אֶת כָּל מְחִיצוֹת הֲבֵּטוֹן בַּבַּיִת.
נִצָּב סָמוּךְ וְקָרוֹב לְמִטָּתִי,
כְּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִסְעוֹדֵנִי,
וּבְאַחַת הִסְתַּנֵּן פְּנִימָה לְתוֹךְ עֵינַי
לְמַחֲשַׁבְתִּי וּלְאָזְנָי
לְתוֹךְ הַוְּרִידִים וְלָעֲצָמוֹת
פִּלֵּס דַּרְכּוֹ בְּנִבְכַי, הֵיטֵב וּבִמְיֻמָּנוּת.

הַלַּיְלָה שׁוּב
הַמָּוֶת אָרַב לִי
וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יָכֹלְתִּי לוֹ
אַךְ פָּחַדְתִּי פָּחוֹת מִבְּעָבָר,
וְיִתָּכֵן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַרְגִּילֵנִי לִדְמוּתוֹ
לְחֵיקוֹ הָאָרוּר, שֶׁבּוֹ הַזְּמַן מִמַּעַל לַזְּמָן
וְכָל הַמַּמְשׁוֹת הִיא צוּרוֹת גֵּיאוֹמֶטְרִיּוֹת כָּאוֹטִיּוֹת.

סָמוּךְ לְדִירָתִי
הַשָּׁכֵן מִמּוּל מֵת
רָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת לוֹקְחוֹ
בְּלֹא יָדַיִם, בְּלֹא מַאֲבָק,
יוֹנֵק אֶת חַיּוּתוֹ וּמְעַלִּים אוֹתָהּ כְּלֹא הָיְתָה
רַק צְרָחוֹת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה
לְנֹכַח גּוּפַת יַקִּירָם יָעִידוּ שֶׁבִּקֵּר
בְּלֹא שֶׁהוֹתִיר עֵדוּת
וְאָנֹכִי, שֶׁרְאִיתִיו בְּעֵינַי, בִּפְנֵי מִי אֶשְׁפֹּךְ בֶּהָלָתִי?
וּמִי יִשְׁמַע קו‍ֹל אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף וְאֵין מַרְפֵּא?

 

קישורים חיצוניים

ניקולא אורבך בויקיפדיה

ניקולא אורבך בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הספר "מבוא לדמוגרפיה ישראלית" באתר של הוצאת גוונים

 

המשורר ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך קורא מתוך 'מבוא לדמוגרפיה ישראלית'

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 66"