כְּבָר אַחַר חֲצוֹת

שֻׁלְחָנִי מֵסֵב עִמִּי בְּעֹמֶק הַלַּיְלָה
דַּפִּים לְבָנִים מְזִינִים אֶת הַשֶּׁקֶט
הַהַכָּרָה מְאַפְשֶׁרֶת לִי עַכְשָׁו
לַעֲמֹד לְיַד הַדַּקּוֹת
לְהִתְחַכֵּךְ בָּהֶן
לַעֲצֹר בַּעֲדָן מִלַּעֲבֹר
לְהַחְלִיק בְּמַחְשַׁבְתִּי עַל פְּנֵיהֶן
כַּמָּה רַכּוּת יֵשׁ בָּהֶן.

הַבַּיִת מוּגָף
וְהַנֶּפֶשׁ אָצָה אֶל עַצְמָהּ
לְהָקִים מִגְדָּל מֵאֹסֶף שֶׁל דַּקּוֹת
שֶׁעָצְרוּ בַּזְּמַן.

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

השירה פגשה בי לראשונה עוד בגיל רך. אהבתי להקשיב לאדמה לאחר הגשם, לציוץ הציפורים, לעלה הזעיר שהנץ. לבי התמלא תמהון ושירה.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

תפקידה של השירה בעיניי לשבור חומות בין היש והאין וביני לבין העולם, לשייט במרחבי הזמן קדימה ואחורה ולגעת בממשי הנמצא מאחורי החולף והחמקמק. הכתיבה מאפשרת לי לגעת במקום הכואב ולהאירו באור חדש ובעיקר לחוות חוויה של נראות לעצמי. הכתיבה היא מעין עין שלישית שמביטה בי ודרכה אני תופסת מקום במרחב.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

הייתי רוצה לשבת ולשוחח עם פרננדו פסואה. ספריו "מהחלון הגבוה ביותר", "על העמוד היציב", "מה עשיתי מן החיים" - מעוררים בי השתאות והתרגשות גדולה.

היכן את כותבת?

אני כותבת בדרך כלל, בחדר העבודה שלי, כשמולי, על הקיר, תלויות תמונות של הורי שהלכו לעולמם, תמונות ילדיי ונכדיי שהם מקור לא אכזב לשמחה ולמלאות.

מדוע בחרת את השיר הזה?

בחרתי בשיר זה, כי הוא עוסק בזמן והזמן הוא בעל גוף השולט בחיי ובעיקר שעת חצות. אני חשה במרבית שנות חיי כסינדרלה של שעת חצות.

הדף של עפרה קליגר בסופ"ש שירה 3

הזנת תוכן: 13.11.2013

חזרה לדף הראשי "משוררים באור"