שחר מריו מרדכי

תחתיתshachar mordechi name photo

כָּל הָאוֹר הַזֶּה עַל הַבֹּקֶר
כְּשֶׁכָּל-כָּךְ לַיְלָה כָּל הַזְּמַן
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
הַלַּיְלָה נַצְלִיחַ לִישֹׁן אֲבָל מָה הַטַּעַם
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֲנִי יָשֵׁן שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ
אֲנִי מִתְעוֹרֵר וְאֵין לִי כֹּחַ
אֲנִי יוֹדֵעַ
הַכֹּל נוֹפֵל-לִי מֵהַיָּדַיִם
וּמָה שֶׁלֹּא נוֹפֵל אֵין כֹּחַ
לִפֹּל
אַתָּה מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר
עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר
כְּמוֹ הוֹפָעָה שֶׁאֵין לָקוֹחַ
תִּרְאֶה-תִּרְאֶה שָׁמַיִם, אַתָּה אוֹמֵר
כֵּן וְהִנֵּה אֲדָמָה וּבֵין לְבֵין מָה
אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
הָאִישׁ הַפּוֹרֵשׂ זְרוֹעוֹת לִקְרָאתִי מְחַבֵּק
אֲוִיר-אֲנִי
לֹא יוֹדֵעַ
לָקַחַת
אֶת עַצְמִי בַּיָּדַיִם.

 

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

בכל פעם שאני קורא שיר מצוין, אני פוגש את השירה לראשונה. זה כמו "יהי אור" "פתאומי לעד".

מה תפקידה של השירה בעיניך?

לפקוח עיניים. לראות ולהראות. העברית היא שפה חכמה. כל מילה - במחשבה תחילה. דובריה לפעמים עושים שימוש במילים בהיעדר מחשבה. הנה: המילה "שירה" פירושה "ראייה". לכן ב"שׁוּרו, הביטו וראו", "שורו" זה "הביטו" ו"ראו". מה גדול גילוי כזה, נכון? ולכן איוב תהה: "איה, איפוא, תקוותי; ותקוותי מי יְשׁוּרֶנָּה". "ישורנה", כלומר: יראנה. ולכן הפייטן ר' דוד אבן בּקוּדה הפציר בקב"ה: "שוּר לחצם ועניים", שהרי "שור" זה "ראה"; ו"שורר" זה ראה היטב. המשורר רואה; והשירה היא ראייה או פקיחת עיניים. יהי אור.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

שולמית אפפל. כי היא משוררת לא רק בשעת כתיבה, וזה נדיר.

היכן אתה כותב?

לרוב – בבית; לפעמים במרחב הציבורי. לרוב בחושך דק; לפעמים "יהי אור".

מדוע בחרת את השיר הזה?

כי לא כתבתי אותו בבית. כתבתי אותו בשלמותו במרחב הציבורי. זה היה בבית הקפה "תחתית" בתל אביב. זה היה ביום מעט חשוך (בשנה לא פשוטה), ופקחתי לי אור.

 

 לדף של שחר מריו מרדכי בסופ"ש שירה 6

 

הזנת תוכן: 30.8.2013

חזרה לדף הראשי "משוררים באור"

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل