ניצה בן-טל שוחט

ניצה בן-טל שוחט niza

ניצה בן-טל שוחט היא אמנית, אופנאית ומעצבת, הרוקמת על משטחים חלקים דמויות של אגדה. כשהיא מציירת על דפים גדולים ולבנים נוצרים עולמות צבעוניים, מסקרנים, אסתטיים, ובהם יצורים מארצות אחרות או דמויות מהחלל החיצון. במעשה הרקמה של שתי וערב היא רוקמת ללא לאות כל חוט וכל סרט, במקום הצבע ובמקום המכחול, ובונה בקפידה את החלום על האריג הלבן.

אמנות הרקמה עתיקת יומין היא. זו אמנות מסורתית ונשית, שאפשר לגלות בה קווים ארכיטיפיים. בעבודותיה מטיילת האמנית אל עולמות רחוקים ומושפעת מהתרבות ההודית ומאמנות דרום-אמריקאית, ארגנטינאית ואסקימואית. הפער הזה בין פעולת הרקמה הסיזיפית והמדויקת, הפוצעת את הבד הלבן והרך, לבין החלומות והחופש האין-סופי, מייצג את הקונפליקט של האבסורד, הקונפליקט האקזיסטנציאליסטי.
שתי וערב היא שיטת אריגה השזורים בה חוטי אריג אופקיים בין חוטים אנכיים. ניצה בן-טל שוחט משתמשת בפעולה הבסיסית הזו ומעצימה אותה למחוזות קסומים, מלאי הומור והדר. כמו נמלה עמלה היא ממשיכה ואינה מוותרת, ושום פרט איננה מחמיצה בעינה החדה. "זו נפשי את נפשך אוהבת / ארוגה עמה בשטיח מוות / חוט וחוט בצמר שתי וערב / מצטלבים בו כמו הבוקר והערב" – כתב המשורר נתן זך על פעולת שתי וערב.
כאשר מתבוננים בעבודות, אפשר לראות בהן את היסודות המנוגדים של הקיום האנושי –השמחה, הכאב, החיים והמוות, הצחוק והבכי, והכול מתוך ההבנה העמוקה של המחט הפוצעת והמדממת.
כשראיתי את עבודותיה המופלאות, שאף הוצגו לאחרונה בתערוכה "חלון ראווה" בגלריית ספריית בית אלון בגבעתיים, כה התרגשתי וקראתי לה את שירי מספרי ב"קרום הדק" (גילוי נאות: מעולם לא צלחתי את מלאכת הרקמה, ואני רחוקה מאוד מעבודות יד, ובכל זאת התופעה ריתקה אותי כמגנט משום המסתורין שבמסורת העתיקה הזו).

להגדלה לחץ על התמונות

prettyphotoprettyphotoprettyphoto

 

 

 

 

 

 

 

 

מיכל דורון / שתי וערב

הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת / בַּכְּפָר הָרָחוֹק
לִמְּדוּ אוֹתִי / לִשְׁזֹר חוּטֵי נְחֹשֶׁת
שֶׁל יָגוֹן / מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת. הִמְשַׁכְתִּי בְּמַסוֹרֶת עֲתִיקָה
בְּעָמָל רָב טָוִויתִי / חוּטִים שְׁחוֹרִים /
שֶׁל תּוּגָה / שֶׁהָיוּ לְסוֹרָגִים.
כְּמוֹ תּוֹלַעַת מֶשִׁי / אָרַגְתִּי אֶת כִּלְאִי. / לבדי. 

 

 

 

בבדיקת כתב ידה של ניצה בן-טל שוחט מתברר שזווית הכתיבה שלה ישרה ברובה ותנודתית מעט. אותיות רבות ניצבות בגאון כמעט כמו הדמויות הרבות של ציוריה. הכתב עגול עם פינות חדות ולא צפויות. יש בו צדדים ילדיים ורצון לבלוע את העולם. הכתב חושי וחווייתי, וניכרת מאחורי התנועות והצורות אישה יסודית, דעתנית, שאינה מתפשרת על דברים שקרובים ללבה.
הכתב המעוגל והאותיות הצפופות מלמדים על הנחישות של האמנית, ועם זאת על רגישותה הרבה. הכתב מתנדנד כמבקש אחיזה בקרקע. בתנועה הסיבובית המסמלת אופטימיות, יחד עם הקו העבה של האות המציין יכולת הישרדות, מיוצג רצונה של היוצרת לחיות לנצח.

niza-hand

 

הזנת תוכן: 9.5.2016

חזרה לדף הראשי "על ספת הגרפולוג עם מיכל דורון"

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل