סטארט-אפ תרבותי מובהק

יואב איתמר בראיון עם המשורר פרץ דרור בנאי עלperetz dror banay

"שירים בדואט" של היוצרת חני דינור

המופע "משוררים בדואט" מבוסס על אלבומה החדש של הזמרת היוצרת חני דינור, המוקדש כולו להלחנת שירי משוררים.
עשרת שירי האלבום, שהולחנו ועובדו כולם על ידי חני דינור, כוללים שירים מאת אורציון ברתנא, רוני סומק, אשר רייך, אלישבע גל, פרץ דרור בנאי, ש. שפרה, יעקב ברזילי, נתן יונתן, מאי מוזפר ואריה סיון.

כל שיר מבוצע בדואט עם כלי נגינה אחר, בהשתתפות עשרה מוסיקאים מן השורה הראשונה בארץ. זהו אלבום ראשון מסוגו בישראל, שבו מתבצעים דואטים בין קול וכלי נגינה יחיד.

כיצד התחלת לכתוב שירה?

לפי תפיסתי שירה לא כותבים ובוודאי לא מתחילים לכתוב. שירה היא ייעוד ומודעות. אדם מבין שהוא שר מעצם העובדה שהוא קורא שירה ומודע לה. במקרה שלי אבי יהודה בנאי הוא משורר, ומגיל צעיר מאד הבחנתי שעל מדפיו מונחים ספרי שירה, ומחברות סדורות בכתב ידו, שזיהיתי בהן שירה. וזאת לפי המודלים שראיתי וקראתי בספרים. באופן כללי אני יכול לומר שבילדותי קראתי הרבה מאד ספרים. עיתונים, וחוברות לילדים. ואני מניח שהייתה לזה השפעה גדולה עלי.

כיצד התחילו להלחין משיריך?

זכות ראשונים בעניין שייכת ליוצרת חני דינור. hani dinur
מאחר ושנינו מכפר סבא. הייתה לי הכרות מוקדמת עם הוריה. ואני נוהג לומר שהכרתי אותה שנתיים טרם היוולדה.
כמדומני, אמה, הגברת בלה גולדברג היא קריינית אומנותית. היא שוחחה עמי מספר פעמים ורמזה על אפשרות לשיתוף פעולה. אני מניח שחני לא ידעה. אלא לאחר שנוצרה ההזדמנות כאשר ראש אגף תרבות בעיריית כפר-סבא, אילנה ברנע המנוחה, ביקשה לערוך מסיבה לספרי "שנות ה-90 בעיקר", והן לכבוד זכייתי השנייה בפרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול. ואז בתיווך הזה נוצר מפגש ביני לבין חני. נתתי לה מספרי ומשם התגלגל העניין.

האם חשת חיבור לשירה מולחנת?

הכרתי שירה מולחנת. עוד בילדותי. לאבי היו שתי חבורות מוסיקליות שהוא היה הסולן שלהן וכותב הטקסטים. כך שבילדותי שמענו מוסיקה והרבה. וזה נטע בי אהבה למוסיקה ולטקסטים משמעתיים. אני בארץ מאז 1962, והחיבור שלי להוויה הישראלית היה חיבור לשירה ולמוסיקה. כבר כעולה חדש קראתי אלתרמן, ביאליק, רחל, לאה גולדברג ואחרים. והיה אך טבעי כאשר התפרסמו שיריי הראשונים, שימצאו דרכם אל המוסיקה. אך הדבר התעכב, עד לפגישתי עם חני דינור.

כיצד הייתה החוויה לשמוע שיר מולחן ראשון שלך?

כששמעתי את "הבל החיים" בקולה של חני עם ליווי פסנתר בביתה, חשתי התעלות. ועוד קודם לכן קראתי המון ספרים בתיאוריה מוסיקלית כדי לדעת כיצד ועל מה לדבר עם חני. והיה נראה לי שהיא מיטיבה ליצור הרמוניה. הן על ידי חזרות על הטקסט והן על ידי קולות אקפלה שלה החוזרים על המנגינה. והיטב הבנתי שהיא מלחינה הן את הפסיקים והנקודות והן את הרווחים שבין השורות, ומעניקה פרשנות לשיר בקולה ובחזרותיה.


You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video


האם היה לך דיאלוג עם המלחין או המבצעים?

פגישותיי עם חני נמשכו. והיה לי רצון עז לשורר באופן מוסיקלי יותר. ומיוזמתי נפגשתי עם יורם טהר-לב. יורם הביט בשיריי ואמר לי שיש בהם מנגינה פנימית ואין צורך לכתוב מדוד באופן מטרי או סימטרי, אבל אני התעקשתי על כך ויצרתי מספר דברים במיוחד לחני.ושיתוף פעולה זה ניכר בדיסק "עד קצה הבהירות" שבו חני הלחינה ושרה שלושה שירים מהספרים ושלושה שירים שנכתבו לה במיוחד להלחנה. ואחד מהם נתן שמו לדיסק. ובד בבד החלה מסכת יחסים עם הזמר יוצר פבלו רוזנברג. שביחד כתבנו שיר. אני כתבתי שיר נוסף ע"פ מחמוד דרויש "שני" ודרכו העברתי לרמי קליינשטיין המקסים את ספרי שנות ה-90 בעיקר ורמי הלחין את "שלג" המורכב שתי מסונטות.

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

האם הרגשת שהשיר נתרם מדיאלוג זה?

ראה כיוון במשך שנים עורכי ב "ספריית פועלים" היה המשורר נתן יונתן ז"ל, שגם בינו לביני התקיימו שיחות רבות בנדון. ממנו הבנתי שעדיף להתרכז באסטטיקה של השורה והניסוח, והשאר יבוא מאליו. אבל קרבתי ליוצרים מתחום המוסיקה והזמרה, נמשכה כל הזמן. הן בשל הערכתי לחני והן לאחרים. אני יכול לומר ששירים רבים אצלי החלו כמנגינה, כצליל שהתגלגל למלים, כאשר תמיד המשמעות היא המוליך העיקרי, ומבלי להתפלסף הרבה, אני יכול להגיד שמחבריי המוסיקאים למדתי שאין שירה משמעותית שלא מכילה בתוכה ניגון, או המיית לב ונפש. אבל בשעת כתיבה תמיד אחוש אך ורק את המלים והמשמעות שלהן, הרלוונטיות שלהן לחיי וחוויותיי היא המעסיקה אותי.

האם הרגשת שהלחן או הביצוע מנסה ליצור קשר עם כוונתך המקורית?

אצל חני שכאמור היא פרשנית מעמקים של שירה. תמיד יש קשר עם כוונת השיר, מה גם שאני כיוצר תמיד פתוח לעוד קשר ולעוד הקשר. והיופי באומנות משולבת הוא התוצר המעניק סיפוק לכל הנוגעים בדבר. ואיך חני אומרת? "הנפש צריכה מוסיקה כדי להתקיים" ואני אומר: "הנפש צריכה שירה כדי להתקיים" והשילוב בפרויקט הניב יצירה מעוררת השתאות.

האם אתה יכול לדמיין את השיר בלחן אחר?

כאמור הפתיחות שלי, ושילוב אהבותיי לשירה ולמוסיקה לא שוללת שום אפשרות.

מה, לדעתך, ייחודו של הפרויקט של חני דינור?

יכולתה הבלתי ניתנת לערעור לבחור טקסטים מעולים. לתזמר אותם היטב על ידי יצירת הרמוניות מגוונות הנובעות הן מהבנתה את המוסיקה והן מהבנתה את הטקסט כאשר קולה האלוהי וביצועיה מהווים בונוסים שרק מוסיפים איכות ושבח. ושוזרים הכול לכדי מחרוזת תרבותית ייחודים לה, לשפה ולשירה העברית.

האם קיבלת מהפרויקט השראה לעתיד ובאיזה אופן?

משוררים בדואט מכונה פרויקט. ואני מכנה אותו סטרט-אפ תרבותי מובהק. כמובן תרבות עברית עכשווית, והאזנה לו מרוממת את הרוח ומעניקה קתרזיס - מהווה קטליזטור המחיש צעדים יצירתיים מופנמים בקרב כול יוצר המחשיב עצמו ככזה. חני ואני ממשיכים להידבר ויש להניח שעוד נשתף פעולה בכל האופנים שיזדמנו לנו, מכתיבה חדשה משותפת ועד הפקת מופע או מופעים.

***
משתתפים: סוניטה סטניסלו – נבל , בנצי גפני – בס, שמואל אלבז – מנדולינה , רמי הראל – פסנתר, גליה חי – ויולה, טלי רובינשטיין- חלילית אלט, גדי ציקמן – גיטרה, גלעד אפרת – קונטרבס, יוסי גרושקה – אקורדיון, פטר ורטהיימר – בס קלרינט. אורח: מיכה ביטון. הפקה: שוקי שצוב

 

פרסום ראשון ביקום תרבות, במדור השירה בעריכת יואב איתמר.

 

יואב איתמר מראיין את חני דינור

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

קישורים חיצונים

חני דינור בויקיפדיה

פרץ דרור בנאי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

דף הפייסבוק של המשורר פרץ דרור בנאי

כתבה על הפרויקט באתר "מאקו"

הפרויקט באתר פסטיבל ישראל

דף הפרויקט באתר "מאקו"

לרכישת הדיסק

 

הזנת תוכן: 28.5.2014

 

חזרה ל"מה חדש בשירה"

 

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل