מאת יחזקאל נפשי
כריכה: Dana and Dan Design
"אדמה אדמה. אדמה טובה. הגעתי אלייך סוף סוף. הגעתי למקום ממנו הגה והרה אותך האלוהים. לא ייחלתי שכך יהא. אף לא בחלומותיי. אף לא בחזיונותיי הכבירים ביותר, לא שיערתי את מידת גדלותו של האלוהים. הגעתי אלייך אדמה טובה. אני פה, סוף כל סוף. העפלתי לבדי משך שעות ארוכות, בינות ההרים, בשבילים סמויים מעין, לעברך. חציתי פלגי מים רדודים ואשדות סואנים. הנחתי ראשי על סלעים חשופים, צלוקי מראה, מעלי אזוב. פילסתי דרכי בין מעבי הצמחייה הצפופה, פוסע לעבר מקום אשר לא ראיתיו מעולם ואשר כל שבחזיונותיי השתקף אודותיו, הייתה איזו אי בהירות נושנה, קדמונית, של סבכים כהים וכבדים, של איזו עתיקות אשר להביעה במילים לא ניתן.
באתי עד אליכם, עד כאן, סוף סוף. ובבוא שעתי להיאסף אל אשר מעבר, אשוב להתמזג בקרבכם ואהיה חלק מן ההרמוניה השלמה של אחדותכם הנקייה, חלק מן האדמה המדושאת הזו, הטרשית, מן העפר, חלק מן כל הצומח סביב לי ומן יסודות הסלע, מן ההרים ואף מן הרוח החולף ביניכם בקול המיה דקה, המטלטל ענפים מרשרשים באוושות עדינות. כאן משהו שהוא שלם ושגיא, משהו מן הבראשית"
"שביל של אור שביל של חושך המסע אל האלוהים", זהו חלקה השלישי והחותם של הטרילוגיה "פני עצמי" מאת המשורר יחזקאל נפשי, המגוללת את סיפורו של נער הנולד עם מום נדיר בגופו, נפלט ממסגרות של בית-הספר ומשפחה, ונאלץ לחוות את תקופת הילדוּת והנערות כמתבונן מן הצד. עד אשר בגיל 18, לאחר שמסרבים לגייסו, הוא גומר אומר בלבו להיכנס לסדרת ניתוחים ולאחריהם להפוך אולי ל"אחד האדם". סדרת הניתוחים אורכת כשנתיים בקירוב, ומביאה אותו עד סף הייאוש, הן הפיזי והן הגופני, וזאת בעוד האנשים עימם גדל בדיוק מתחילים את חייהם. לאחר מכן הוא מחליט "לפצות עצמו" ויוצא למסע חובק עולם בין יבשות, הרפתקאות, גילויים וחוויות מיניות, נפשיות ורליגיוזיות, שלבסוף מבהירים לו היטב מהו מקומו בחברה האנושית, ובעצם ביקום כולו.
לכל אורך המסע אנו נחשפים לנפש ספרותית יוצאת דופן ובלתי מתפשרת, המוצאת את פיסות אושרה המועט בספרים ובכתבי תיאולוגיה, בשירה ובפרוזה, ביצירה, ומנהלת קונפליקט תמידי בין המילים לחיים עצמם, בין נטייתה הטבעית להתבודדות וסגפנות, אל מול הצורך לקחת חלק בחברה האנושית ולחוות את החיים כפי שמצופה.
"פני עצמי" הוא סיפור חיים מכמיר-לב, יוצא מגדר הרגיל, המספק רגעי כתיבה עזים וכנות המותירה את הקורא נפעם ללא הרף. הוא בעצם, במובן מסוים, סיפורם של כל הבודדים, הנידחים של המציאות האנושית, אלו שהחיים אילצו אותם לחיות בצללי ההוויה והם תרים ללא לאות אחר המשמעות הקיומית המסתתרת מאחורי רובדי החיים עצמם, בגרעין מאחורי הגרעין, אינם מתפשרים עם הנורמות החברתיות, ותוך כדי כך מטהרים את עצמם.
עמיחי שלו
יחזקאל נפשי הוא סופר ומשורר. פרסם עד כה שני ספרי שירה 
("עכשיו פתיחה" ו"הערך הקיים מיילל בחשכה") ואת הטרילוגיה "פני עצמי". כותב ועורך את פינת השיר היומי בעיתון "מעריב" ועורך את סדרת השירה בנורמן בר, "שירת הנורמן". כמו כן ערך את תערוכות "שיח משוררים" ואת הסדרה "דו"ח על מצב האדם" בהייניקן-הבימה. היה בעל פינת שיר ברדיו האוונגרדי "קול הקמפוס" וכן ברדיו תל אביב עם דן תורן. משיריו וממאמריו הולחנו ותורגמו לשפות שונות. בימים אלו רואה אור החלק החותם של הטרילוגיה "פני עצמי" – "שביל של אור שביל של חושך המסע אל האלוהים".
המשורר יחזאל נפשי באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
על הטרילוגיה "פני עצמי" באתר של נילי דגן
המשורר והסופר יחזקאל נפשי בתכנית "ערב חדש" על ספרו "פני עצמי"
השקה לספר "פני עצמי" (חלק ב')
לירון תאני מראין את יחזקאל נפשי על "פני עצמי" ברדיו 'מהות החיים'
הזנת תוכן: 10.6.2018
