הוצאת "אחוזת בית" שמחה לבשר על צאת ספר חדש
בסדרת "מקור" של דנה אולמרט

מאת: סלין אסייג

"צעקה הפוכה" מאת סלין אסייג הוא רומן ביכורים נועז שמאיר משפחה אחת, בית אחד ועיר אחת – בת ים של שנות השבעים והשמונים – באופן מפוכח ואכזרי. הוא מסופר בנשימות קצרות, בעברית מחוספסת ועדינה, בעלת אמינות ועוצמה חריגה, ובסגנון שהוא דיווחי לפרקים. העלילה בנויה טלאים-טלאים ונעה ברחובות ילדותה של המספרת ובמרחבי הזיכרון והתודעה שלה. הילדה-אישה מבחינה בניכור בין ההורים, בגעגועים של האם למצרים של שנות ילדותה ובכל משוגעי השכונה המסתובבים ברחובות ומזינים את פחדיה ואת סקרנותה. היא מדמיינת כיצד תברח מן הבית עם אחיה האהוב ובכך תגאל את עצמה מן העתיד הצפוי לה. ההפלגות מן המציאות המיידית אל עבר אופקים מדומיינים של אפשרויות עתידיות, מסייעות לה להדוף מעליה את חוקי העולם ולפעור בתוכו מרחב יצירתי של חיפוש עצמי ושל חופש.

מתוך הספר

אמא אומרת לי שאסור לבכות במקלחת. גם במיטה אסור והכי גרוע לפני שנרדמים. מי
שבוכה במיטה לפני שהוא נרדם יקום בבוקר והפנים שלו יהיו עקומות. כשלא הצלחתי לא לבכות ניסיתי לא לישון, אבל נרדמתי והייתי מתעוררת ורצה למראה לבדוק שאני לא עקומה בפנים.
חיפשתי אנשים עם פנים עקומות. כשאמרתי לאמא שלא ראיתי אף אחד כזה היא אמרה שהאנשים האלה מתביישים ולא יוצאים מהבתים שלהם. בעיקר חיפשתי בבתים חדשים, כאלה שהייתי בהם בפעם הראשונה. אני בטוחה שבבית של מרינה היה מישהו כזה בחדר הסגור שהיא לא נתנה לי לפתוח.

סמי ברדוגו על "צעקה הפוכה":
"ספר הביכורים המרשים של סלין אסייג הינו יצירה בשלה ומקורית, עשויה פרגמנטים היוצרים מקשה אחידה של עולם מפתיע. כתוצאה משוטטות בין הבית לחוץ, בין העבר לבין ההווה, בין האספלט לבין עור הגוף, בין עברית מסודרת לבין עברית 'מתעקמת' – מצליחה סלין אסייג לברוא מצבים בלתי רגילים של תודעה ושל קונקרטיוּת, שמעל ומעבר לכול חודרים עמוק ללב".

על סלין אסייג

סלין אסייג, ילידת 1967, גדלה בבת ים ומתגוררת בה עד היום. היא לומדת לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון, ועובדת בתחום המכונות. צעקה הפוכה הוא ספרה הראשון.

ציטוטים על הספר 

א. ב"צעקה הפוכה" אסייג לא מתפתה לאף הכרעה צפויה או מתבקשת. לא לפולקלור עדתי טריוויאלי, לא לקורבנוּת אוטומטית, לא לקלישאות פסיכולוגיות. הספר הוא עדות לכוח היצירתי העצום של הדמיון, לעושר שיש בחוויית המפגש בין עולם פנימי לחיצוני. אני לא יודע שום דבר על הביוגרפיה הממשית של המחברת לבד ממה שכתוב בדף האחרון: שהיא ילידת 1967, שהיא גדלה בבת ים ומתגוררת בה עד היום, שהיא עובדת ב"תחום המכונות" (מהנדסת מכונות לפי גוגל). אבל אני יודע ש"צעקה הפוכה" הוא יצירה משמעותית ונדירה, מפגן של כישרון ענק. אפשר להסתפק בכך, לעת עתה.
רונן טל, עיתון סופהשבוע

ב. נופי בת ים, העיר הקטנה על שלל שיכוניה, רחובותיה וחוף הים שלה, אי שם בשנות ה-70 וה-80, מהווים את התפאורה לסיפור חייהן של הדמויות, שרובן חסרות שם, אך מלאות ברגש ובמחשבות.
"צעקה הפוכה" של אסייג הוא ספר שמשאיר את הקורא חסר נשימה. בעברית מחוספסת ובנשימות קצרות הוא מדווח על פרקי המשפחה, על העובר על החברים בתא המשפחתי, על הטיפוסים שממלאים את הרחובות, על השכנים בקומה מלמעלה. אותה דוברת בת, ואחיה אליו היא קשורה יותר מכל, חולמים כילדים על עולם אחר, על חיים אחרים, אבל לכודים, כמו שרק ילדים יכולים, באהבה ובנאמנות האינסופית לביתם שלהם, אף שעולה ממנו חוויה גדולה של כאב.
שרי שביט, ynet

ג. הנה ספר ביכורים שאי אפשר להפריז בהתפעלות ממנו. אחד כזה שמיד עם סיומו אתה רוצה לדעת ולוודא שכל מי שסביבך יקרא וייחשף אל הפלא. [...] בת ים של שנות השבעים והשמונים, משפחה אחת. ילדה אחת. בין מרחבי העיר ומרחבי הזיכרון היא משוטטת, מבחינה בגלוי ובסמוי מן העין ומחפשת לעצמה מפלט מהבית ומהסביבה. אסייג עושה זאת בגוף ראשון, שני ושלישי, בשפה עדינה ומחוספסת לסירוגין ובעיקר עם קול ייחודי, אמין ומרשים. רצף של קטעים הנעים בזמן ובתודעה ומתחברים לדבר שלם שלעתים עוצר את הנשימה ולעתים הודף אל הקיר.
טל גולדשטיין, אתר מגפון

ד. "צעקה הפוכה", רומן הביכורים של סלין אסייג, מתבלט דווקא על רקע פשטותו לכאורה. המספרת נעה במרחבי הזיכרון של ילדותה - בת ים של שנות ה־70 - ובטון יבש ותמציתי אורגת זו לתוך זו סיטואציות עבר שמהן ניבטים הפחדים, הכמיהה, הזרות והקרבה. התנועה בין פנים וחוץ, בין הרצון להימלט מההווה ובין ההשתקעות האינטנסיבית בתוכו מייצרת פרוזה שיש בה מימד עדין ועז כאחד, והשפה הישירה והמחוספסת מקפלת בתוכה עולם מרומז של עבר חי, עתיד מדומיין וחיפוש מתמיד. ישראל היום

ה. יש בספר של סלין אסייג יופי טורד. הקול שלה מאד מיוחד. קול שתמיד מגיח ממקומות לא צפויים, כאילו דברים שלא מדברים מתחילים לדבר.
יעל נאמן, מחברת 'היינו העתיד' ו'כתובת אש'.

הזנת תוכן: 12.5.2014

חזרה לדף הראשי "מה חדש בספרות"