הבזקים ופניות חדות

מאת מיכל דורוןmeshicha

ספרה של חגית בת-אליעזר, כח משיכה, מונה שירים קצרים, מהודקים וסוחפים. בחלק האחרון של הספר מופיעים תרגומים נפלאים של גדולי המשוררים כמו לורד ביירון, וויליאם בטלר ייטס ומיכאל לרמונטוב. שיריה של חגית בת-אליעזר מאופיינים במסר הגותי, קיומי, גם בתיאור סיטואציות יומיומיות. שיריה הם כמו הבזקים, אך דורשים קריאה שנייה ושלישית, שכן הם מורכבים מניגודים, מפניות חדות ומהפתעות, ולרגע אחד לא משאירות את הקורא במנוחה.

בשיר "תיירת", בשער "רקמה אנושית", היא מתארת את עצמה כתיירת בתל אביב, המצליחה לצאת מהבדד התהומי כשהיא מתבוננת ברוכבים ובמוליכי הכלבים היפים בעיניה.

תַּיֶּרֶת
יָפִים בְּעֵינַי הָרוֹכְבִים
וְגַם מוֹלִיכֵי הַכְּלָבִים
כִּי זֶה עֶרֶב חָבִיב בְּתֵל אָבִיב

מַצְלִיחָה לְהַבִּיט סָבִיב
וְלָצֵאת מֵהַבָּדָד הַתְּהוֹמִי
מֵהָרִחוּם הָעַצְמִי

אֶל עֵבֶר הַזּוּלָת
בְּבִדְיוֹן מֻחְלָט

שיר יפה זה עובר מתמונת המשוררת אל עבר הזולת ומסתיים במילים "בבדיון מוחלט" – היה כלא היה. סיום זה משאיר מעין סימן שאלה: מדוע למחוק את התמונה השלווה? ומדוע בדיון מוחלט? אולי התל-אביביות ומצב האנונימיות מותירות את המשוררת בתחושת בדיון והיא חשה נוח בערפול זה. המסתורין מלווה את שיריה של בת-אליעזר ונוסך בהם ממד של סקרנות ורצון לגלות עוד חלקה ועוד שיר בפסיפס האנושי שהיא רוקמת.

נֶצַח קָטָן
מְשׁוֹרֵר מֵת
אֵינוֹ מִתְעַמֵּת
עִם מַחְסוֹם יְצִירָה
עִם תְּשׁוּקַת הַכָּרָה
מִי שֶׁעָיַף בְּחַיָּיו
הֲאִם נָח כָּעֵת?

וְהוּא עֲדַיִן מְשׁוֹרֵר
יַעִידוּ שִׁירָיו
בִּסְפָרָיו
יְדַבְּרוּ
בְּקוֹלוֹת קוֹרְאִים
יִתְהַדְהֲדוּ עִם אֵלֶּה
שֶׁל מְשׁוֹרְרִים חַיִּים

בשיר יש מעין התרסה ואירוניה, המבצבצים בשיריה של בת-אליעזר לצד תהייה על ההנצחה ועל הנצח. כימות הנצח בצירוף המילים "נצח קטן" מרמז על מעין פשרה בין השניים. משורר מת אינו מתעמת עם תשוקת ההכרה, אך בנצח הקטן הוא עדיין משורר.

שְׁבוּעַת אֱמוּנִים
עִם לֶכְתִּי יִכָּחֵד זִכְרְךָ
לָכֵן שׁוֹמֶרֶת עַל לַחְלוּחִית חַיַּי
כָּל צָהֳלָתִי בִּזְרוֹעוֹת אַחֵר
מֻקְדֶּשֶׁת לְךָ

בשיר זה שבועת האמונים מופרת בשורה השלישית, "צהלתי בזרועות אחר". שורה זו מביעה את האמביוולנטיות הרגשית במערכות יחסים, את תפיסת העולם המורכבת של המשוררת, ואת רצונה לחוד חידות לעצמה וגם לסביבה.

שקיפות הוא שיר מורכב למרות שמו. השיר מספר על מערכת יחסים בכמה רמות: פסיכולוגית, פילוסופית וארכיטיפית.

שְׁקִיפוּת
אַתָּה גּוֹלֵשׁ בְּאַפְּלִיקַצְיוֹת סוֹדִיּוֹת
לְעֵבֶר נָשִׁים אֲחֵרוֹת
אַךְ עֵינֶיךָ מְסַפְּרוֹת לִי
אֲנַחְנוּ קְרוֹבוֹת כַּחֲבֵרוֹת

אַתָּה מְמַלֵּא עֲבוּרִי אֶת כָּל הַתַּפְקִידִים הַגַּבְרִיִּים
מֵאֹפֶק עַד אֹשֶר
בִּדְמוּת הָאִשָּׁה הַמְּפֻצֶּלֶת שֶׁלְּךָ
אֲנִי חֵלֶק הָאֲרִי.

השיר מבטא מודעות לאנימה ולאנימוס, לחלק הגברי והנשי בנפשנו ולחלקים שאנו מתאווים להם וחסרים אותם במערכות יחסים עם זולתנו. בת-אליעזר בשיר זה מכתירה את עצמה כ"חלק הארי" בדמות האישה המפוצלת, וסופו של השיר בנוי במהופך לתחילתו: היא יכולה לקרוא את הלא מודע מבין השורות ולכן אינה מוטרדת מהבל היום-יום כי עיניו והיא חברות.

בשיר ממשות ניתן לראות אמירה פילוסופית ציורית, המתבטאת ברגש הכפול שאנו חשים כלפי המוות, פוחדים ממנו או כמהים אליו, ורגשות אחרים הם תחפושות קלות יותר או מנגנוני הגנה.

מַמָּשׁוּת
הַמָּוֶת:
פַּחַד/ כְּמִיהָה
מִמֶּּנּוּ/ אֵלָיו

כָּל הַשְּׁאָר –
מִשְׂחַק תַּפְקִידִים

ספר שיריה של חגית בת-אליעזר מקורי, שנון, עם ראייה פילוסופית והומור דק. בחלק מהשירים היא חדה חידות לעצמה ולסביבתה וברבים מהם יש הפתעה או מפנה בעלילה. מומלץ.

--------------
כח משיכה, שירים מאת חגית בת-אליעזר, הוצאות כרמל ועמדה, 2020.

 

 

נועה שבתאי, מאמר ביקורת על הספר, מעריב, ינואר 2021

עדינה בן חנן "עיון בשיר 'השלכות' למשוררת חגית בת אליעזר"

על הספר "כח משיכה" / בלפור מור, בכיוון הרוח

רן יגיל "נֶגַע הַסְּתִירָה בְּתוֹךְ הָאָדָם"

 

הזנת תוכן: 11.4.2021

חזרה לדף הראשי "מאמרים על שירה"

 

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل