גליון י"א של כתב העת לשירה וספרות 'עתר' בנושא 'מקדש'.

בעריכת סיון ואבישר הר-שפי

החוג לספרות, מכללת הרצוג
אלון שבות
גוש-עציון.

"עתר" הנו כתב עת צעיר ואיכותי היוצא ביוזמת החוג לספרות במכללה האקדמית הרצוג וכולל שירה, פרוזה ואמנות פלסטית.
כתב העת אוגד מיצירתם של כותבים צעירים וותיקים ממגוון עולמות ושואף לגעת ברובדי העומק של ההתרחשויות והזרמים המחוללים את החיים הפרטיים והציבוריים.

מתוך דבר העורכים:
טועה מי שחושב שמדובר רק בפוליטיקה, דת או אידאולוגיה; הניסיון לגעת במקום ובמושג דרך פריזמות אלה בלבד נועד לכישלון. כשעוסקים במושגי תשתית, באבני השתייה של החיים, פעמים רבות המגע הישיר יוצר רדוקציה, מחלל ואף ממית – ודווקא המגע העקיף, הפואטי, המכיל את עושר הגוונים, מסוגל להוציא אותן מן הראייה החד-ממדית ולתת תמונה שהיא רחבה יותר וגם עמוקה יותר. 
היצירות הכתובות שבגיליון זה נותנות למשש את הלב הפועם הזה – המקדש – כמקום קונקרטי וכמושג מופשט; כמושג עומק של המרחב הלאומי, אך לא פחות מכך של המרחב האישי, הבינאישי והמשפחתי.

שחר-מריו מרדכי | תורת הדבריםצילום: אופיר הראל

יֵשׁ אָדָם מַרְחִיק נְדוֹד
הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּתוֹךְ הַבַּיִת
וְהוּא עוֹתֵר שֶׁיִּמָּצֵא לוֹ אָדָם לְדַבֵּר
כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה בְּמָקוֹם אָחֵר
שֶׁתִּקְרַת הַמִּשְׁכָּן תַּפְסִיק לִשְׁקֹעַ
וְהַרִצְפָּה לְרַגְלָיו לֹא תִּבְעַר. שֶׁמִּקְדַּשׁ
מְעַט יַמְתִּיק לוֹ טַעַם שֶׁל מִדְבָּר.

לְיָמִים נִמְצָא לוֹ אָדָם לְדַבֵּר
הַתִּקְרָה גְּבוֹהָה. בֶּאֱמֶת
עַכְשָׁו הוּא בְּמָקוֹם אָחֵר
וְגָבַהּ לִבּוֹ, וְאֵינוֹ זוֹכֵר
אֶת תְּפִלָּתוֹ בַּמִּדְבָּר. שׁוֹקַעַת הַתִּקְרָה
וְלִבּוֹ נִשְׁבָּר
כִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.

שחר-מריו מרדכי סיים תואר שני במדע המדינה ושימש יועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. פרסם שלושה ספרי שירה. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו הופיעו בכתבי עת ובמוספי הספרות בעיתונים. שירו "יעקב" זכה במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך".

מוריה אשכנזי – רוזנבלום | שאתה לידי

וְהַשֶּׁקֶט פָּרוּשׂ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מְנִיפַת חוּטִים
וְהָרוּחַ מְחַיָּה אוֹתִי מְאִירַת פָּנִים
גַּחְלִילִיּוֹת בּוֹקְעוֹת מֵחֲשֵׁכָה
שֶׁאַתָּה לְיָדִי מְאִירוֹת
דֶּרֶךְ מִסְתּוֹר עַתִּיקָה
שֶׁאַתָּה לְיָדִי כְּמוֹ שָׁכַחְתִּי
שֶׁאַתָּה לְיָדִי
עַכְשָׁו אֲנִי זוֹכֶרֶת אַתָּה

מוריה אשכנזי-רוזנבלום, משוררת ואמנית יוצרת. עבודותיה הוצגו בתערוכות שונות ושיריה התפרסמו בכתב העת 'עתר'. למדה עיצוב קרמי ב'בצלאל' ולימודי אסיה לתואר שני באוניברסיטת חיפה. זכתה בפרס 'פולונסקי' ובמלגת קרן 'שרת' לאמנים. אם לארבעה, נמסרה לאימוץ בינקותה וגדלה בקיבוץ דתי.

אפרת ביגמן | בדיקת מזוזות

הַקּוֹל שֶׁלִּי צָרוּד
הָעוֹר שֶׁלִּי סָדוּק
אֲנִי זְקוּקָה לְמִקְלַחַת חַמָּה.
כַּפּוֹת רַגְלַי בַּבֹּץ, יָדַי בַּכֵּלִים
אֲרוּחַת עֶרֶב הִסְתַּיְּמָה זֶה עַתָּה,
אֲנִי עֲיֵפָה.
פְּתַח, גַּלְגֵּל, עֲטֹף בְּפוּךְ, כְּתֹב בִּי בְּשׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת
עַל לְבָבֶךָ, עַל תֹּף אָזְנֶךָ, עַל לְשׁוֹנֶךָ, בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
וְאָהַבְתָּ

אפרת ביגמן | המילה 'בית'

בָּאָרֶץ הַזּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד 'בַּיִת'
בְּלִי לַחֲפֹן נְיָר מְקֻמָּט, לָחוּשׁ בְּבִעוּתֵי דְּלָתוֹת וְרֵיחַ אֵשׁ.
כְּשֶׁאוֹמְרִים בְּעִבְרִית 'בַּיִת' שׁוֹמְעִים כְּהֵד חַלּוֹן, חָלָל
חָלוּל, חִלּוּל, תַּשְׁלִיל שֶׁל בַּיִת, מַפַּת הָאַיִן.
בַּגְּבָהִים הַמִּשְׁתַּנִּים שֶׁל חַיַּי נִסִּיתִי לְהִתְאַמֵּן
מְמֻשְׁמַעַת לְדַקְלֵם קֹדֶם 'א – אֹהֶל', רֵיחַ מִדְבָּר וּקְטֹרֶת
אַחַר כָּךְ 'ב – זֶה בַּיִת', חָצֵר, תַּרְנְגֹלֶת, שִֹמְלַת לָבָן וְכַפְכַּף אֶצְבַּע.
בְּכָל פַּעַם שֶׁהֻנְּחָה הָאֶבֶן הָאַחֲרוֹנָה,
הִתְגַּנְּבָה גָּזִית, וְחֶרֶב שִׁסְּפָה קֻבִּיּוֹת בֵּיתִי.
עַתָּה, שֶׁבּוֹנָה אֲנִי אוֹתוֹ מִבֹּץ, מֵחֹמֶר וּמִקַּשׁ
יוֹדַעַת בּוֹא יָבוֹא הַזְּאֵב, יִשְׁאַף וְיִנְשֹׁף
וְרוּחוֹ תָּעִיר הַגֶּחָלִים, תִּלְחַשׁ אֶל הַסִּירִים וּתְחַמֵּם הַמָּרָק.

אפרת ביגמן (1981) היא משוררת, הכותבת שירה מאז שלמדה להחזיק את העיפרון, ומטפלת מוסמכת בביבליותרפיה. תושבת מעלה גלבוע, נשואה ואם לשלושה. למדה תואר ראשון בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה. אפרת ביגמן מפרסמת שירה בכתבי עת שונים מאז שנת 2001 , בוגרת המחזור הראשון של כיתת השירה 'מזמור' של 'משיב הרוח', בימים אלה מגבשת כתב יד לספר שירה ראשון.

תומר דבורה קהת – שור | משכן

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁאֱלֹהִים מִתְחַבֵּאת בֵּין הַתַּבְלִינִים
רוֹאָה אוֹתָנוּ שׁוֹטְפִים כֵּלִים מְקַפְּלִים כְּבִיסָה מְיַבְּשִׁים אֶת הַפַּחַד
הָפוּךְ וְנוֹטֵף
רוֹאָה אֶת הַמִּנְהָרוֹת שֶׁחָפַרְנוּ בֵּין הַחֲדָרִים וְהַסְּפָרִים
לַעֲשׂוֹת בָּהֶן פִּיגֶשׁ
רוֹאָה אוֹתָנוּ מְנַסְּכִים לִכְבוֹדָהּ מַיִם חַמִּים מִקּוּמְקוּם.

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁכָּן
שֶׁהוּא חָזֶה גָּדוֹל וְחַם
וְלֵב שֶׁדּוֹפֵק מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת
טוּטוּם טוּטוּם
וְיָם שֶׁל שָׁלוֹם
וְכִיּוֹר לִשְׁטֹף בּוֹ פָּנִים לַבּוֹכִים

טוּטוּם טוּטוּם
לְחַבֵּק אֶת הַפַּחַד

לִפְעָמִים הַבֶּכִי שֶׁלּוֹ פּוֹצֵעַ אֶת הַחֹשֶׁךְ
וְהַיְּרִיעוֹת סוֹגְרוֹת עָלֵינוּ

לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ פְּנֵי אִישׁ אֶל פְּנֵי אֲחוֹתוֹ רַעְיָתוֹ
אֲדֻמַּת עֵינַיִם בָּאוֹר.

תומר דבורה קהת-שור, נשואה לגלעד ואמא לשחר-אורי זה שלושה חודשים. בעלת תואר ראשון בתלמוד ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, מורה ומחנכת בתיכון גבעת גונן בירושלים. אוהבת לרכב על אופניים, לטייל ולשיר. 

חנן כהן | אדם בחייו

אָדָם בְּחַיָּיו בַּעַל חוֹב כָּבֵד.
מְחִיר כְּמִיהוֹתָיו יְשֻׁלַּם עַד תֹּם בִּשְׁנוֹת בַּחֲרוּתוֹ.
חֶרְדַת הַמָּוֶת עִמּוֹ
אַךְ הוּא
מֻרְגָּל בָּהּ
נוֹשֵׁם בָּהּ
יוֹצֵר בְּחָפְזוֹ בָּהּ
עוֹלָם כּוֹזֵב.

הוּא נֵעוֹר הֶחְלֵטִי בְּכָל בֹּקֶר.
הוּא צוֹנֵחַ מֻתָּשׁ בְּכָל לַיְלָה.
תְּנוּעוֹתָיו סְגוּרוֹת
נְשִׁימָתוֹ קַלָּה.
שִׁכְחָתוֹ חַיָּיו
חִיּוּכוֹ דְּרוֹר
מִתְמַתֵּחַ
מִתְוַכֵּחַ
נוֹשֵׂא נוֹתֵן קָשׁוּחַ כָּזֶה
אֲנִי צוֹדֵק, אֲנִי צוֹדֵק!
אוֹחֵז בְּעַצְמוֹ.

אָדָם בְּחַיָּיו
נֶשֶׁר עַל צוּק
מְהַדֵּק חֻלְצָתוֹ לִפְנֵי הַנְּפִילָה.

חנן כהן, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ותלמיד מחקר במדע המדינה. נשוי ללילך ואב לאיתן, רוני והודיה-בר. פריק של זהויות חברתיות מתנגשות. יליד ירושלים של מטה. משולל כמיהה לירושלים של מעלה. 

רועי זמיר | תמיד של שחר

וְהִנֵּה חַיֵּינוּ הֵיכָלוֹת, הֵיכָלוֹת
עֵינַיִךְ תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר
וּבַאֲרוֹן הָעֵדוּת, בֵּין הַשְּׂמָלוֹת
יֵשׁ חֻלְצָה שֶׁקָּנִית לִי פַּעַם
פְּנֵי הַכְּרוּבִים
יֶלֶד נִפְחָד
מִתְגַּנֵּב לַמִּטָּה לִפְנוֹת בֹּקֶר
בַּכִּיּוֹר הַכֵּלִים אֶחָד עַל אֶחָד
הַבֶּרֶז בְּצֶבַע נְחֹשֶׁת

הָעֲבוֹדָה
לֹא זָזָה יָדִי מִתּוֹךְ יָדֵךְ
אַתְּ יוֹדַעַת?
הָעֲבוֹדָה
הַשָּׁעוֹן מְעוֹרֵר, תַּגִּידִי
לְאָן אַתְּ נוֹסַעַת?
בֶּדֶק הַבַּיִת
לִפְעָמִים בַּלֵּילוֹת
חֲרָדָה אֲפֵלָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת
אוּלַי יֵשׁ כָּאן צֶלֶם
סְדָקִים בַּקִּירוֹת
אוּלַי סְעָרָה מִתְחוֹלֶלֶת

בַּיִת וְהַר וְשָׂדֶה
כָּל פַּעַם אֲנַחְנוּ אַחֶרֶת
וּמַה עִם הַחֶדֶר הַזֶּה
אֵלָיו אַתְּ כִּמְעַט לֹא נִכְנֶסֶת.

וְהִנֵּה חַיֵּינוּ חֲדָרִים, חֲדָרִים
לְנֹכַח
אֶל מוּל הַשָּׁמַיִם
פָּנִים וְאָחוֹר
אָחוֹר וּפָנִים
הַיְּלָדִים
יְשֵׁנִים
בֵּינְתַיִם

רועי זמיר מתגורר במושב נחלים נשוי לאילה ואב לארבעה, יוצר וכותב שירה ומוזיקה, מנחה סדנאות, מלמד כתיבה יוצרת בבית הספר מזמור ועוסק גם בכתיבה לילדים ונוער ובפיתוח הדרכה בחל"ד מפעלים חינוכיים.

הזנת תוכן: 3.3.2016

חזרה לדף הראשי "מעט לעת - מבחר מכתבי עת"

Attachments:

ATAR.pdf