שלומי חסקי, יליד הארץ, 1965, מתגורר עם משפחתו בקיבוץ אילת השחר."/>

שלומי חסקי

 שירי זכרון

 

שלומי חסקי, יליד הארץ, 1965, מתגורר עם haski shlomi
משפחתו בקיבוץ אילת השחר. הוא עורך לשון
וספרות, בוגר לימודי ספרות עברית והסטוריה של ארץ ישראל באוניברסיטת תל-אביב ולימודי עריכה לשונית באוניברסיטת בר-אילן.
שיריו פורסמו באנתולוגיות "הקשב!" ו"אדומה", בכתבי העת "עמדה", "שבו", "הליקון", "עיתון 77", "מאזנים" ובמוסף הספרות של "מעריב".
"האקדמיה ללשון מגומגמת" הוא ספר שיריו הראשון שראה אור בעמדה – הוצאת כרמל בשנת 2008.

על הספר:
"שיריו של שלומי חסקי הם כנים, חזקים וחברתיים. בשיריו – לא אחת במספר שורות
ובמטאפורה חדה, הוא נוגע בך וחודר לנימים האישיים של כל אחת ואחד מאתנו ושלו עצמו, וכן נוגע בדבקים המחברים אותנו כחברה ההולכת ומתפוררת. ה"אני השואל שאלות ומתחבט", הצבא, השכול, העוני והפער החברתי, הקיום האנושי בכלל, והישראלי בפרט, בוקעים בישירות ובעוצמה רבה מתוך קובץ שיריו". ( רן יגיל)

קובץ חדש משיריו של שלומי חסקי, זכה בציון לשבח בתחרות פרס פסח מילין ז"ל לשירה, מטעם איגוד כללי של סופרים בישראל, מרץ 2012. 


שירי זכרון

לזכר יפית

אבנים

עֶרֶב בָּעוֹלָם
סְוֶדֶר אַהֲבָה
מְכַסֶּה אֶת הַיְקוּם
עֶרֶב בָּעוֹלָם
אֲבָנִים נוֹשְׁקוֹת לָאֲנָשִׁים
הַשּׁוֹכְבִים תַּחְתָּן

קראו עוד - קצרצרים של שירה, מאת רפי ויכרט ב-Ynet

 

1 במאי

בְּדִיּוּק הַיּוֹם, לִפְנֵי 14 שָׁנָה, הָפַךְ הַיּוֹם הָאָדֹם הַגֵּאֶה אֶת חֲבַרְבּוּרוֹתָיו וְהָיָה לְמִין קִיטְבֶּג
עֲנָק, מְאֻבָּק וּבַעַל אֵינְסְפוֹר פִּנּוֹת חַדּוֹת שֶׁמְּצַוֶּה עָלֶיךָ בְּגַסּוּת לְשֵׂאתוֹ בְּכָל
שְׁנִיָּה
מִשְּׁאֵרִית חַיֶּיךָ.
לְמָחֳרָת הִתְדַּפְּקוּ בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הַמְאֻחָרוֹת
אַנְשֵׁי צָבָא עַל דַּלְתֵּנוּ, פְּנֵיהֶם יָרֹק חִוֵּר,
הוֹדִיעוּ לָנוּ בְּלַחַשׁ מְצַמְרֵר
אוֹדוֹת הַמַּהְפָּךְ שֶׁנֶּאֱנַס עָלֵינוּ, חָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ, אַךְ לֹא צִיְּנוּ שֶׁמִּשְׁקַל הַקִּיטְבֶּג אֵינוֹ פּוֹחֵת
לְעוֹלָם.

 

משפחה שכזאת

דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל לְעוֹלָם אֵינָהּ מִסְתּוֹבֶבֶת.
אַתָּה מוּטָל אֶל הַסָּלוֹן, מַשְׁפִּיל מַבָּט, מִתְאַמֵּץ לְהִתְנַעֵר
מִכָּל קֶשֶׁר, שׁוֹלֵחַ עֵינַיִם פְּעוּרוֹת אֶל קִירוֹת
חֲלָקִים כְּשַׁיִשׁ, אֶל צֹהַר שֶׁדַּרְכּוֹ אֵין
שָׁמַיִם, מְנַסֶּה לְהִמָּלֵט, אַךְ לֹא -
מִשְׁפָּחָה לֹא בּוֹחֲרִים.

חזרה לעמוד הראשי