בני ברסון

בני ברסון

ספר הבישולbersonצילום: אמנון ברסון

זִכָּרוֹן מֻקְדָּם −
סֵפֶר בִּשּׁוּל בְּמִטְבָּחָהּ שֶׁל אִמָּא −
עַל הַכְּרִיכָה אִשָּׁה צְעִירָה
סִינָרָהּ הַכָּחֹל קָשׁוּר מֵאָחוֹר בִּקְפִידָה
מְחַיֶּכֶת
קוֹרֵאת בְּסֵפֶר בִּשּׁוּל
שֶׁעַל כְּרִיכָתוֹ אֵם אוֹחֶזֶת סֵפֶר בִּשּׁוּל
וְכֵן הָלְאָה
עַד אֵינְסוֹף −

הַמַּעֲרָךְ שֶׁאִמִּי אָחֲזָה בְּיָדָהּ
הִמְשִׁיךְ קַו שֶׁנָּבַע מִמֶּנָּה
אוֹ פָּשׁוּט הִמְתִּין עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח
לִקְרִיאָה פִּתְאוֹמִית
שֶתְּחָיֶה אוֹתוֹ.

שׁוּרָה אֵינְסוֹפִית זוֹ שֶׁל אִמָּהוֹת פּוֹחֲתוֹת בְּכָחֹל
כְּכָל שֶׁיִּקְטְנוּ כָּךְ יָיטִיבוּ לִרְאוֹת
מִמֶּנִּי
הַמַּבִּיט דֶּרֶךְ הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ
שֶׁסַּבָּא קנה לִי
לִפְנֵי שְׁבוּעַיִים.

הבנתִּי −
מִכֹּל שֶׁנִּרְאֶה לְעֵינַי,
מַה יֵּעָלֵם מֵעֵינָיו שֶׁל יְצוּר גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה?
הַאִם כָּל שֶׁאֵינֶנּוּ נִרְאֶה מִבַּחוּץ
אַךְ נִרְאֶה מִבִּפְנִים
יַגְדִּיל אוֹ יַקְטִין אֶת מִדָּתִי?

כָּל זֶה יִקְרֶה
לִפְנֵי אוֹ אַחֲרֵי
שֶׁאֲמַלֵּא אֶת חוֹבוֹתַי
לָאֵם הַזְּעִירָה
הַנִּצֶּבֶת בַּקָּצֶה הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל שׁוּרָה,
מְעַיֶּנֶת בְּסֵפֶר בִּשּׁוּל
עַל מְנָת לְחַלֵּץ מִמֶּנּוּ
בִּמְלוֹאָם אוֹ בְּחֶלְקָם
חֳמָרִים שֶׁטֶּרֶם נֶחְשְׂפוּ –
שֶׁל אִמִּי?
שֶׁלִּי?

מאנגלית: ליאור שטרנברג
השיר לקוח מתוך הספר "עירום מול עירום", הוצאת קשב לשירה, תשע"א 2011

 

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

השירה פגשה אותי כאשר חיפשתי טקסטים להלחנה. התחלתי בביירון ובטקסט שלי (לקול ופסנתר, או לריקוד וויברפון בסגנון פוסט רומנטי עם הרמוניות ומוטיבים ג'זיים) ומשם הותקפתי על ידי מוטיבים שהגיעו בניגוד לשיפוטי הטוב והובילו לכתיבת שירה.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

מבחינתי, תפקידה של השירה אישי מאוד. היא מאפשרת להניח ממול אירועים ומצבים שחווית כמתבונן/משתתף ולהבין משהו שונה או להיות מובל למקום מפתיע שבתורו יתפתח באופן עצמאי. השיר בפוגשו קורא מייצר לעתים חשיפה של ממד או מוטיב נוסף מנקודת מבטו שלו. אגב, אופייני מאוד גם למוזיקה –מנצחים/פסנתרנים קוראים פרטיטורה באופנים שונים. אתה שומע לעתים ביצירה מוכרת היטב רבדים חדשים שייתכן כי המלחין עצמו לא היה מודע להם (השוו למשל את גלן גולד לאנדראס שיף בפסנתר המושווה של באך).

עם איזה משורר היית רוצה לשבת ולשוחח?

יש לא מעט משוררים מרתקים. הייתי רוצה להימצא לצדו של ויליאם קרלוס וויליאמס כשהוא כתב את Portrait of a Lady, ט.ס. אליוט עם פרופרוק, ויאחו בתהום הייאוש כשהוא מתפרץ בלבה של השראה, רמבו, אדגר אלן פו ועוד. לאחרונה פגשתי את הוגו מוחיקה והורשמתי משירתו הנובעת ממקורות של פילוסופיה, נצרות, משוררים כמו פול צלאן, הלדרלין ועוד.

היכן אתה כותב?

אני כותב בעיקר בזמני חסד נטולי הסחות: בבית, על מפית בבית קפה, בטיסות וכו'.

מדוע בחרת את השיר הזה?

השיר שבחרתי הוא "ספר הבישול" המבוסס על זיכרון ילדות מוקדם (גיל חמש בערך). הספר היה מונח על השולחן במטבח ועורר בי לראשונה את התהייה על מושג האינסוף לקוטן ולגודל, המחוזות האפלים השוכנים בשני קצותיו והסתכלות בראשיתית תמימה על אמהות.

 

הזנת תוכן: 20.12.2016

חזרה לדף הראשי "משוררים באור"